אנחנו כאן כדי לעזור לכם להבין, איך להצליח לשמור על קשרים חברתיים בחודשיים הקרובים? איך להפוך את החופש הגדול למה שאנחנו חולמים שיהיה – תקופה מרגשת, מעניינת ומלאה בהרפתקאות חדשות?

קורס קיץ – אוקיי, בהתחלה הרעיון הזה עשוי להישמע מוזר. סוף סוף יש חופש ואפשר לקום מאוחר, בשביל מה לכוון מחדש את השעון המעורר בשביל קורס קיץ? אבל, אם תקדישו לעניין מחשבה נוספת, תגלו שמדובר דווקא ברעיון מוצלח למדי. קורס קיץ בנושא מעניין או בתחום שכבר הרבה זמן רציתם ללמוד, יכול למלא את החופש בהנאה ועניין. בנוסף, בקורס כזה כנראה שתכירו ילדים חדשים, שמתעניינים באותם הנושאים כמוכם. ככה, יהיה לכם קל יותר למצוא נושאים משותפים לשיחה, ותוכלו להכיר חברים חדשים שאחרת לא הייתם פוגשים.

הרשת החברתית – הווטסאפ והאינסטגרם הן אפליקציות מעולות כדי להמשיך להתעדכן במהלך החופש בנעשה אצל ילדים אחרים. בזכותן, גם כשחצי מהכיתה בטיול של הצופים, או בחופשות משפחתיות ברחבי הארץ, אפשר לשמור על קשר. אבל, עד כמה שזה יכול להיות קל ונחמד לשלוח לחברים תמונה שלנו עם פרצוף של כלב או זר פרחים וירטואלי על הראש, חשוב לשים לב שזו לא הופכת לדרך היחידה בה אתם שומרים על קשר עם חברים. כדי לא לשקוע למפגשים חברתיים מבוססי WiFi בלבד, כדאי להשתמש בווטסאפ כדי ליזום מפגשים עם חברים פנים אל פנים, ולא להסתפק רק בהחלפת אימוג'ים הדדית.

פעם בשבוע – מפגש קבוע! בהמשך לסעיף הקודם, כדאי לחשוב על חבר אחד או שניים, קרובים יותר, שמרגישים איתם יותר בנוח, ולקבוע להיפגש איתם לפחות פעם בשבוע. אפשר להזמין חברים הביתה, ואפשר גם לנצל את החופש לפעילויות מיוחדות יותר. בקיץ יש מגוון גדול של פעילויות שניתן להציע לחברים ללכת אליהן: אפשר לראות יחד סרט, לחפש אירועים מיוחדים שהעירייה מארגנת, או לרחוץ בבריכה או בים. כך תוכלו לחוות יחד עם חברים אירועים מהנים ופחות שגרתיים. אם אתם נוטים לחשוש שיגמרו נושאי השיחה במפגש חברתי, או שלא תדעו איך לארח, דווקא אירועים מהסוג הזה יכולים להקל עליכם: תהיו עסוקים בבילוי משותף, ותמיד תוכלו לדבר על הסרט שהרגע ראיתם, או על המקום החדש שהגעתם אליו.

תחביבים חדשים – את הזמן והמאמצים שהשקעתם עד עכשיו בלמידה של טריגונומטריה במרחב תוכלו להשקיע בתחביבים חדשים שתמיד נראו לכם אדירים אבל לא היה לכם זמן לפתח. זה הזמן לנגב את האבק מהגיטרה, ולפתוח ערוץ יוטיוב שילמד אתכם לנגן. צבעי העיפרון שקניתם לפני חודשים מחכים להפוך לציור צבעוני ומרהיב, ואין רגע טוב יותר לפתוח באימוני ריצה שהבטחתם לעצמכם להתחיל. כנראה שאתם לא היחידים שמנצלים את הקיץ עבור תחביבים חדשים, וכדאי להציע לחבר או חברה קרובה להצטרף אליכם. אפשר לשלוח הודעה לחברה "היי, אני יוצאת לריצה בסביבות 18:00, רוצה להצטרף?:) " ולקוות שתוכלו להזיע יחד.

The post לגזור ולשמור: איך שומרים על קשרים חברתיים בקיץ first appeared on חברים.

איך משפרים יכולות חברתיות?

כישורים חברתיים נשענים על יכולות שונות. חלקן יכולות בסיסיות יותר, כמו קשר עין ושפת גוף, וחלקן יכולות מורכבות יותר. חיזוק של יכולות אלו מסייע לשפר את ההבנה שלנו את עצמנו, וגם מסייע לנו להבין ילדים אחרים, מה הכוונות שלהם ומה הרצונות שלהם.

