סדר יום – כדאי לשמור על סדר יום פחות או יותר קבוע, כדי לייצר שגרה בתוך החופש, עבורכם ועבור הילדים. בחופש הגדול, התחושה שכל יום עושים משהו שונה ואי אפשר לדעת מה יקרה היום יכולה לעורר חוסר נוחות אצל ילדים רבים. הדבר נכון במיוחד אצל ילדים אשר רגישים לשינויים או זקוקים לזמן כדי להתרגל למשהו חדש. לכן, חשוב להכין את הילדים מראש לסדר היום שלהם, כך שידעו מה התוכנית הכללית של השבוע הקרוב – מתי קמים, לאן הולכים, ואיזה פעילויות מתוכננות להם. אפשר לרכז את המידע בטבלה גדולה וצבעונית, ולתלות אותה יחד על המקרר או בחדר הילדים.

פעילויות יצירה – אומנות ויצירה היא דרך נהדרת לבלות את אחר הצהריים. לא רק שזו פעילות פנאי מהנה, יצירה יכולה לעזור לילדים לבטא את עצמם, ואף לתרום לרווחה הנפשית שלהם. למשל, שימוש בהמון צבעים בבת אחת יכול לאפשר לילדים לבטא תחושה של סערה ובלבול או של התרגשות גדולה. ציור של המון פרטים קטנים, יכולה לבטא קפדנות ורצון בשליטה. פיסול בפלסטלינה או חימר יכול להרגיע ולעזור לווסת כעסים. כך, דרך היצירה הילדים יכולים לעבד רגשית תכנים שמעסיקים אותם, בנוסף להעסקתם במשך שעות.

ילדים מבשלים – אם אתם מוכנים לספוג בלגן במטבח, בישול או אפייה של מתכונים קלים המיועדים לילדים יכולים להוות פעילות נפלאה. בישול יכול לתרום לתחושת המסוגלות של ילדים, שמגלים כיצד ערבוב של חומרי יסוד כמו קמח, ביצים, וסוכר הופך בהמשך לעוגיות טעימות שאפשר לאכול ולחלק למשפחה. היצירה של משהו שימושי ומזין מספקת תחושת הצלחה גדולה, שנוטעת ביטחון בילדים. בנוסף, העבודה עם הידיים שנדרשת במטבח יכולה לעזור לילדים בוויסות חושי ורגשי – דרך מגע בחומרים שונים במהלך האפייה, דרך הוצאת תסכולים על ידי לישה וגם דרך הריכוז שנדרש כדי לעקוב אחרי המתכון.

פעילויות חינמיות – ישנם שלל אירועים בחינם לילדים, שמפעילות עיריות שונות, קניונים ומתחמי קניות שרוצים לעודד אתכם להגיע אליהם. מצד אחד, זהו פתרון קל יחסית לבילוי בוקר או אחר הצהריים. עם זאת, חשוב לשים לב שעבור ילדים שמתקשים למשל בוויסות חושי, חרדה חברתית או קשיי קשב וריכוז, הגעה למתחם מלא בגירויים, המולה של צלילים, צבעים וילדים בליווי הוריהם, יכולה להיות קשה ולגרום לעוגמת נפש. לכן, כדאי לברר כמה שיותר פרטים מראש, כדי להתאים את הפעילות לצרכים של הילד וליכולותיו.

לגייס את המשפחה – אומרים שצריך כפר בשביל לגדל ילד, וכנראה שצריך לפחות עיר בשביל לצלוח את החופש הגדול. הדודה שתמיד אמרה "מה הבעיה, תביאו אותם לקיבוץ"? האח שהבטיח שיעשה בייביסיטר? הסבתא שמתלוננת ש"אני לא רואה מספיק את הנכדים?" זה הזמן לגייס את כולם לטובת המשימה שלכם, להגיע לספטמבר בשלום. לפעמים, כשאחד מהילדים סובל מקושי כלשהו, ההורים ממעטים לבקש עזרה מהמשפחה. אבל, בעזרת ההכנה המתאימה, תוכלו להרגיש בטוחים להשאיר אותו בידי סבתא אוהבת או דוד דואג. את ההכנה חשוב לעשות גם לילד – לאן הולכים, מי יבוא לשמור עליו, מה יהיה לוח הזמנים, ומה מצופה ממנו, אך גם לקרובי המשפחה – ליידע לגבי רגישויות שונות ונקודות תורפה שעדיף להימנע מהן, וגם לגבי תחביבים שהילד מאד אוהב לעסוק בהם ויהנה מאד אם יעשו יחד.

