איך משפרים יכולות חברתיות?

כישורים חברתיים נשענים על יכולות שונות. חלקן יכולות בסיסיות יותר, כמו קשר עין ושפת גוף, וחלקן יכולות מורכבות יותר. חיזוק של יכולות אלו מסייע לשפר את ההבנה שלנו את עצמנו, וגם מסייע לנו להבין ילדים אחרים, מה הכוונות שלהם ומה הרצונות שלהם.

1. הגברת אמפתיה – אמפתיה היא היכולת לשים את עצמי בנעליו של מישהו אחר, להבין את מצבו הרגשי, ולהביע הזדהות רגשית עמו. אמפתיה מסייעת לנו במצבים חברתיים: היא עוזרת לנו להבין ילדים אחרים, לחלוק חוויות יחד איתם ולהגיב אליהם בצורה שמתאימה להם.
2. הגברת הקשב והריכוז – יכולות קשב וריכוז חשובות מאד למיומנויות חברתיות, כמו משחק ושיחה. כשקשה לי להתרכז ואני במצב קצת מעופף, אני מתקשה להקשיב למה שלחברה יש לומר לי, והדבר יכול לפגוע בקשר בינינו. יכול להיות גם, שאני לא אשים לב מה התפקיד שלי במשחק כרגע, והיא עשויה להתעצבן עליי ולחשוב שאני עושה לה דווקא. לכן, הגברת היכולת להקשבה וריכוז, עשויות לעזור בתפקוד החברתי.
3. שיפור הוויסות הרגשי – ויסות רגשי מתייחס ליכולת שלי לשלוט באופן בו אני חווה רגשית אירועים מסוימים ובאופן בו אני מגיבה למצבים רגשיים. אירועים חברתיים מעוררים בנו רגשות שונים בעוצמות שונות – כעס, התרגשות, הפתעה, שמחה ועצב – ואנחנו צריכים להגיב לרגשות האלה בצורה שמתאימה לקבוצה החברתית בה אנחנו נמצאים. לדוגמה, אם חברה לא הקשיבה לי, אני יכולה לווסת את המידה בה אני מרגישה כעס, וגם לווסת את האופן בו אני מגיבה אליה, גם אם אני כועסת עליה מאד.
4. זיהוי רגשות, מחשבות והתנהגויות – היכולת לזהות ולהפריד בין רגשות, מחשבות והתנהגות היא חשובה ביותר כדי להתמודד עם מצבים חברתיים. ההפרדה עוזרת לי להבין איך רגשות מעוררים מחשבות, ואיך מחשבות מעוררות התנהגות. לדוגמה, הרגש "עלבון" מעורר את המחשבה "הם לא רוצים להיות חברים שלי", ויכולה להוביל להתנהגות "ביישנית", בה אני יושבת בצד ולא משתתפת בשיחה. בתהליך הזיהוי, אפשר ללמוד איזה רגשות מקשים עלי יותר מאחרים, איזה מחשבות שלי הן בכלל לא נכונות, ובאיזה התנהגויות נוספות אפשר לבחור.
5. להרגיש שיש לי מקום – חלקנו מרגישים, שאם מישהו אחר הוא מקובל ומצחיק את הקבוצה, לא יכול להיות שגם אני אהיה חלק משמעותי מהקבוצה. לכן, נבחר לשבת בצד ולא להשתתף בפעילות, או שלא נאפשר לאף ילדה אחרת לבלוט גם. היכולת לפעול בקבוצה, נשענת על תחושת ביטחון, שיש מקום עבורי ועבור הרצונות שלי, ושנוכחות של ילדים אחרים בקבוצה לא מבטלים את המקום שלי…

בטיפול המתמקד בכישורים חברתיים, מתייחסים גם ליכולות האלו, ומשפרים את המיומנות בהן. חשוב לזכור, ששינוי הרגלים בדרך שבה אנחנו מתנהגים או חושבים הם אפשריים בהחלט, אבל הם לא פשוטים. מדובר בתהליך שמטבעו לוקח זמן ולכן הם מצריכים הכוונה המקצועית, מוטיבציה וסבלנות.

The post אפשר לשפר יכולות חברתיות! first appeared on חברים.

The post כוחה של קבוצה ברגעי משבר first appeared on חברים.