1. הגברת אמפתיה – אמפתיה היא היכולת לשים את עצמי בנעליו של מישהו אחר, להבין את מצבו הרגשי, ולהביע הזדהות רגשית עמו. אמפתיה מסייעת לנו במצבים חברתיים: היא עוזרת לנו להבין ילדים אחרים, לחלוק חוויות יחד איתם ולהגיב אליהם בצורה שמתאימה להם.
2. הגברת הקשב והריכוז – יכולות קשב וריכוז חשובות מאד למיומנויות חברתיות, כמו משחק ושיחה. כשקשה לי להתרכז ואני במצב קצת מעופף, אני מתקשה להקשיב למה שלחברה יש לומר לי, והדבר יכול לפגוע בקשר בינינו. יכול להיות גם, שאני לא אשים לב מה התפקיד שלי במשחק כרגע, והיא עשויה להתעצבן עליי ולחשוב שאני עושה לה דווקא. לכן, הגברת היכולת להקשבה וריכוז, עשויות לעזור בתפקוד החברתי.
3. שיפור הוויסות הרגשי – ויסות רגשי מתייחס ליכולת שלי לשלוט באופן בו אני חווה רגשית אירועים מסוימים ובאופן בו אני מגיבה למצבים רגשיים. אירועים חברתיים מעוררים בנו רגשות שונים בעוצמות שונות – כעס, התרגשות, הפתעה, שמחה ועצב – ואנחנו צריכים להגיב לרגשות האלה בצורה שמתאימה לקבוצה החברתית בה אנחנו נמצאים. לדוגמה, אם חברה לא הקשיבה לי, אני יכולה לווסת את המידה בה אני מרגישה כעס, וגם לווסת את האופן בו אני מגיבה אליה, גם אם אני כועסת עליה מאד.
4. זיהוי רגשות, מחשבות והתנהגויות – היכולת לזהות ולהפריד בין רגשות, מחשבות והתנהגות היא חשובה ביותר כדי להתמודד עם מצבים חברתיים. ההפרדה עוזרת לי להבין איך רגשות מעוררים מחשבות, ואיך מחשבות מעוררות התנהגות. לדוגמה, הרגש "עלבון" מעורר את המחשבה "הם לא רוצים להיות חברים שלי", ויכולה להוביל להתנהגות "ביישנית", בה אני יושבת בצד ולא משתתפת בשיחה. בתהליך הזיהוי, אפשר ללמוד איזה רגשות מקשים עלי יותר מאחרים, איזה מחשבות שלי הן בכלל לא נכונות, ובאיזה התנהגויות נוספות אפשר לבחור.
5. להרגיש שיש לי מקום – חלקנו מרגישים, שאם מישהו אחר הוא מקובל ומצחיק את הקבוצה, לא יכול להיות שגם אני אהיה חלק משמעותי מהקבוצה. לכן, נבחר לשבת בצד ולא להשתתף בפעילות, או שלא נאפשר לאף ילדה אחרת לבלוט גם. היכולת לפעול בקבוצה, נשענת על תחושת ביטחון, שיש מקום עבורי ועבור הרצונות שלי, ושנוכחות של ילדים אחרים בקבוצה לא מבטלים את המקום שלי…

בטיפול המתמקד בכישורים חברתיים, מתייחסים גם ליכולות האלו, ומשפרים את המיומנות בהן. חשוב לזכור, ששינוי הרגלים בדרך שבה אנחנו מתנהגים או חושבים הם אפשריים בהחלט, אבל הם לא פשוטים. מדובר בתהליך שמטבעו לוקח זמן ולכן הם מצריכים הכוונה המקצועית, מוטיבציה וסבלנות.

The post אפשר לשפר יכולות חברתיות! first appeared on חברים.

קבעת להיפגש עם חברים לסרט, כחצי שעה לפני המפגש קבוצת הווטסאפ מכריעה: הולכים לים במקום. מה את/ה עושה?

1. אם לא הולכים לסרט, אז אני לא בא בכלל. אין לי בגד ים מתאים וזה בכלל לא מה שמתחשק לי.
2. אני מנסה לשכנע שנהנה יותר עם פופקורן במזגן, אבל כשאני רואה שזה לא עובד, מבקש מחבר להשאיל לי מגבת כי אני לא מגיע מהבית וזורם עם החברים.
3. הולך לים, אם זה מה שחברים שלי רוצים אז זה מה שעושים.

חבר העליב אותך וגרם לריב בין שניכם. אחרי יומיים החבר מתנצל ומציע שתפגשו. את/ה:

1. לא סולח לו, אני עדיין עצבני מהריב והכל היה באשמתו. קשה לי עכשיו פשוט לשכוח מהכל.
2. מסביר לו שנעלבתי, ושהדברים שהוא אמר לא היו במקום, אבל לאחר מכן קובע איתו.
3. מסכים להיפגש, גם ככה לא כזה נעלבתי והעיקר שהוא רוצה להיפגש איתי.

התחלת לשחק כדורגל עם חברים. המשחק הולך טוב, והקבוצה שלך מנצחת. אחד החברים מציע לשנות את החוקים של המשחק, ככה שהמגרש עכשיו יהיה יותר גדול והשער רחב יותר. איך את/ה מגיב/ה?

1. מתעצבן ולא מוכן לשחק יותר. זה לא הוגן שהקבוצה השנייה מחליטה לשנות עכשיו את הכללים כי אנחנו מנצחים, שילמדו להתמודד עם הפסדים.
2. מציע שנשאיר את המגרש באותו גודל, ורק נרחיב את השער.
3. מסכים להצעה, למרות שהיא קצת לא הוגנת.

חברים באו אליך, ואת/ה מציע משחקים ממש כייפים, אבל הם לא מעוניינים לשחק בהם. את/ה:

1. ממש כועס ואפילו קצת נפגע. זה הבית שלי אז חשבתי שזו תהיה הזדמנות לשחק במשחקים שלי.
2. מנסה להלהיב אותם על המשחקים האלה כי אני יודע שהם ממש אדירים, ומציע שנעשה תורות על משחק שהם רוצים ומשחק שאני רוצה.
3. עובר למשחקים אחרים, בכל מקרה זה לא היה לי כזה חשוב איזה משחק נבחר.

 תוצאות:

אם  סימנת בעיקר 1: נראה שקשה לך כשדברים לא הולכים לפי התכנון. חשוב לך להיות זה שמחליט את הכללים, וכשהם משתנים אתה אולי מרגיש חוסר ביטחון או עצבנות. אולי זה אפילו גורם לך להרגיש שילדים אחרים לא מקשיבים לך ולא אכפת להם מה אתה חושב. נכון, זה באמת יכול לעצבן ולהכעיס כשדברים לא עובדים כמו שרצית, אבל הנוקשות יכולה להגביל אותך ולהפוך את החיים החברתיים למסובכים מאד. כדאי שתבחר דברים מסוימים עליהם כדאי לך להתעקש, אך תראה באילו מקרים אתה מסוגל לוותר, להתפשר ולמצוא פתרונות יצירתיים למצבים שמשתנים בלי שהתכוננת לכך מראש.