The post מה לעשות עם הילדים בקיץ? כל הפתרונות! first appeared on חברים.

5 סיבות שבגללן החופש הגדול הוא תקופה מצוינת לפנות לטיפול:

1. בגלל החופש. בחופש הגדול יורד הלחץ של הילדים לעמוד בדרישות בית הספר. הם לא צריכים להתמודד עם מטלות לימודיות מעמיסות, ולא עם מפגש חברתי קבוע שעשוי להיות לא נעים. זוהי תקופה רגועה של התאווררות, שמאפשרת לילדים הזדמנות לעסוק בעצמם, ונותנת להם כוח להתמודד עם קשיים ובעיות.
2. הזדמנות לשינוי. הרבה פעמים ילדים רוצים בשינוי. הם אינם מרוצים מההתנהלות החברתית שלהם, מהאופן שבו הם מדברים למורה או מהרגלי הלמידה שגיבשו לעצמם. למרות רצון זה, הם מתקשים לשנות את התנהגותם בכיתה, מול החברים או מול המורה, בין היתר בגלל שהם חושבים שאחרים מצפים מהם להתנהגות מסוימת, והם מתאימים עצמם לציפייה זו. כך נוצר מעגל של התנהגות מקובעת ושל דימוי חיצוני שקשה לשבור. זאת, בין אם נוצר להם דימוי של ביישנים, של מי שנשארים בהפסקה בכיתה, של מי שמדברים בשיעור או של מי שעושים בלגן למורה. החופש הגדול מאפשר גמישות, ולכן הוא מהווה הזדמנות להשתחרר מהדימוי שנוצר לילדים ומדפוסי התנהגות שכבר לא מתאימים להם. זוהי הזדמנות אמתית לחולל שינוי, ומכוון שכך זוהי תקופה מוצלחת עבור התהליך הטיפולי.
3. שמירה על מסגרת קבועה. נכון, ילדים אוהבים להתלונן על בית הספר, וכאמור, המפגש החברתי היומיומי והדרישות הלימודיות יכולות לגרום למועקה. אבל, לצד זאת בית הספר מעניק להם מסגרת יציבה, קבועה ושומרת. עבור ילדים מסוימים, התרופפות המסגרות במהלך החופש הגדול יכולה להיות מאד לא נעימה ולהעלות תחושות של שעמום, חרדה, ודכדוך. המפגש השבועי בטיפול יכול לשמש עוגן חשוב בתקופה זו.
4. מבוגר משמעותי ומתבונן: במהלך שנת הלימודים, הילדים מוקפים במבוגרים שקרובים אליהם ומלווים אותם מידי יום. בין אם אלה מורים בבית הספר, מורים של חוגים או מדריכים בתנועת הנוער. בחופש הגדול ישנה ירידה במעורבות של מבוגרים משמעותיים אלה. עבור ילדים הסובלים מקשיים חברתיים ורגשיים, תקופה זו יכולה להיות רגישה במיוחד, אם הם רגילים להיתמך על ידם ולפנות אליהם במצוקה. לכן, ישנה חשיבות רבה למפגש טיפולי, אשר יכול לענות לצורך של מעורבות מבוגר משמעותי בחייהם.
5. למה לא עכשיו, מה שבטח יבוא מחר? אם זיהיתם כי הילד שלכם מתמודד עם בעיות שגורמות לו למצוקה, ומצריכות טיפול פסיכולוגי, אין זמן טוב יותר מעכשיו כדי להתחיל בתהליך הטיפולי. הפניה לטיפול תמיד יכולה להיות מורכבת גם עבור ההורים וגם עבור הילדים, אך דחייה של הפנייה לטיפול עשויה להוביל לתקופה ממושכת בה הילד והמשפחה כולה חווים מצוקה וקושי ואף להביא להידרדרות המצב. לכן, לא כדאי להמתין עד לתחילת שנת הלימודים הבאה כדי להתמודד עם הבעיות, אלא להתחיל כבר עכשיו בטיפול.

השתכנעתם? שלחו לילדיכם את העצה הבאה כדי שישתכנעו גם הם: חופש גדול, הזדמנות גדולה: למה לבוא לטיפול דווקא עכשיו

The post 5 סיבות בגללן החופש הגדול הוא תקופה מצוינת לשיפור חברתי first appeared on חברים.