מהי "סמול טוק"? שיחה על עניינים יום-יומיים, שמטרתה ליצור אווירה נעימה, לשבור את הקרח במצבים מביכים, או ליזום אינטראקציה עם חבר שאנחנו מעוניינים בקרבתו. מה שחשוב בסמול טוק הוא לא הנושא של השיחה, או המידע שאנחנו רוצים להעביר או לקבל, אלא היא משמשת כלי ליצירת תקשורת נעימה.

מתי משתמשים בה? אפשר לעשות סמול טוק עם חבר לא קרוב שעוד אין לנו נושאי שיחה משותפים, אפשר לעשות אותה בהפסקה, לפני ואחרי השיעור, כשאנחנו מחכים בתור לשירותים, הולכים ביחד לכיתה אחרת, ובעצם בכל מצב לא מובנה שבו נמצאים בנוכחות חבר.

למה זה לפעמים קשה? בדרך כלל לשיחה יש מטרה שברורה לנו – או שאנחנו שואלים על משהו שמעניין אותנו, או שאנחנו עונים לשאלה של מישהו אחר, או שאנחנו אומרים משהו שחשוב לנו שהחבר ידע. אבל איך יודעים על מה לדבר כשבעצם נושא השיחה הוא לא המטרה ואפילו לא ממש חשוב? ליזום סמול טוק יכול להיות מביך, ואפילו מאולץ. אבל ככל שמתאמנים יותר זה הופך להיות יותר טבעי וזורם.

אז מה עושים בשביל להתחיל? קודם כל, כמה כללים שחשוב לזכור: אם אפשר עדיף לשאול שאלה – זה פותח אפשרות לשיחה. עדיף להגיד משהו מצחיק – צחוק תמיד עושה אווירה יותר נעימה וכיפית. אף פעם לא להגיד משהו שיכול להיות לא נעים לחבר, רק כי אנחנו רוצים ליצור שיחה ואין לנו רעיון לנושא.

השאלות המנחות הבאות יעזרו לנו ליזום "סמול טוק":

1. האם אני יכול להגיד משהו שקשור לסיטואציה שבה אנחנו נמצאים? אם אנחנו יוצאים משיעור, אפשר לדבר על משהו שקרה בשיעור, ועדיף משהו מצחיק. אפשר גם לדבר על משהו שקרה בעבר, וקשור לדבר המצחיק שקרה בשיעור. זה יכול לגרום לחבר להביע את דעתו על האירוע, וגם להיזכר בעצמו בדברים מצחיקים דומים, משיעורים אחרים או מחייו האישיים. אם אנחנו לא מצליחים לחשוב על נושאים מצחיקים, אפשר גם לדבר על שיעורי הבית שהיו במקצוע הזה, או על המבחן הקרוב. כך יכולה להתחיל שיחה על הלימודים, או החלפת עצות לגבי הלמידה למבחן.

2. האם אני יכול לחשוב על נושא שעליו דיברתי פעם עם החבר? אם למשל חבר סיפר לי שהוא מתכנן לראות סרט, אפשר לשאול "נו, אז ראית כבר את הסרט?", "איך הוא היה? כדאי ללכת לראות?".

3. אם ענינו "לא" לשתי השאלות הקודמות, יש נושאים כלליים שאפשר לדבר עליהם תמיד – תכנית טלויזיה או משחק ספורט ששודרו אתמול, או אירוע כיתתי שמתוכנן לזמן הקרוב. למשל – "ראית איך מכבי ניצחו אתמול 3:1?", "איזה פרק מותח היה אתמול", או "מה אתה מתכנן להביא למסיבה?". ותמיד אפשר גם להראות תמונה מצחיקה בטלפון הנייד.

לסיכום, סמול טוק היא כלי חשוב, ולא תמיד קל ליזום אותה. מה שיכול לעזור לנו הוא להתאמן באמצעות השאלות המנחות, עדיף בסביבה שאינה מלחיצה, וללמוד מהניסיון שלנו ושל ילדים אחרים.

The post "סמול טוק" – איך עושים את זה? first appeared on חברים.