אם סימנת בעיקר 2: נראה שיש לך גמישות רבה. אתה מצליח להסתגל למצבים רבים, וגם כשהדברים לא הולכים בדיוק כמו שתכננת, אתה יכול ללכת עם הזרם ולהגיב לשינוי בקלילות. היכולת להתגמש תעזור לך מול חברים, תשפר את היכולת שלך להיות ספונטני ולהיות יצירתי במצבים חברתיים חדשים.

אם סימנת בעיקר 3: נראה שאתה מאד גמיש, ומסוגל להתאים את עצמך למצבים משתנים. עם זאת, נראה שאתה נוטה להימנע מעימותים, גם כשזה אומר שהדברים לא ילכו בדרך שלך. חשוב לשים לב שאתה גם מביע את עמדתך, ולא חושש להגיד מה אתה רוצה. גמישות היא חשובה אך חשוב לא פחות לא לפחד להביע את דעתך, גם אם היא לא תתקבל, ולא לבטל את הרצונות שלך ברגע שמישהו אחר רוצה משהו שונה ממך.

The post בחן את עצמך – כמה אתה גמיש? first appeared on חברים.

בשנים האחרונות, רווח השימוש המושג "הורות הליקופטר", המשמש כדי לתאר הורות המאופיינת במעורבות צמודה בחייהם של הילדים. מדובר במושג שהוטבע עוד בשנת 1969, בספר אשר עסק בבני נוער, שהשתמשו במושג הזה כדי לתאר את הוריהם, "המרחפים" מעליהם. הכינוי "הורות הליקופטר" נעשה פופולרי בשנים האחרונות, בעקבות שינויים חברתיים בדפוסי ההורות. יותר מתמיד, הורים  נעשו מודעים להורות, להשפעה שלהם בתור אמא ואבא על עתיד הילדים, והם מעוניינים בקשר קרוב יותר וחברי יותר עם הילדים שלהם. אך, הדבר מתבטא לעיתים בהתערבות בלתי פוסקת בחייהם של הילדים, ובחשש מאובדן שליטה על הנעשה בחייהם. "הורי הליקופטר" מלווים את הילדים בגן, ומבקשים מהגננת לשלוח להם תמונה של הילד לפני ואחרי הפסקת צהריים. בבית הספר היסודי, הם שולחים שאלות לגבי שיעורי הבית למורה ב 23:00 בלילה, כשהם מתפנים לעבור על התשובות שכתבו הילדים. הם ממשיכים לרחף מעל הילדים כשהם הופכים למתבגרים, כאשר הם ניגשים פיזית לבית הספר כדי להתעמת עם המורה למתמטיקה שנתנה ציון לא הוגן בבחינת המגן, או כשהם רושמים את הילד על דעת עצמם לשיעורי גיטרה שהוא וודאי ייהנה מהם. הורות הליקופטר ממשיכה אפילו בצבא, באוניברסיטה ואף בעולם העבודה, למרות שהילדים כבר מזמן הפכו למבוגרים.

בלב ליבה של הורות ההליקופטר ניצבת לרוב חרדה – חרדה לביטחונו של הילד, לאושר שלו, ליכולת שלו לגדול ולהיות מבוגר מוצלח בסביבתו, וכן חרדה שמא אני לא הורה טוב מספיק, שדואג לילד שלי בצורה הטובה ביותר. דאגות אלה גורמות להורים לרצות להגן על הילדים, לשמור עליהם ולפקח על מצבם. המצב מורכב אף יותר, כאשר ילד חווה קשיים רגשיים או חברתיים, וסובל מהצקות בבית הספר, מקשיים בוויסות או חרדה בעצמו, מצבים אלו עשויים להגביר את הדאגה שחשים הוריו, וכך גם להגביר את המעורבות שלהם בחייו.

הנה מספר שאלות שיעזרו לכם לשאול את עצמכם – האם אני הורה "הליקופטר"?

1. מי מציל את המצב כשהילד נקלע לצרות? האם אתה נותן לו לחשוב על פתרונות לבד? האם את שואלת אותו כיצד הוא חושב לפתור ריב עם חבר, או שאת מיד עוברת ל"מוד פעולה" ומתקנת את המצב בעצמך?
2. האם הילדה שלך קובעת תכניות בעצמה? נסי לחשוב על הפעם האחרונה שהיא נפגשה עם חברים, של מי הייתה היוזמה? מי הציע איפה ייערך המפגש?
3. כמה פעמים דיברת עם המורה מאז שהתחילה שנת הלימודים? בדקו בטלפון האם המספר שלה נמצא ב"מועדפים", והאם היא נמצאת בין חמשת אנשי הקשר האחרונים להם שלחתן הודעה?

אם גיליתם שאתם נוטים ל"הליקופטריות", אנחנו מציעים שבפעם הבאה שהילד נתקל באתגר או קושי, לפני שאתם קופצים להציל את המצב, שאלו אותו – מה הפתרון שלך? בנוסף, תשתדלו שלא לעשות עבור הילדים שלכם, דברים שהם כבר יודעים לעשות לבד. לדוגמה, אם הילדה שלכם יודעת לצחצח שיניים, תשתדלו שלא לצחצח שיניים עבורה, גם אם זה לוקח פחות זמן. אם הילדה שלכם קובעת לבד מפגש עם חברות, תאפשרו לה לנהל את המפגשים האלה בלעדיכם.  כמו כן, חשוב שתסמכו על המבוגרים האחרים שנמצאים בחייהם של הילדים – מורים, מדריכים, אנשי מקצוע, ושתרגישו שאתם יכולים לאפשר להם ולילדים לנהל דיאלוג עצמאי. לדוגמה, אם הבת שלכם איננה מרוצה מהתפקיד שניתן לה בהופעת בלט, תבדקו האם היא יכולה לפנות אל המורה למחול בעצמה, לפני שתתקשרו אליה אתם. תהיו הורים מעורבים, אך תעצרו רגע אחד לפני שאתם מתערבים, ותנסו לבדוק האם זאת רק החרדה שלכם שגורמת לכם לפעול? האם הילד צריך את עזרתכם? והאם אתם יכולים לאפשר לו עצמאות?