הפרעת קשב וריכוז: הפרעת קשב ומה? ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז מוסחים בקלות, קשה להם לתכנן רצף פעולות ולמלא אחרי הוראות. הם נוטים לפעול במהירות בלי לחשוב על ההשלכות, ולרוב יהיו חסרי שקט ותזזיתיים. ההפרעה משפיעה על הילד בכל התחומים:

• בבית – שם החיבה שלו בבית הוא "עפיפון" בגלל שהוא מרבה לשכוח דברים שביקשו ממנו לעשות, הבדיחה הקבועה היא שמזל שהראש מחובר לצוואר או שגם אותו הוא היה שוכח, ונראה שהוא לא מקשיב כשמדברים אליו. גם אם הדברים נאמרים בהומור, הורים רבים מרגישים מתוסכלים כשהילד מתרוצץ כשיש אורחים, לא מפנה את הכלים גם בפעם החמישית שביקשו ממנו, ולא עוזר לאחיו הקטן להתארגן בבוקר. פעמים רבות גם הילד יכול להרגיש חוסר הצלחה ולסבול מדימוי עצמי ירוד.
• בבית הספר – הילד לרוב יתנועע בחוסר נוחות או יתפתל בכיסא, וישמח לרוץ ולהשתולל בהפסקה. פעמים רבות, יתקשה בקריאה ובלמידת נושאים בסיסיים, מה שיכול להוביל לתחושה של חוסר הצלחה ותסכול. בגלל הקושי להקשיב ולעקוב אחרי הוראות המורות עשויות להעיר לו פעם אחר פעם, דבר שרק מגביר את תחושת התסכול.
• עם החברים – הילד מתקשה לעצור ולחשוב לפני שהוא פועל, ולכן הוא נוטה להתפרץ לדברים של חברים שלו, מתקשה לחכות לתור שלו במשחק, וממהר להיעלב ולכעוס על חברים. הוא מתקשה לעקוב אחרי חוקים של משחקים, ולכן אם חבריו משחקים כדורגל בגינה, יכול להיות שהם לא ירצו לשחק איתו כי הוא כל הזמן שובר את הכללים. בגלל חוסר תשומת הלב לפרטים הילד מתקשה לקרוא מצבים חברתיים, ויש סיכוי גבוה שיחשוב למשל שילדה מהכיתה צוחקת עליו למרות שמי שיושב מאחוריו עושה פרצופים מצחיקים למורה והוא רק אוכל את הסנדוויץ' שלו בשקט.

איך אפשר לעזור? היכולת לעצור, להבין מה נדרש ממני, לחשוב מה אני מרגיש ומה האחר מרגיש, היא יכולת בסיסית לפיתוח מיומנויות חברתיות. זוהי בדיוק היכולת בה ילדים עם ADHD מתקשים. לכן, חשוב לחזק אצלם את היכולת להבין מצבים חברתיים, ולפעול רק אחר מחשבה. יש מספר דרכים לעשות זאת:

1. חלוקת משימה גדולה למשימות קטנות – תעזור לילד לפעול אחרי הוראות ולמלא כללים.
2. זיהוי רמזים סביבתיים – אפשר לעזור לילד לזהות סימנים חברתיים, שיאותתו לו לעצור ולחשוב על התגובה המתאימה. הסימנים יכולים להיות חיוך של חבר, כיפים בין חברים, או פרצוף כועס של ילד אחר.
3. זיהוי רמזים פנימיים– אפשר לעזור לילד לזהות סימנים בעצמו, כמו תחושה של חוסר שקט בגוף, שרירים מכווצים או עצבנות גבוהה, שיגידו לו לעצור ולחשוב פעם נוספת על המצב ועל האפשרות שלו להגיב.
4. פנייה לטיפול – ישנם סוגים שונים של טיפולים שיכולים לעזור לילד, כמו טיפול תרופתי או טיפול פסיכולוגי. בטיפול פסיכולוגי קבוצתי, מתמקדים בשיפור היכולות החברתיות. מלמדים את הילד לזהות את הרגשות שגורמים לו לכעוס עכשיו על חבר, או להיעלב ולפוצץ את המשחק. הפסיכולוגים שמלווים את הקבוצה נותנים כלים שעוזרים לילד לקרוא את המצב החברתי, ומסייעים לו להבין מה עובר עליו בזמן משחק עם ילדים נוספים, במטרה לשפר את היכולת להשתלב בקבוצה.

The post קשיים חברתיים אצל ילדים עם הפרעת קשב וריכוז: בואו נדבר על זה first appeared on חברים.

The post ארוחה נכונה first appeared on חברים.

הפרעת קשב וריכוז: הפרעת קשב ומה?

ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז מוסחים בקלות, קשה להם לתכנן רצף פעולות ולמלא אחרי הוראות. הם נוטים לפעול במהירות בלי לחשוב על ההשלכות, ולרוב יהיו חסרי שקט ותזזיתיים. ההפרעה משפיעה על התלמיד בכל התחומים:

• בבית – שם החיבה שלו בבית הוא "עפיפון", בגלל שהוא מרבה לשכוח דברים שביקשו ממנו לעשות. הבדיחה הקבועה לגביו היא שמזל שהראש שלו מחובר לצוואר, שכן אחרת גם אותו הוא היה שוכח. נראה שהוא לא מקשיב כשמדברים אליו. גם אם הדברים נאמרים בהומור, הורים רבים מרגישים מתוסכלים כשהילד מתרוצץ כשיש אורחים, לא מפנה את הכלים גם בפעם החמישית שביקשו ממנו, ולא עוזר לאחיו הקטן להתארגן בבוקר. פעמים רבות גם הילד יכול להרגיש חוסר הצלחה ולסבול מדימוי עצמי ירוד. העניין של פעילות היתר מאוד משפיע ומפריע לילד עצמו ולכל סובביו.
• בבית הספר – הילד לרוב יתנועע בחוסר נוחות או יתפתל בכיסא. בגיל בית הספר היסודי, ישמח לרוץ ולהשתולל בהפסקה. פעמים רבות, יתקשה בקריאה ובלמידת נושאים בסיסיים, מה שיכול להוביל לתחושה של חוסר הצלחה ותסכול. בגלל הקושי להקשיב ולעקוב אחרי הוראות, המורות עשויות להעיר לו פעם אחר פעם, דבר שרק מגביר את תחושת התסכול. בחטיבה ובתיכון, זה כבר מתקבע ומשפיע על עיצוב האישיות. חשוב לחפש את נקודות החוזק של הילד – חכמה, יצירתיות, אמפתיה לאחרים, או כל דבר אחר, ולהעצים אותו דרך נקודות אלה.
• עם החברים לכיתה – הילד מתקשה לעצור ולחשוב לפני שהוא פועל, ולכן הוא נוטה להתפרץ לדברים של חברים שלו, מתקשה לחכות לתור שלו במשחק, וממהר להיעלב ולכעוס על חברים. הוא מתקשה לעקוב אחרי חוקים של משחקים, ולכן אם חבריו משחקים כדורגל בחצר, יכול להיות שהם לא ירצו לשחק איתו כי הוא כל הזמן שובר את הכללים. בגלל חוסר תשומת הלב לפרטים, הילד מתקשה לקרוא מצבים חברתיים, ויש סיכוי גבוה שיחשוב למשל שילדה מהכיתה צוחקת עליו למרות שמי שיושב מאחוריו עושה פרצופים מצחיקים למורה והוא רק אוכל את הסנדוויץ' שלו בשקט.

איך אפשר לעזור? היכולת לעצור, להבין מה נדרש ממני, לחשוב מה אני מרגיש ומה האחר מרגיש, היא יכולת בסיסית ללמידה אבל גם לפיתוח מיומנויות חברתיות. זוהי בדיוק היכולת בה ילדים עם ADHD מתקשים. לכן, חשוב לחזק אצלם את היכולת להבין מצבים חברתיים, ולפעול רק אחר מחשבה. יש מספר דרכים לעשות זאת:

1. חלוקת משימה גדולה למשימות קטנות – עזרו לתלמיד ללמוד לפעול אחר הוראות ולמלא כללים על ידי למידת המיומנות של פירוק משימות גדולות למספר משימות קטנות ויצירת תזכורות לעצמי למלא את המשימות הקטנות.
2. חפשו את החוזקות – לכל ילד יש חוזקות! גם ילד המתמודד עם קושי ביכולת הקשב והריכוז. חפשו את היצירתיות, המקוריות, החמלה, היזמות או כל יכולת אחרת שיש לה פוטנציאל חיובי. זהו את היכולת וחפשו את הדרכים לאפשר לה לבוא לידי ביטוי. אפשר לעשות את זה במטלות לימודיות או אחרות. לחזק את התלמיד במקצוע שהוא טוב בו ולוותר במקצועות שקשה לו.
3. היו יצירתיים בשיטות הערכה חלופיות – ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז מסוגלים להתרכז מצוין במה שמעניין אותם באמת. נכון שחשוב לדעת להצליח במבחנים ולא טוב ללמד את התלמיד להימנע ממה שקשה לו, אך יחד עם זאת, חשוב לאפשר לו גם ערוצים אחרים לביטוי. חפשו את הדרכים שבהן התלמיד יוכל למצוא עניין ולחוות הצלחה לימודית. לדוגמא, פרויקט ייחודי ויצירתי, המצאת משחק מחשב או משחק קופסא בנושא הנלמד.
4. אחריות – תנו לתלמיד תחום אחריות שהוא מסוגל לעמוד בו וכך תלמדו אותו שהוא מסוגל להיות אחראי, שאפשר לסמוך עליו.
5. עזרו לתלמיד להשיג תחושת שייכות לקבוצה – חוויה קטנה של שייכות בקבוצה או בכיתה שווה יותר מאלף רגעים של דחייה חברתית. אל תסמכו על הילדים בכיתה שיסתדרו בעצמם עם הילד ה"מעצבן". עזרו לתווך את התנהגותו, שמשו מודל עבור הילדים באופן שבו אתם מתייחסים להתנהגויות "מעצבנות" והראו שאכפת לכם מהאווירה הקבוצתית בכיתה גם מעבר לתחום הלימודי.
6. צרו קשר אישי עם התלמיד – ילדים הסובלים מהפרעת קשב חווים עצמם רוב הזמן כילדים "מציקים" או "מעצבנים", במקרים רבים אפילו "רעים". קשר אישי עם המורה יכול לעשות שינוי ענק עבור ילד: לגרום לו להרגיש שלא רואים אותו כילד רע, שהוא אהוב ומוערך למרות ההפרעה, שיש לו כתובת לפנות אליה ושיש מישהו שמאמין בו.
7. חפשו הסברים נוספים לחוסר השקט – שימו לב לנטייה של כולנו – הורים, מורים ואנשי טיפול, להפוך את הפרעת הקשב ל"פח זבל" לכל הבעיות. ילדים הסובלים מהפרעת קשב סובלים פעמים רבות מבעיות רגשיות וחברתיות נלוות,  וזקוקים למבוגר משמעותי שיראה, יבין ויעזור להם בהתמודדות.
8. במקרה הצורך המליצו להורים על טיפול מותאם לקשיים – ישנם סוגים שונים של טיפולים שיכולים לעזור לילד, כמו טיפול תרופתי או טיפול פסיכולוגי. בטיפול פסיכולוגי קבוצתי, מתמקדים בשיפור היכולות החברתיות. מלמדים את הילד לזהות את הרגשות שגורמים לו לכעוס עכשיו על חבר, להפריע לאחרים או להיעלב ולפוצץ את המשחק. הפסיכולוגים שמלווים את הקבוצה נותנים כלים שעוזרים לילד לקרוא את המצב החברתי, ומסייעים לו להבין מה עובר עליו בזמן משחק עם ילדים נוספים, במטרה לשפר את היכולת להשתלב בקבוצה. כאשר לילד טוב יותר מבחינה חברתית, גם המטלות הלימודיות נצבעות בצבעים בהירים יותר.

The post איך נעזור בכיתה לילדים עם הפרעת קשב וריכוז? first appeared on חברים.

הדבר החשוב ביותר שילדים לומדים בשנות בית הספר, הן מיומנויות חברתיות. בית הספר מהווה סביבה חברתית עשירה, בה הילד יכול לצבור התנסויות חברתיות שונות, אשר הן קריטיות בשבילו, כדי ללמוד איך להתנהל חברתית גם בעתיד. זוהי ההזדמנות שלו להתנסות ולטעות, ללמוד מהטעויות החברתיות שלו כדי להתקדם הלאה, להשתפר, ולהשתפשף במיומנויות שילוו אותו כאדם בוגר לאורך כל חייו.

דנה היא תלמידת כיתה ח'. יש לה 3 חברות יחסית קרובות, אבל בכיתה היא אף פעם לא הרגישה מאד שייכת. היא מרגישה שהיא לרוב יודעת יותר טוב מהילדים האחרים, אבל הם בכל זאת לא מקשיבים לה. דנה תמיד חייבת להגיד את המילה האחרונה. חברות התחילו להעיר לה שזה קצת מציק ואפילו מעצבן, שבכל ריב היא לא מסוגלת "לשחרר", שהיא תמיד חושבת שרק היא צודקת, ושהיא נעלבת אם הן קובעות להיפגש בלי להתייעץ איתה אצל מי הן יפגשו. דנה למדה עם הזמן, מתי חשוב שתביע את דעתה ולא תתפשר על מה שחשוב לה, ומתי זה דווקא נחמד שמישהי אחרת מובילה. היא למדה שהיא מרוויחה יותר כשהיא לפעמים בתפקיד השומעת והמקשיבה, ושמידי פעם גם לחברות שלה יש רעיונות מוצלחים שלא חשבה עליהם לבד. הגמישות החברתית הזאת, שרכשה במהלך החטיבה, תשמש אותה כל חייה.