אספנו בשבילכם, חיילים וחיילים לעתיד, מצבים שעשויים לעורר קשיים חברתיים בצבא, ומחשבות לגבי דרך ההתמודדות איתם:

תחילת טירונות או קורס – כשאנחנו חדשים לגמרי בצבא, אנחנו צריכים להתמודד בנוסף על ההלם מהגיוס, גם עם העובדה שאנחנו לא מכירים אף אחד. מתי בפעם אחרונה זה קרה לנו? לפעמים אנחנו אפילו לא זוכרים… הנה שתי מחשבות בנושא:

 – זו יכולה להיות הזדמנות להתחלה חדשה. אמנם בבית הספר כבר הרגשנו בנוח. גם אם היה קשה לפעמים, לפחות הכרנו את כולם וידענו מי נגד מי. אבל כמה פעמים רצינו שתהיה לנו הזדמנות למחוק את כל מה שהיה ולהתחיל מאפס? טירונות או קורס הן הזדמנויות מצוינות לכך. חשיבה על הרושם הראשוני שאנחנו יוצרים ועל האינטראקציות שאנחנו מפתחים (בעזרתם של אחרים כמובן – כי זה לא קל לבד), יכולה לעזור לנו לפתוח דף חדש בצורה טובה יותר.

– זכרו שכולם באותו מצב. אולי אני קצת יותר מתבייש, אבל כולם מתביישים במידה מסוימת. אולי אני קצת יותר חושש ממה שיחשבו עליי, אבל כולם מוטרדים מזה במידה כזו או אחרת. אני נבוך ולא יודע מה לעשות, אבל גם האחרים לא ממש בטוחים בעצמם (גם אלה שנראים שכן…). הידיעה שכולנו נמצאים במצב דומה יכולה להרגיע, ולעזור לנו ליישם את העצה הראשונה ביתר חופשיות.

הגעה לבסיס חדש – כשמגיעים לבסיס חדש, בין אם מטירונות או מקורס, אנו ניצבים בפני אתגר מסוג אחר. פעמים רבות יש קבוצה מגובשת ביחידה או במשרד, ואנחנו נבדלים מהם מעצם היותנו החדשים. הקושי להשתלב בסביבה חדשה, מתגבר כשעלינו להיכנס לקבוצה בה כולם מכירים אחד את השני, יש להם כבר שפה משותפת ובדיחות פרטיות… חשוב לזכור שני דברים:

– זה לוקח זמן. צריך להתאזר בסבלנות, ולהשלים עם הקושי ההתחלתי. לא לפרש את המצב כדחייה ולהתייאש או לוותר על הניסיון להשתלב, אלא להבין אותו כתחילתו של תהליך כניסה לקבוצה חדשה, שהוא אף פעם לא פשוט.

– אפשר ליצור קשרים אישיים. כשהקבוצה מעוררת חשש גדול מדי, כדאי לנצל את ההזדמנויות ליצור קשרים אחד על אחד – בחדר אוכל, בדרך לבסיס, או בשיחה אישית במשרד. זה יכול לשמש כמקפצה לשלב הבא, ולהקל עלינו את ההשתלבות בקבוצה בהמשך.

The post בעיות חברתיות בצבא first appeared on חברים.

 – פחד לעתים לא רציונלי להיות מובך בפני אנשים – ילדים עם חרדה חברתית יחששו להשתתף בשיעור, לעמוד מול קהל, להשתתף באירועים חברתיים, לנהל "סמול טוק", ולעתים אפילו לאכול מול אנשים אחרים. תסריטים בהם קורה הגרוע מכל והם מובכים מול אנשים רבים, מלווים אותם ויכולים לשתק אותם או להוביל לרצון עז להימנע מהסיטואציה מעוררת החרדה.

– ביקורת עצמית גבוהה ופרשנות שלילית של מצבים חברתיים – ילדים עם חרדה חברתית נוטים לפרש כל תגובה של הסביבה באופן הגרוע ביותר, מבחינת מה שזה אומר עליהם. למשל, הם יכולים לראות ילד אחר צוחק, ולהניח באופן אוטומטי שהוא צוחק עליהם.

– התקפי חרדה סביב מצבים חברתיים – ילדים עם חרדה חברתית יכולים לחוות תחושות פיזיות קשות הנלוות לחרדה, כגון עלייה בדופק, סחרחורת, הזעה, רעד ועוד, לקראת ובמהלך סיטואציה חברתית ממנה הם חוששים.