למה הילדים שלכם לא צריכים הליקופטר? קראו בכתבה הבאה.

The post האם את/ה הורה-הליקופטר? first appeared on חברים.

מהי "סמול טוק"? שיחה על עניינים יום-יומיים, שמטרתה ליצור אווירה נעימה, לשבור את הקרח במצבים מביכים, או ליזום אינטראקציה עם חבר שאנחנו מעוניינים בקרבתו. מה שחשוב בסמול טוק הוא לא הנושא של השיחה, או המידע שאנחנו רוצים להעביר או לקבל, אלא היא משמשת כלי ליצירת תקשורת נעימה.

מתי משתמשים בה? אפשר לעשות סמול טוק עם חבר לא קרוב שעוד אין לנו נושאי שיחה משותפים, אפשר לעשות אותה בהפסקה, לפני ואחרי השיעור, כשאנחנו מחכים בתור לשירותים, הולכים ביחד לכיתה אחרת, ובעצם בכל מצב לא מובנה שבו נמצאים בנוכחות חבר.

למה זה לפעמים קשה? בדרך כלל לשיחה יש מטרה שברורה לנו – או שאנחנו שואלים על משהו שמעניין אותנו, או שאנחנו עונים לשאלה של מישהו אחר, או שאנחנו אומרים משהו שחשוב לנו שהחבר ידע. אבל איך יודעים על מה לדבר כשבעצם נושא השיחה הוא לא המטרה ואפילו לא ממש חשוב? ליזום סמול טוק יכול להיות מביך, ואפילו מאולץ. אבל ככל שמתאמנים יותר זה הופך להיות יותר טבעי וזורם.

אז מה עושים בשביל להתחיל? קודם כל, כמה כללים שחשוב לזכור: אם אפשר עדיף לשאול שאלה – זה פותח אפשרות לשיחה. עדיף להגיד משהו מצחיק – צחוק תמיד עושה אווירה יותר נעימה וכיפית. אף פעם לא להגיד משהו שיכול להיות לא נעים לחבר, רק כי אנחנו רוצים ליצור שיחה ואין לנו רעיון לנושא.

השאלות המנחות הבאות יעזרו לנו ליזום "סמול טוק":

1. האם אני יכול להגיד משהו שקשור לסיטואציה שבה אנחנו נמצאים? אם אנחנו יוצאים משיעור, אפשר לדבר על משהו שקרה בשיעור, ועדיף משהו מצחיק. אפשר גם לדבר על משהו שקרה בעבר, וקשור לדבר המצחיק שקרה בשיעור. זה יכול לגרום לחבר להביע את דעתו על האירוע, וגם להיזכר בעצמו בדברים מצחיקים דומים, משיעורים אחרים או מחייו האישיים. אם אנחנו לא מצליחים לחשוב על נושאים מצחיקים, אפשר גם לדבר על שיעורי הבית שהיו במקצוע הזה, או על המבחן הקרוב. כך יכולה להתחיל שיחה על הלימודים, או החלפת עצות לגבי הלמידה למבחן.

2. האם אני יכול לחשוב על נושא שעליו דיברתי פעם עם החבר? אם למשל חבר סיפר לי שהוא מתכנן לראות סרט, אפשר לשאול "נו, אז ראית כבר את הסרט?", "איך הוא היה? כדאי ללכת לראות?".

3. אם ענינו "לא" לשתי השאלות הקודמות, יש נושאים כלליים שאפשר לדבר עליהם תמיד – תכנית טלויזיה או משחק ספורט ששודרו אתמול, או אירוע כיתתי שמתוכנן לזמן הקרוב. למשל – "ראית איך מכבי ניצחו אתמול 3:1?", "איזה פרק מותח היה אתמול", או "מה אתה מתכנן להביא למסיבה?". ותמיד אפשר גם להראות תמונה מצחיקה בטלפון הנייד.

לסיכום, סמול טוק היא כלי חשוב, ולא תמיד קל ליזום אותה. מה שיכול לעזור לנו הוא להתאמן באמצעות השאלות המנחות, עדיף בסביבה שאינה מלחיצה, וללמוד מהניסיון שלנו ושל ילדים אחרים.

The post "סמול טוק" – איך עושים את זה? first appeared on חברים.

לתופעה המבלבלת הזו שאנחנו חווים קוראים דחיינות.

קודם כל והכי חשוב- דחיינות היא לא עצלנות! ובנוסף, היא ממש לא נדירה, כמעט כל מי שתשאלו יוכל לספר לכם לפחות על חוויה אחת של דחיינות שהייתה לו.

אז למה למרות כל הרצונות הטובים היא תוקפת אותנו?

גורם אפשרי אחד הוא חרדה- כל השאיפות הגבוהות שלנו מאיימות עלינו ואנחנו חוששים שלא נוכל לעמוד בהן ולכן עדיף לנו לא להשקיע מלכתחילה. אפשרות נוספת היא שהדרישות מהסביבה שלנו מעצבנות אותנו, אנחנו מרגישים שהן שולטות בנו ולכן עולה בנו הצורך למרוד בהן. ויכול להיות שאנחנו פשוט מתקשים להתרכז במשימות שלנו לאורך זמן או לארגן את הזמן שלנו בצורה נכונה. בכל מקרה כל אלה יכולים להוביל אותנו למצוקה נפשית.