בעוד 15 שנה, כשדנה תעבוד בתור מהנדסת בחברת ייעוץ, היא תוכל להתעקש לעבוד על פרויקטים שהיא מאמינה בהם, ולהוביל אותם. היא תדע איך להציג את הרעיונות שלה לשיפור וייעול תהליכים אצל הלקוח בצורה בהירה ומשכנעת. היא גם תוכל לשבת לסיעור מוחות עם חברי הצוות שלה, לשמוע רעיונות של אחרים, לחוות את דעתה, ולקבל על עצמה משימות, גם כשהיא לא חושבת שהן יקדמו את הפרויקט. היא תוכל לבקש עזרה מחברה למשרד כשהדד ליין שלה קרוב וערימת המשימות שקיבלה לא נגמרת, ותשמח לעזור כאשר חבר לצוות יבקש שתעיף מבט על המצגת שהוא מכין ותחווה את דעתה. כשכולם יוצאים לארוחת צהריים, דנה נזכרת לפעמים בנערה שהייתה. היא נזכרת שהייתה מפחדת להישאר לבד בהפסקת צהריים, לשבריר שניה מתגנבת לה תחושת הבדידות, אך קול חברי קוטע אותה – דנה, תפסיקי לעבוד, כולם מחכים לך, היום את בוחרת איפה אוכלים.

ילדים מסוימים מצליחים לרכוש את הכלים החברתיים הנחוצים להם בקלות. עבור ילדים אחרים, זוהי משימה לא פשוטה בכלל, עקב סיבות שונות וקשיים שונים. יתכן שהילד סובל מהפרעת קשב וריכוז, שמקשה עליו להתרכז בדברים שחברים שלו אומרים, והוא נוטה להגיב בצורה אימפולסיבית לדברים שמרגיזים אותו. יתכן שהילדה מתביישת מילדים אחרים, היא "נעלמת" בכיתה ולא מוצאת את המקום שלה. יתכן שהילד נחמד ונעים לכולם, נדיב לחבריו, אך בכל זאת הוא מרגיש קצת בודד. חשוב לדעת, שמיומנויות חברתיות הן כלי שאפשר לשפר.

יש ילדים שיסתייעו בעזרה שתינתן להם בבית, ויש ילדים שיוכלו להיעזר בטיפול, כדוגמת הטיפול הקבוצתי. הייחוד של טיפול קבוצתי, הוא בכך שהקבוצה מהווה עבורם את הזירה החברתית הנחוצה כדי ללמוד מיומנויות חברתיות, בזמן אמת, כאשר פסיכולוג נמצא לצידם כדי להנחות, להקשיב, ולתווך את המצבים החברתיים. כך או כך, חשוב להעניק לילדים את ההזדמנות לחוות את שנות בית הספר כשנים של למידה חברתית, שתיתן להם את כל הכלים שהם צריכים לעתיד.

The post יכולות חברתיות – הדבר החשוב ביותר ללמוד בבית הספר first appeared on חברים.

למעשה מדובר במפגש כפול:

ההורים נפגשים עם ד"ר אלון וסרמן, המנהל המקצועי של "חברים" או עם לי פרומר, סגניתו. במהלך המפגש ההורים מתארים את האופן שבו הם חווים את הקושי והמצוקה של הילד, מתייחסים לרקע שלו החל מהינקות והילדות המוקדמת ועד היום ובדגש על ההיבט החברתי. אנו רוצים לקבל תמונה מקיפה ככל הניתן מבחינה התפתחותית, נפשית וקוגניטיבית של הילד, לצד הבנה של המערכות בהן הוא משולב (משפחה, בית ספר, חוגים ועוד).

• לדוגמה, דנה (בת 10) והוריה הגיעו למפגש ההכרות. במפגש ההורים תארו כי דנה היא הילדה האמצעית בין שני אחיה, דנה תמיד הייתה ילדה מקסימה, אנרגטית ומלאת חיים, אך עם קשיים חברתיים. בגן הייתה לה חברה אחת טובה, הן עלו יחד לכיתה א' ובכיתה ב' אותה ילדה עברה לעיר מרוחקת. כעת אין לה חברים כלל בכיתה. בשנה האחרונה הילדים האחרים החלו להציק לה. בנוסף, לאחר שעות בית הספר כותבים לה הודעות מעליבות ברשתות החברתיות, מתקשרים אליה וצוחקים עליה. לאחרונה ההורים מרגישים שדנה כבויה, מכונסת בעצמה והביטחון העצמי שלה ירד מאד. היא אף מפחדת יותר בחושך.