– קושי להשתלב במסגרות חברתיות ונטייה להסתגרות בחדר – בעקבות הקושי לקחת חלק באינטראקציות חברתיות, ניתן להבין מדוע ילדים אלה מעדיפים להסתגר בחדר, ולהימנע מהסיטואציות אשר מעוררות חרדה ברמה כה גבוהה. גם אם ילדים אלה יצאו מהבית וינסו להשתלב במסגרת חברתית, האינטראקציה עצמה תהיה מלווה בהימנעויות. כך למשל, יכול ילד להגיע לחוג אבל לא ליזום שיחה עם אף ילד אחר, מה שיוצר חוויה שלילית של ההשתתפות באותו חוג, ומגביר את הרצון להימנע ממנו.

– חשש ו/או הימנעות מסיטואציות חדשות – עבור ילדים המתמודדים עם חרדה חברתית, סביבה חברתית חדשה היא קשה במיוחד. גם אצל ילד שאינו סובל מחרדה כלל, יעלו חששות לקראת השתלבות בסביבה חברתית חדשה, והוא יהיה עסוק בשאלות כגון – מה יחשבו עליי, האם יאהבו אותי, ועוד. אצל ילדים עם חרדה חברתית, כשמדובר בסיטואציות חדשות, הסימפטומים שתוארו עולים במלוא עצמתם.

מעגל החרדה – חרדה חברתית מייצרת מעגל שלילי – האירוע מעורר החרדה מוביל לרצון להימנע, אבל ההימנעות מגבירה את החרדה בשתי דרכים: ראשית, כשאנו מתמודדים עם אירוע, מפחיד ככל שיהיה, רמת החרדה בסופו של דבר הולכת ופוחתת. ההימנעות בניגוד לכך, משמרת את החרדה. שנית, ההימנעות פוגעת בדימוי העצמי של הילד, שתופס עצמו כחלש, דחוי או "אאוטסיידר". כך באופן מעגלי, הערך העצמי הנמוך מגביר את החרדה מפני סיטואציות חברתיות.

מה עושים? הפתרון היעיל ביותר הוא לתרגל בהדרגה הפחתה של ההימנעות, תוך עבודה עם דפוסי החשיבה המובילים לחרדה, וחיזוק הערך העצמי. את זה ניתן לעשות היטב בסביבה מבוקרת, בה יש מודעות לקשיים של הילד ונכונות לאפשר לו תהליך הדרגתי המותאם לצרכיו ולקשייו, וכמו כן מוכוון מטרה ורציונל טיפולי.

The post מהי חרדה חברתית? first appeared on חברים.

מהי ביישנות? ביישנות היא תחושה שמתעוררת בסביבת חברים או אנשים אחרים, שעוצרת אותי מלהתנהג באופן שהייתי רוצה, מתוך חשש. חשש ממה? מאיך שהחברים יגיבו למה שאני עושה או אומר, ממה שהם יגידו, או אפילו יחשבו לעצמם. לפעמים ביישנות נובעת מתחושת אי נוחות, כי אני פשוט לא יודע מה הדבר הנכון להגיד או איך להגיד אותו, או איך להתנהג במצבים שונים ועם אנשים שונים. לפעמים הביישנות היא רק בראש, ולפעמים היא גם בגוף – כשאנחנו מתביישים אנחנו יכולים להרגיש דפיקות לב, רעידות, הזעות ועוד. התחושה הזו כל כך לא נעימה, ולכן אנחנו עושים את כל מה שאפשר כדי לא להרגיש אותה – לא משתתפים בשיעור, לא יוזמים שיחה עם חבר, שותקים בקבוצת חברים – כל אחד בהתאם למצב שמעורר אצלו ביישנות.

אז למה אני תמיד מתבייש? לפעמים נטייה לביישנות היא דבר שנולדים איתו, ולפעמים היא נוצרת במהלך החיים, כתוצאה מחוויות לא נעימות. כשאנחנו נמנעים ממצב כזה או אחר בגלל הביישנות, החשש מהמצב הזה רק הולך וגדל – כי כשמשהו לא מוכר לנו הוא תמיד מפחיד יותר, וכך הבעיה גדלה. בדרך כלל מה שאנחנו מדמיינים כתוצאה מהחשש שלנו, הוא יותר גרוע ממה שבאמת יכול לקרות במציאות.