כשמדובר במטלות בודדות שיש להן דד-ליין בדרך כלל אנחנו נוטים לדחות אותן עד לרגע האחרון אבל בסוף נסיים אותן בזמן. הדבר הזה מחזק אצלנו את הרגל הדחיינות.

במטרות ארוכות טווח הסיפור אחר לגמרי. קשה לשפוט אם הצלחנו בהן או לא כי הן גדולות מאוד ולא מדידות. בנוסף, אנחנו שופטים את ההצלחה בהן ומיד משליכים אותה על הערך העצמי שלנו. או בקיצור, הן לא ברורות ויכולות לפגוע לנו בביטחון העצמי בקלות.

בהרבה קשיים לא נעים להודות. קשיים גורמים לנו להרגיש שאנחנו פחות טובים מאחרים, שהם יותר שווים מאתנו. ככה גם עם דחיינות. כשאנחנו לא משתפים בקושי שלנו אנחנו מבודדים את עצמנו מהסביבה שלנו ומרגישים יותר ויותר לבד. להרגיש בנוח זה לדבר על הקשיים האישיים זו משימה שאינה פשוטה לכולם, היא דורשת כישורים חברתיים וביטחון עצמי.

אז מה עושים?

נסו להבין מה גורם לכם לדחיינות- זו המשימה הקשה ביותר אך ברגע שתבינו מה מפריע לכם להתקדם תוכלו להחליט בעצמכם מה הם סדרי העדיפויות שלכם ולנהל אותם בלי להיות נשלטים על ידי הפחד או הכעס.

פרטו את מטרות העל שלכם ליעדים מדידים. איזו מטלת בית שאעזור בה להורים תגרום לי להרגיש טוב? כמה פעמים בשבוע הייתי רוצה להיפגש עם חברים?

השתדלו להישאר בגבולות המציאות האפשרית- אם אתם בתקופה עמוסה בלימודים כנראה שלא תוכלו להיפגש עם חברים חמש פעמים בשבוע אלא פעמיים, ובהמשך זה אולי יוכל להשתנות.

קבלו את השינויים בברכה- לפעמים קורים דברים לא צפויים- נהייתם חולים בדיוק ביום שתכננתם להיפגש עם חבר או שההורים ביקשו עזרה בשמירה על האח הקטן בדיוק שתכננתם להתאמן בגיטרה. לא נורא, זה לא אומר שלא עמדתם ביעד שלכם, היו סלחניים וגמישים.

נסו לשלב ולהשיג שתי ציפורים במכה אחת! לדוגמא, לקבוע עם חבר למידה משותפת למבחן או לשמוע את היצירה שאתם לומדים לנגן בזמן שמוציאים את הכלב לטיול.

אמצו את חוק ה-5 דקות: אם יש לכם מטלה שלוקחת פחות מ-5 דקות, פשוט עשו אותה באותו הרגע. סיום מטלה משחרר במוח חומרים שגורמים לנו להרגיש טוב, וכל התקדמות קטנה היא המניע לצעד נוסף קדימה. פשוט תתחילו.

שתפו אחרים במה שעובר עליכם. פעמים רבות הבעיות שלנו נראות לנו חריגות וגדולות ובשיחה עם חבר אחר נגלה שאנחנו לא לבד, עוד אנשים מרגישים כמונו. לא כולם מרגישים בנוח לשתף אחרים אבל ב'חברים' כולם משתפים וכולם שותפים זה של זה, בהנחיית המטפלים תלמדו מיומנויות חברתיות מתאימות ותמצאו את הדרך המתאימה לכם לשתף את הקושי.

לא רק מהמטפלים של 'חברים' אנחנו לומדים, גם מחברי הקבוצה. השיתוף מאפשר לחשוב על הדברים ביחד בקבוצה, לשמוע מחברינו כישורים חברתיים ואסטרטגיות חדשות להתמודדות וללמוד זה מזה.

פנקו את עצמכם בפרס על ביצוע מטלה ועמידה ביעד, מגיע לכם!

The post למה גם כשאני הכי רוצה בעולם בסוף אין לי כוח? first appeared on חברים.

1. הכנה ותיאום ציפיות: אחת מהתמונות המכמירות לב ביותר זכורה מהסרט "הקיץ של אביה" בו האם אינה מבינה את מצבה החברתי של ביתה, ומכינה לה באהבה רבה מסיבת יום הולדת אליה לא מגיעים כלל אורחים. על מנת להמנע מציפיות שייכזבו חשוב מאד להבין היטב את מצבו ואת ציפיותיו של הילד. מספר שבועות לפני החגיגה קחו את הילד לשיחה ובה נסו להבין מה חשוב לו או לה, ולמה הוא מצפה. במקרה הצורך הציעו את נקודת מבטכם ועזרו לילד לפתח ציפיה מותאמת.
2. התאמת האירוע: ייתכן ולילדה ישנה חברה טובה אחת או שתיים והיא אינה מרגישה בנוח בקהל גדול, לילד אחר יכולה להתאים פעילות בקרב בני המשפחה, בעוד ילדה נוספת חולמת לחגוג דווקא עם רבים מבני כיתתה. שימו לב כי ישנן דרכים רבות לחגוג והשתדלו למצוא את הדרך המתאימה לילדכם, ולאו דווקא זו ש"כולם עושים". כך למשל יציאה למקום מיוחד עם חברה אחת טובה עשויה להיות מהנה ומספקת יותר ממסיבה רבת משתתפים. זה לא הזמן לאתגר את הילד ולהוציא אותו "מאיזור הנוחות"- חישבו על סגנון חגיגה בו ילדכם ירגיש משוחרר ויוכל להנות.
3. זו החגיגה שלה: ולא שלכם. ולמרבה הצער גם הקשיים הם שלו או שלה ולא שלכם. לאחר תיאום ציפיות והכנת אירוע מתאים, קחו צעד אחורה ועברו לעמדה מתבוננת. אינכם חשופים תמיד לחיים החברתיים של ילדכם, במיוחד אצל ילדים בוגרים יותר, ובחגיגה המערבת חברים אולי תפגשו בקשיים "יד ראשונה". היו זמינים אך אל תתערבו ותנו לילד להיות עצמאי ככל הניתן בתוך ההקשר החברתי.
4. לאחר מעשה: זוהי הזדמנות ייחודית לדבר עם ילדכם ולהבין יחד מצבים חברתיים. שאלו שאלות רבות. לא רק איך היה? או – נהנית? אלא גם, ממה הכי נהנית? האם היו חלקים שאהבת פחות? אפשר גם להתייחס ישירות לדברים שראיתם "שמתי לב שהיה לך קשה להתרכז כשיותר מחבר אחד דיבר אליך- זה משהו שקורה לך לעיתים קרובות?" כאשר אתם מנתחים יחד עם הילד את מה שקרה, אתם מאפשרים לו להתבונן על המצב וללמוד להבין את עצמו ואחרים בצורה טובה יותר.
5. מתנות: כאשר אתם רוכשים לילד מתנת יום הולדת, חישבו על מתנה שיכולה לתרום לו ולפתח את כישוריו החברתיים. משחקי קופסא וספורט יכולים ליצור הזדמנות למפגש בין חברים ולשיתוף פעולה ולהתאמן במיומנויות חברתיות.