במקביל למפגש עם ההורים, הילד מגיע למפגש עם אחד הפסיכולוגים שבצוות. גם כאן מטרת המפגש היא הכרות, אך הפנייה לילד משתנה בהתאם לגיל. מטרת המפגש היא להבין כיצד הילד תופס את מצבו החברתי וכיצד הוא מבין את ההשפעה שלו על המצב החברתי שלו. ככל שגילו של הילד גדול יותר כמובן שנצפה שיכולתו להבין את מצבו החברתי תהיה טובה יותר.

אנו מבקשים מההורים שיבצעו הכנה בסיסית לקראת המפגש הזה, בהתאם לגיל הילד ומידת מוכנותו לפנות לסיוע. צעיר יותר או שרמת ההתנגדות לטיפול גבוהה יותר, ניתן לתאר לילד שמגיעים למקום שמטרתו שיהיה קל וטוב יותר מבחינה חברתית. עבור גילאים בוגרים יותר או כשרמת המוטיבציה לטיפול גבוהה יותר ניתן לשתף יותר ולהסביר יותר על המקום (או אפילו לאפשר לקרוא באתר האינטרנט). בכל מקרה, חשוב להסביר שיתקיים מפגש בו הילד ייפגש עם מישהו בחדר נפרד מההורים.

• לדוגמה, דנה מגיעה למפגש ההכרות עם הפסיכולוג. הוא מציג את עצמו ובודק איתה מה היא יודעת על המקום. הוא מתרשם שההורים הסבירו לה שמטרת המקום היא שיהיה קל יותר מבחינה חברתית בכיתה. הוא מספר לה שכאן נפגשת אחת לשבוע קבוצה עם בני הגיל שלה שזו מטרתה בדיוק ומציע לה לספר על עצמה כדי שהם יוכלו לבדוק האם זה יכול להתאים לה. בעזרתו, דנה מספרת קצת על מבנה המשפחה, על מה שהיא אוהבת לעשות, על המקצועות שהיא אוהבת ולא אוהבת בבית הספר, ומשם עוברת לספר גם על המצב החברתי. היא מספרת לפסיכולוג על עלבונות קשים שהיא חווה בכיתה ועוברת ממנה תחושה שהיא "שעיר לעזאזל". מתברר שלעתים היא מגיבה בהתנשאות ובבוז כלפי הילדים האחרים כשהם פוגעים בה. בהמשך, הפסיכולוג יספר לה קצת יותר לעומק על האופן שבו מפגש בקבוצה מתנהל ודנה תוכל לחשוב האם זה משהו שהיא מעוניינת בו (למרות שבגיל 10 זו היא החלטת ההורים האם להצטרף לקבוצה או לא, מידת המוטיבציה של הילדה חשובה מאד להצלחת התהליך).

תוך כדי המפגש, אלון יוצא למספר דקות מהמפגש עם ההורים ומצטרף למפגש של הילד עם הפסיכולוג. אלון מקבל את התרשמותו של הפסיכולוג מהאינטראקציה עם הילד (בנוכחותו של הילד) ומגבש בעצמו התרשמות כללית בעזרת ניסיונו והידע שקיבל מההורים. לאחר מכן הוא חוזר למפגש עם ההורים ומתקבלת ההחלטה האם קבוצה יכולה להתאים, ואם כן – איזו קבוצה. במידה ואנו לא מתרשמים שמדובר באפיק טיפול מתאים, אנו מפנים לטיפול שאנו סבורים שיכול להיות נכון וטוב יותר עבור הילד. למשל, אנו עשויים להפנות לטיפול פרטני בפני עצמו או טיפול פרטני במקביל לקבוצה, לטיפול תרופתי בהפרעת קשב וריכוז לפני שפונים לטיפול פסיכולוגי וכך הלאה.

במידה והוחלט על טיפול בקבוצה, מוסדרים נושאים נוספים כמו מסגרת הטיפול (משך, זמן, תדירות), חשיבותם של מפגשי הורים ומפגש בבית הספר ונוצר חוזה טיפולי.

The post נעים מאד – מה קורה במפגש הכרות? first appeared on חברים.