מה עושים? דבר ראשון, צריך לשאול את עצמנו באילו מצבים אנחנו מתביישים. יש ילדים שמתביישים מאוד כשהם עם קבוצה של חברים, אבל להשתתף בשיעור דווקא לא. שנית, ממה אנחנו חוששים – שיצחקו עלינו? שישתעממו מאיתנו? שנראה מוזרים? ולבסוף – מהו הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות. בשביל להתגבר על הביישנות אנחנו צריכים להיות מוכנים לקחת את הסיכון שהדבר הגרוע הזה יקרה, ולהבין שגם אם הוא יקרה פעם אחת, כנראה שנגלה שזה הרבה פחות נורא ממה שדמיינו. ושלמרות שבאותו רגע רצינו שהאדמה תבלע אותנו, אולי דווקא טוב שזה לא קרה – כי ככה הוכחנו לעצמנו שאנחנו יכולים להתמודד עם זה.

איך מתגברים על הביישנות? כשמבינים ממה בדיוק אני מתבייש, קל יותר להתחיל להתגבר. פתאום המפלצת שנקראת ביישנות נראית קצת יותר קטנה ופחות מפחידה. ואחרי שהבנו? לנסות להעיז, אפילו במשהו אחד קטן. לפעמים הילדים שסביבנו יכולים להתנהג בצורה לא נעימה, וזה מקשה עלינו להעיז ולנסות להתגבר על הביישנות. אבל אם אנחנו נמצאים בקבוצה שבה מחליטים מראש על כללי התנהגות – למשל, לא צוחקים אחד על השני ולא מעליבים, קל לנו יותר להעיז. אחרי שנתרגל עם חברים בקבוצה, ונחווה חוויות יותר נעימות, נרגיש יותר בטוחים בעצמנו, הביישנות תפחת, ויהיה לנו קל יותר להעיז גם בקבוצות אחרות. אם לפעמים אנחנו לא יודעים מה להגיד או מה לעשות במצבים מסוימים – נוכל לחשוב על זה ביחד בקבוצה, ולתרגל שוב ושוב עד שההבנה הזאת תהפוך לחלק מאיתנו, ונוכל להשתמש בה גם בקבוצות אחרות.

The post למה אני תמיד מתבייש? first appeared on חברים.

למה זה חשוב? כי אם נשים לב לשפת הגוף שלנו, נוכל גם להבין איך החברים מסביבנו תופסים אותנו, ואיך זה משפיע על היחס שלהם כלפינו. הרבה פעמים אנחנו יכולים לראות שחבר מתבייש, כועס או עצוב, גם בלי שהוא יגיד כלום. כך גם אחרים יכולים לראות עלינו. אבל אנחנו לא תמיד שמים לב למה שהגוף שלנו אומר, וזה יכול ליצור בעיות. לדוגמה: אנחנו רוצים לצאת עם חבר להפסקה אבל מתביישים לפנות אליו. אולי לא יודעים איך, או לא בטוחים שהוא רוצה גם. אם ברגע של הצלצול, כשכולם מתאמים עם מי להיות בהפסקה, אנחנו נשב כפופים בכיסא ונשפיל מבט, החבר יכול לחשוב שאנחנו לא רוצים לצאת איתו, והוא יעבור לחפש עיניים של חברים אחרים.

איך אפשר לשנות את המצב? הצעד הראשון והחשוב מאוד הוא לשים לב לשפת הגוף שלנו, ולדרך בה היא משתנה במצבים שונים. עם הזמן נוכל להרגיש יותר בנוח לשנות את שפת הגוף שלנו, וכשנראה שהשינויים האלה מובילים לשינוי בהתנהגות של החברים כלפינו, זה יכול לחזק לנו את הביטחון, מה שישפיע על שפת הגוף באופן טבעי.