לבסוף, יום הולדת אמנם מגיע רק פעם בשנה, אך אם הילד שלך סובל מקשיים חברתיים, מדחייה או מבידוד יש לכך חשיבות רבה לאורך כל השנה. אם הקשיים מתמידים שיקלו לפנות לגורם מקצועי על מנת לקבל סיוע.

The post יום הולדת – חגיגה נחמדת? first appeared on חברים.

הדבר החשוב ביותר שילדים לומדים בשנות בית הספר, הן מיומנויות חברתיות. בית הספר מהווה סביבה חברתית עשירה, בה הילד יכול לצבור התנסויות חברתיות שונות, אשר הן קריטיות בשבילו, כדי ללמוד איך להתנהל חברתית גם בעתיד. זוהי ההזדמנות שלו להתנסות ולטעות, ללמוד מהטעויות החברתיות שלו כדי להתקדם הלאה, להשתפר, ולהשתפשף במיומנויות שילוו אותו כאדם בוגר לאורך כל חייו.

דנה היא תלמידת כיתה ח'. יש לה 3 חברות יחסית קרובות, אבל בכיתה היא אף פעם לא הרגישה מאד שייכת. היא מרגישה שהיא לרוב יודעת יותר טוב מהילדים האחרים, אבל הם בכל זאת לא מקשיבים לה. דנה תמיד חייבת להגיד את המילה האחרונה. חברות התחילו להעיר לה שזה קצת מציק ואפילו מעצבן, שבכל ריב היא לא מסוגלת "לשחרר", שהיא תמיד חושבת שרק היא צודקת, ושהיא נעלבת אם הן קובעות להיפגש בלי להתייעץ איתה אצל מי הן יפגשו. דנה למדה עם הזמן, מתי חשוב שתביע את דעתה ולא תתפשר על מה שחשוב לה, ומתי זה דווקא נחמד שמישהי אחרת מובילה. היא למדה שהיא מרוויחה יותר כשהיא לפעמים בתפקיד השומעת והמקשיבה, ושמידי פעם גם לחברות שלה יש רעיונות מוצלחים שלא חשבה עליהם לבד. הגמישות החברתית הזאת, שרכשה במהלך החטיבה, תשמש אותה כל חייה.

בעוד 15 שנה, כשדנה תעבוד בתור מהנדסת בחברת ייעוץ, היא תוכל להתעקש לעבוד על פרויקטים שהיא מאמינה בהם, ולהוביל אותם. היא תדע איך להציג את הרעיונות שלה לשיפור וייעול תהליכים אצל הלקוח בצורה בהירה ומשכנעת. היא גם תוכל לשבת לסיעור מוחות עם חברי הצוות שלה, לשמוע רעיונות של אחרים, לחוות את דעתה, ולקבל על עצמה משימות, גם כשהיא לא חושבת שהן יקדמו את הפרויקט. היא תוכל לבקש עזרה מחברה למשרד כשהדד ליין שלה קרוב וערימת המשימות שקיבלה לא נגמרת, ותשמח לעזור כאשר חבר לצוות יבקש שתעיף מבט על המצגת שהוא מכין ותחווה את דעתה. כשכולם יוצאים לארוחת צהריים, דנה נזכרת לפעמים בנערה שהייתה. היא נזכרת שהייתה מפחדת להישאר לבד בהפסקת צהריים, לשבריר שניה מתגנבת לה תחושת הבדידות, אך קול חברי קוטע אותה – דנה, תפסיקי לעבוד, כולם מחכים לך, היום את בוחרת איפה אוכלים.

ילדים מסוימים מצליחים לרכוש את הכלים החברתיים הנחוצים להם בקלות. עבור ילדים אחרים, זוהי משימה לא פשוטה בכלל, עקב סיבות שונות וקשיים שונים. יתכן שהילד סובל מהפרעת קשב וריכוז, שמקשה עליו להתרכז בדברים שחברים שלו אומרים, והוא נוטה להגיב בצורה אימפולסיבית לדברים שמרגיזים אותו. יתכן שהילדה מתביישת מילדים אחרים, היא "נעלמת" בכיתה ולא מוצאת את המקום שלה. יתכן שהילד נחמד ונעים לכולם, נדיב לחבריו, אך בכל זאת הוא מרגיש קצת בודד. חשוב לדעת, שמיומנויות חברתיות הן כלי שאפשר לשפר.