כאשר הילד סובל מקשיים שונים – כמו קושי חברתי, רגשי, בעיות קשב וריכוז או חרדה, עשוי להיות קשה עוד יותר שלא לרחף מעליו כמו הליקופטר. החרדה לילדים גוברת ועולה במצבים אלו, ואיתה גם הרצון לגונן עליהם ולפתור עבורם את הבעיות. עד כמה שזה עשוי לצער, ישנם דברים שלא תוכלו לעשות במקום הילדים שלכם והם יצטרכו להתמודד איתם לבד, כמו התמודדות עם כיתה חדשה, ריב עם חבר, או הצורך להתנצל כשעשיתי משהו לא בסדר.

כמובן שמעורבות היא דבר חשוב ואף הכרחי – הילדים זקוקים לכך שתהיו שם עבורם, לתמוך בהם, לאהוב אותם, לחנך אותם. הם זקוקים לכם, שתקשיבו, תחבקו, תכעסו, שתלמדו אותם מה אסור ומה מותר, שתכוונו אותם, ואפילו שתעזרו להם ללמוד מיומנויות חברתיות. אבל – מעורבות יתר עשויה להיות בעייתית, מהסיבות הבאות:

1. למידת אחריות – הורי הליקופטר עשויים לגונן על הילד גם כשהוא עושה משהו לא בסדר. לדוגמה, אם הוא רב עם חבר, ההורים עשויים להתקשר להורים של החבר ולהתנצל במקומו. במקרה כזה, הילד לא לומד לקחת אחריות על ההחלטות שלו, ולא מתמודד עם ההשלכות של המעשים שלו.
2. ללמוד לסמוך על עצמך – הילד עשוי להבין מבין השורות שההורים שלו לא סומכים עליו. נכון שההורים יכולים להשתמש בקו ההגנה "אנחנו סומכים עליך אבל לא סומכים על מי שאיתך", אבל, כאשר בפועל ההורים מתערבים בכל פרט בחיי הילד, הוא יכול להבין מכך שהוא לא יכול לסמוך על עצמו, שהוא לא יכול להתמודד עם דברים לבד, ושהוא צריך להיעזר באחרים.
3. לסמוך על אחרים – ילדים לומדים מאתנו התנהגויות גם כשאנחנו ממש לא מתכוונים ללמד אותם. לכן, גם את התנהגות ה"הליקופטר" ילדים עשויים ללמוד מכם. הם עשויים ללמוד מכם את דפוסי החרדה והדאגה, גם כלפי עצמם וגם כלפי אחרים. שימו לב האם הם אימצו דפוסים אלה לקשר שלהם עם החברים שלהם.
4. בניית ביטחון עצמי – תחושת ביטחון עצמי ותחושת מסוגלות עצמית נרכשות מתוך תהליך של התנסות, טעייה, למידה, וחוזר חלילה. כאשר אתם מנסים לגונן על הילדים שלכם ממצבים מלחיצים ולא נעימים, אתם עוזרים להם בטווח הקצר אך אתם עשויים לפגום בבניית הביטחון העצמי שלהם. ילדים זקוקים לתחושה שהצליחו להתגבר על מכשולים בכוחות עצמם, על מנת לבסס את הביטחון העצמי שלהם. לכן, ההתמודדות עם מכשולים היא בלתי נמנעת עבור ההתפתחות שלהם.

משטח נחיתה

ישנם מקרים, בהם הילד נתקל בבעיות שהוא לא יכול לפתור לבד, והוא זקוק לעזרה. בחלק מהמקרים הוא יזדקק גם לעזרה מקצועית, של אנשי טיפול אשר מתמחים בעזרה עם הבעיות איתם הוא מתמודד. גם במקרים אלו, חשוב להיות לצד הילד אך לא לרכון מעליו, לתת לו יד אך לא לדחוף אותו קדימה, לצעוד לצדו אך לא לצעוד במקומו.  כמו בתחומים רבים אחרים, גם כאן מילת המפתח היא איזון. איזון בין הצורך של הילדים בתלות, לבין הצורך שלהם בעצמאות. איזון בין הרצון של ההורה לשלוט על חייו של הילד, לבין הרצון שלו לראות את הילד מסתדר בכוחות עצמו. לכן, בדקו עם עצמכם – האם אתם מלווים את ילדיכם כמו הליקופטר? ובמידה וכן: האם אתם מסוגלים לשחרר?

The post למה הילדים שלכם לא צריכים הליקופטר? first appeared on חברים.