איך עובדים על זה? לשנות את שפת הגוף זה תהליך מורכב שלוקח זמן, וקשה לעשות אותו לבד. כשאנחנו בבית הספר, או בכל סביבה חברתית אחרת, אף אחד לא מדבר על שפת הגוף. לכל אחד יש שפת גוף משלו, והיא לא משהו שאנחנו עוצרים לחשוב עליו. אבל בסביבה חברתית שבה לכולם חשוב להבין טוב יותר את עצמם ואת הדרך בה הם מתנהגים במצבים חברתיים, לחשוב על שפת הגוף שלנו ושל אחרים זה חשוב וכדאי. כך נוכל לעזור לאחרים לשים לב לשפת הגוף שלהם, והם יעזרו לנו לשים לב לשלנו. הם יגידו לנו מה הם מרגישים משפת הגוף שלנו במצבים שונים, ואיך זה גורם להם להתייחס אלינו, ואולי נבין שבכלל התכוונו לשדר משהו אחר, או שאנחנו מרגישים הרבה דברים ברגע אחד, אבל שפת הגוף שלנו משדרת רק חלק מאותם דברים.

The post מה הגוף שלי אומר?  first appeared on חברים.

מהם בכלל קשיים חברתיים? כל קושי שמפריע לי לקיים מערכות יחסים חיוביות עם בני גילי. זה יכול לנבוע מביישנות, הפרעת קשב וריכוז, קושי להבין מהי הדרך המתאימה להתנהג בסיטואציות חברתיות שונות, משבר אישי שמשפיע עליי, או כל קושי רגשי או אחר עמו אני מתמודד.

למה בעצם מתביישים לדבר על קשיים חברתיים?

בהרבה קשיים לא נעים להודות. קשיים גורמים לנו להרגיש שאנחנו פחות טובים מאחרים, שהם יותר שווים מאיתנו. למעשה לכל אחד יש קשיים בתחומים שונים, גם לאלה שנראים הכי בטוחים בעצמם. מכירים את הילדים המקובלים שאין להם בעיה להודות שהם גרועים במתמטיקה, כי הם תופסים את עצמם כמוצלחים מהרבה בחינות אחרות? הרבה פעמים דווקא להרגיש בנוח לדבר על הקשיים שלך יכול לשדר בטחון לסביבה, ולגרום לאחרים לתפוס אותך בצורה יותר חיובית. הדברים האלה בסופו של דבר יגרמו גם לך להרגיש יותר טוב עם עצמך.

כי יחשבו שאני משוגע או דפוק. הרבה פעמים אנחנו נבהלים מהקשיים שלנו, וזה יכול לגרום לנו לתפוס אותם בצורה הרבה יותר קיצונית ממה שהם באמת. סביר מאוד להניח שאם הייתם מסתכלים על עצמכם מבחוץ, לא הייתם חושבים על עצמכם אפילו עשירית ממה שאתם מדמיינים שילדים אחרים חושבים עליכם… כמעט כל אדם נורמלי לגמרי סובל מקשיים חברתיים ברמה כזו או אחרת. לחלק זה קורה רק בסיטואציות ספציפיות, לחלק זה קורה בתקופות יותר מלחיצות, ולחלק זה קורה הרבה אבל פחות מפריע להם בחיים.

מה זה יעזור? במילא אין מה לעשות עם זה. הרבה פעמים יש לנו נטייה לחשוב שהאופי שלנו הוא קבוע, ולא יכול להשתנות. אנחנו מכירים את עצמינו כל החיים, והרבה פעמים נראה שהקשיים החברתיים ליוו אותנו מאז ומתמיד וילוו אותנו לנצח, ואנחנו אפילו לא חושבים על האפשרות שהקושי לא חייב להישאר חלק מאיתנו. בקשיים חברתיים אפשר לטפל, והצעד הראשון לכך הוא להכיר בזה, ולהיות מוכן לדבר על זה.

אז לסיכום, למה כדאי לדבר על קשיים חברתיים? כי לדבר על הקשיים בביטחון ובפתיחות יכול לגרום לך להרגיש טוב יותר. כי כולם מתמודדים עם זה במידה כזו או אחרת וזה ממש לא הופך אותם למשוגעים או דפוקים. וכי אפשר לטפל בקשיים חברתיים בהצלחה, אבל רק אם מודים בזה, משתפים אחרים ומוכנים לדבר על זה.

The post בני נוער מדברים על קשיים חברתיים first appeared on חברים.