יש ילדים שיסתייעו בעזרה שתינתן להם בבית, ויש ילדים שיוכלו להיעזר בטיפול, כדוגמת הטיפול הקבוצתי. הייחוד של טיפול קבוצתי, הוא בכך שהקבוצה מהווה עבורם את הזירה החברתית הנחוצה כדי ללמוד מיומנויות חברתיות, בזמן אמת, כאשר פסיכולוג נמצא לצידם כדי להנחות, להקשיב, ולתווך את המצבים החברתיים. כך או כך, חשוב להעניק לילדים את ההזדמנות לחוות את שנות בית הספר כשנים של למידה חברתית, שתיתן להם את כל הכלים שהם צריכים לעתיד.

The post יכולות חברתיות – הדבר החשוב ביותר ללמוד בבית הספר first appeared on חברים.

 – פחד לעתים לא רציונלי להיות מובך בפני אנשים – ילדים עם חרדה חברתית יחששו להשתתף בשיעור, לעמוד מול קהל, להשתתף באירועים חברתיים, לנהל "סמול טוק", ולעתים אפילו לאכול מול אנשים אחרים. תסריטים בהם קורה הגרוע מכל והם מובכים מול אנשים רבים, מלווים אותם ויכולים לשתק אותם או להוביל לרצון עז להימנע מהסיטואציה מעוררת החרדה.

– ביקורת עצמית גבוהה ופרשנות שלילית של מצבים חברתיים – ילדים עם חרדה חברתית נוטים לפרש כל תגובה של הסביבה באופן הגרוע ביותר, מבחינת מה שזה אומר עליהם. למשל, הם יכולים לראות ילד אחר צוחק, ולהניח באופן אוטומטי שהוא צוחק עליהם.

– התקפי חרדה סביב מצבים חברתיים – ילדים עם חרדה חברתית יכולים לחוות תחושות פיזיות קשות הנלוות לחרדה, כגון עלייה בדופק, סחרחורת, הזעה, רעד ועוד, לקראת ובמהלך סיטואציה חברתית ממנה הם חוששים.

– קושי להשתלב במסגרות חברתיות ונטייה להסתגרות בחדר – בעקבות הקושי לקחת חלק באינטראקציות חברתיות, ניתן להבין מדוע ילדים אלה מעדיפים להסתגר בחדר, ולהימנע מהסיטואציות אשר מעוררות חרדה ברמה כה גבוהה. גם אם ילדים אלה יצאו מהבית וינסו להשתלב במסגרת חברתית, האינטראקציה עצמה תהיה מלווה בהימנעויות. כך למשל, יכול ילד להגיע לחוג אבל לא ליזום שיחה עם אף ילד אחר, מה שיוצר חוויה שלילית של ההשתתפות באותו חוג, ומגביר את הרצון להימנע ממנו.

– חשש ו/או הימנעות מסיטואציות חדשות – עבור ילדים המתמודדים עם חרדה חברתית, סביבה חברתית חדשה היא קשה במיוחד. גם אצל ילד שאינו סובל מחרדה כלל, יעלו חששות לקראת השתלבות בסביבה חברתית חדשה, והוא יהיה עסוק בשאלות כגון – מה יחשבו עליי, האם יאהבו אותי, ועוד. אצל ילדים עם חרדה חברתית, כשמדובר בסיטואציות חדשות, הסימפטומים שתוארו עולים במלוא עצמתם.

מעגל החרדה – חרדה חברתית מייצרת מעגל שלילי – האירוע מעורר החרדה מוביל לרצון להימנע, אבל ההימנעות מגבירה את החרדה בשתי דרכים: ראשית, כשאנו מתמודדים עם אירוע, מפחיד ככל שיהיה, רמת החרדה בסופו של דבר הולכת ופוחתת. ההימנעות בניגוד לכך, משמרת את החרדה. שנית, ההימנעות פוגעת בדימוי העצמי של הילד, שתופס עצמו כחלש, דחוי או "אאוטסיידר". כך באופן מעגלי, הערך העצמי הנמוך מגביר את החרדה מפני סיטואציות חברתיות.

מה עושים? הפתרון היעיל ביותר הוא לתרגל בהדרגה הפחתה של ההימנעות, תוך עבודה עם דפוסי החשיבה המובילים לחרדה, וחיזוק הערך העצמי. את זה ניתן לעשות היטב בסביבה מבוקרת, בה יש מודעות לקשיים של הילד ונכונות לאפשר לו תהליך הדרגתי המותאם לצרכיו ולקשייו, וכמו כן מוכוון מטרה ורציונל טיפולי.

The post מהי חרדה חברתית? first appeared on חברים.

ראשית חשוב להבין – מדוע ילדות מתנהגות בצורה מרושעת? רובנו לא שמים לב כמה קל לנו לבטא את צמד המילים "בנות רעות". נראה לנו מובן מאליו שבנות יכולות להיות רעות, מניפולטיביות וקנאיות ולפגוע ללא רחמים בבנות אחרות, במיוחד בגילאי בית הספר. אך האם בנות הן באמת "רעות"? האם בנות הן רעות יותר מבנים? אנשי מקצוע טוענים שבנים ובנות הם אגרסיביים באותה מידה, כאשר ההבדל נעוץ באופן הביטוי של האגרסיביות. בעוד מקובל בחברה שלנו שבנים יהיו אגרסיביים באופן ישיר ואף לעיתים בצורה פיזית, אגרסיביות נשית היא הרבה פחות מקובלת. נשים בחברה מקבלות מסר, החל מגיל צעיר מאוד, שעליהן להיות עדינות, רגישות, טובות לב, אכפתיות ואף לשים את צורכי האחר והקבוצה לפני צרכיהן שלהן. בעוד בנים משחררים אגרסיות במשחקים ובספורט, המשחקים שבנות משחקות בדרך כלל לא מאפשרים ביטויים של כעס ועוינות. גם בספורט, פעמים רבות מכוונים אותן לפעילויות אסתטיות על פני כאלה שמאפשרות שחרור של אנרגיה. כך, הדרך שבה בנות לומדות לשחרר קיטור היא בצורה מוסווית, מאחורי הגב, ברכילות וברשעות.
אין דבר כזה ילדות רעות. ילדות שנוהגות ברשעות כלפי בנות אחרות נמצאות בעצמן במצוקה גדולה וזקוקות לעזרה. בית הספר ושלל הפעילויות בהן ילדות ומתבגרות לוקחות חלק, מהווים כולם מגרש משחקים ללמידה חברתית. במסגרות החברתיות האינטנסיביות הללו ילדות לומדות כיצד לתקשר עם ילדות אחרות, כיצד להשיג תשומת לב, להרגיש אהובות, רצויות ובעלות ערך.
כך, ילדות יכולות לנהוג בצורה מרושעת כאשר הן מרגישות שחבורת הבנות שהן שייכות אליה היא גלגל ההצלה היחיד להישרדות בים החברתי הסוער. במקרה כזה, לדוגמא, ילדה יכולה להתנהג בצורה מרושעת כלפי ילדה אחרת, אם היא חושבת שתוכל להגדיל את הפופולריות שלה על חשבון אותה ילדה. מסיבה זאת, יכול להיות שאותה ילדה שהייתה קורבן להתעללות של בנות כיתתה יכולה זמן קצר לאחר מכן להתנהג בעצמה באותה רשעות כלפי ילדה אחרת.
המסקנה היא שהתופעה של "בנות רעות" לא תיפטר אם נתמקד בהתנהגות של ילדה זאת או אחרת, אלא דווקא אם נפסיק לחשוב שבנות הן מרושעות. כמבוגרים שרואים את התמונה הרחבה, אנו יכולים לעזור לבנות ללמוד צורה חדשה של שיח על כעסים ואגרסיות.

מה אפשר לעשות?

• אם ילדה מבודדת חברתית, היא זקוקה למישהו שישמע אותה. חשוב שהורים יהיו קשובים ופתוחים לשמוע את החוויה והמצוקה של הילדה, גם אם קשה נורא לשמוע דברים אלו מבלי למצוא עבורה פתרון. ההקשבה עצמה היא בעלת משמעות ויוצרת הקלה בפני עצמה כך שלא תמיד חייבים למצוא פתרון, אפשר פשוט להיות שם עבורה – קשובים ותומכים.
• התנהגותם של ההורים מהווה מודל עבור הילדים שלהם להתנהגות חברתית, ולרוב המודל הזה חזק הרבה יותר מהמסרים המילוליים  שהורים אומרים לילדיהם (כך למשל הורה שמקלל ברחוב אנשים, גם אם יגיד לבנו שאסור לקלל, מעודד למעשה את בנו לקלל בעצם התנהגותו). נסו להוות מודל שמאפשר צורות שיח פתוחות על פגיעה, כעס ואגרסיה, ובמקביל להימנע מחיזוק התפיסה של אגרסיה נשית כ"רשעות". שימו לב לאופן שבו אתם כהורים מתייחסים למאבקי כוח בחברה שלכם ונסו להימנע מאמירות שיפוטיות על השכנה ממול, קרוב משפחה זה או אחר או המורה בבית הספר.
• עזרו לילדה לפתח חוויה של ערך עצמי שמבוססת לא רק על ההצלחה החברתית שלה, למצוא חוגים ותחומי עניין שמתאימים לה.
• היו ערים למצבה החברתי והרגשי של בתכם – האם מדובר בתקופה קצרה של בידוד חברתי שממנה היא מצליחה לצאת בכוחות עצמה? אם המצב מתמשך, שימו לב למצבה החברתי ולמצבה הרגשי. האם היא פעילה? מסתגרת? עצובה? מדוכאת? כמעט לכל אישה יש זיכרונות של נידוי וחרם חברתי משנות ילדותה, אך לפעמים המצב הוא חמור יותר ודורש פניה לייעוץ ועזרה טיפולית.
• זכרו שיש הבדל בין גישה מחנכת ומלמדת לבין שיפוטיות וביקורתיות פשוטות. גם אם שמתם לב שהילדה שלכם היא זו שפוגעת זכרו שיתכן ובעבר הייתה בצד השני. ההתנהגות שלה לא בהכרח באה מעמדה של חוזק, ולהפך, סביר יותר שהפחד לאבד את מעמדה החברתי הוא זה שמוביל להתנהגות פוגענית כלפי בנות אחרות. היו קשובים לחששות הקשורים למציאות החברתית של בתכם וקחו אותם ברצינות. עודדו שיח של פתיחות ביחס לחששות אלו וצרו אוירה בה בני המשפחה מעדיפים ביטוי כנה של חולשה על פני העמדת פנים קשוחה.
• בין אם הילדה שלכם בצד הפוגע או הנפגע, היא יכולה להיעזר על ידי קבוצה טיפולית. טיפול קבוצתי היא טכניקת הטיפול המתאימה ביותר לקשיים חברתיים. ב"חברים" אנו מקיימים קבוצות רבות לילדים ולבני נוער בגילאים שונים. בכל קבוצה שני פסיכולוגים שאחראים על יצירת מרחב קבוצתי בטוח ומוגן. כך, כל ילדה בקבוצה מקבלת הזדמנות להתמודד עם קשייה באווירה נינוחה, נעימה וכיפית. אתם מוזמנים לקרוא עוד על הטיפול ב"חברים" או לשוחח עמנו בטלפון מספר 03-7572222.

The post על מה מדברים כשמדברים על "בנות רעות"? first appeared on חברים.