ברור לנו שכל פנייה לטיפול נובעת מתוך קושי או מצוקה, וככל טיפול פסיכולוגי, אנו שואפים להפחית את המצוקה ולהגביר את הרווחה הנפשית של הפונה. על מנת שנוכל לעשות זאת בצורה הטובה ביותר אנחנו רוצים לחבור להורים ובמידת האפשר, להיות בקשר עם גורמים במערכת החינוך הקשורים לילד (מחנכ/ת, יועצ/ת, מנהל/ת, מורה בחוג למחוננים, משלב/ת וכו׳).

באופן כללי, ניתן לחלק את התהליך עם ההורים לשלושה שלבים כרונולוגיים:

1. פנייה, מפגש הכרות והחלטה אם להצטרף לקבוצה.
2. תהליך טיפולי משותף.
3. החלטה על סיום התהליך.

פנייה, מפגש הכרות והחלטה אם להצטרף לקבוצה

תחילה, לרוב אחד ההורים יוצר קשר בטלפון עם ״חברים״, מספר בקצרה על סיבת הפנייה ומעביר פרטים כלליים על הילד ועל עצמו (שם הילד, בית ספר, מקום מגורים, פרטי קשר, סטטוס משפחתי, קופת חולים וכו׳). אנחנו מספרות על מה שקורה ב״חברים״ ואם נראה שיכולה להיות התאמה, אנחנו מציעות לקבוע מפגש הכרות. זהו מפגש כפול בו פסיכולוג אחד נפגש עם הורי הילד ופסיכולוג אחר נפגש במקביל עם הילד עצמו.

במפגש ההכרות אנו שואפים לקבל מההורים מידע המאיר את ההתמודדות של הילד מנקודת מבטם. ההורים מתבקשים לתאר את מצבו החברתי של הילד לאורך השנים ובמסגרות השונות. אנו רוצים לקבל תמונה מקיפה ככל הניתן מבחינה התפתחותית, נפשית וקוגנטיבית של הילד, לצד הבנה של המערכות בהן הוא משולב (משפחה, בית ספר, חוגים ועוד). במפגש, ההורים מקבלים מידע על אופי הטיפול במקום ומתקבלת החלטה משותפת: האם טיפול בקבוצה ב"חברים" היא הדבר המתאים, ואם כן – איזו קבוצה? במידה ואנו לא מתרשמים שמדובר באפיק טיפול מתאים, אנו מפנים לטיפול שאנו סבורים שיכול להיות נכון וטוב יותר עבור הילד.

תהליך טיפולי משותף

אם מתקבלת ההחלטה להצטרף לקבוצה, חלק מהחוזה הטיפולי כרוך במפגש חודשי עם ההורים. כך, אחת לארבעה שבועות, נפגשים הורי הילד עם אחד משני הפסיכולוגים של הקבוצה (המפגשים מתקיימים עם אותו פסיכולוג באופן קבוע). ישנן מטרות שונות למפגשים:

1. מפגש הורים ראשון – הכרות מעמיקה ותיאום ציפיות. המפגש מתקיים כחודש לאחר הצטרפותו של הילד לקבוצה. זהו שלב ראשוני מאד בתהליך והוא מאפשר הזדמנות להעמיק את ההבנה של הפסיכולוג את הילד, דרך נקודת מבטם של ההורים. כמו כן, ההורים מוזמנים להעלות ציפיות מהתהליך ובשיתוף עם הפסיכולוג יכולים להגדיר מה יהיה אופי המפגשים.
2. עדכון הדדי – לאורך התהליך, ההורים מעדכים את הפסיכולוג בחיים "מחוץ לקבוצה" והאם חל שינוי באחת או יותר מהמסגרות הללו: חיי המשפחה, חיי בית הספר, חוגים וכו׳. לצד זאת, הפסיכולוג מתאר בפני ההורים את האופן שבו הילד מבטא את רגשותיו, מחשבותיו והתנהגותו בקבוצה. ככל שהזמן חולף נצפה לראות שינוי לטובה בהתנהגותו של הילד בקבוצה בהיבט החברתי. בהמשך, אנו שואפים לראות "הכללה" של התנהגויות אלו גם למסגרות האחרות.
3. הזמנה לחשיבה משותפת – העדכון ההדדי מאפשר חשיבה משותפת על הילד, על יחסיו עם בני משפחה וחברים מחוץ לכיתה ומציע הזדמנויות לשינוי. פעמים רבות הורים מגיעים עם לבטים שונים בנוגע לילד ומפגש ההורים מהוה הזדמנות להעלות ולבדוק אותם בסביבה מאפשרת ואמפתית.

החלטה על סיום התהליך

אנו ב"חברים" שואפים לשינוי עמוק באופן שבו הילד חווה את יחסיו עם סביבתו. עם זאת, אנו מעדיפים שהטיפול יהיה ממוקד וקצר ככל הניתן.

ההתחייבות הראשונית היא ל 16 מפגשים בקבוצה. לאחר מכן התהליך ממשיך באופן רצוף, עד שההורים והפסיכולוג מחליטים במסגרת מפגשי ההורים שהגיע הזמן להיפרד. פרידות מקבוצה הן תמיד בשבוע האחרון של החודש ובהודעה של חודש מראש, כדי שניתן יהיה לנהל את התהליך באופן הטוב ביותר מבחינה רגשית.

מפגש עם צוות בית הספר

במהלך הטיפול אנו ממליצים בחום שהפסיכולוג אשר נמצא בקשר עם ההורים יקיים מפגש משותף גם עם צוות בית הספר. מדובר במפגש של הפסיכולוג, אחד ההורים (לפחות), המחנכ/ת, והיועצ/ת. אם ניתן אנו ממליצים שגם המנהל/ת ועוד גורמים חשובים יהיו נוכחים. נסיוננו מלמד שהמפגשים הללו תורמים רבות.

• הם מסייעים לנו להבין טוב יותר את עולמו החברתי של הילד
• מגייסים את הצוות החינוכי לתהליך
• ומאפשרים לנו לתרום לצוות החינוכי מההבנה שלנו את הילד

לעתים כאשר יש צורך, אנו ממליצים גם על פגישות אישיות עם הילד, במקביל לפגישות הקבוצתיות, מפגשי ההורים והמפגש עם הצוות החינוכי.

The post הילד שלי ואני – מה עושים במפגשי הורים? first appeared on חברים.

למה אנשים פונים לטיפול פסיכולוגי?

אנשים פונים לטיפול פסיכולוגי כאשר הם נמצאים במצוקה נפשית. המצוקה יכולה לנבוע ממקורות שונים ולהתבטא בדרכים שונות. חרדה, עצבות, קשיים בשינה, קשיים חברתיים ובזוגיות, תחושה של היעדר מימוש פוטנציאל, טראומה, תקופה משברית ועוד מגוון סיבות מביאות אנשים לחוויה של כאב נפשי ורצון בסיוע. במהלך הטיפול קיימות שתי שאיפות מקבילות: הראשונה היא לצמצם את המצוקה והשנייה היא להעלות את רמת הרווחה הנפשית. הן לא בהכרח תלויות זו בזו, שכן לעתים אנשים חיים בתחושה של סיפוק מחייהם ובכל זאת חווים כאב נפשי, וכך גם להיפך.

כאשר מדובר בטיפול בילדים ונוער, לרוב הפנייה מגיעה מההורים אשר חשים את כאבם של ילדיהם. הפנייה מלווה לעתים בחששות וברצון כן לתת את המענה הטוב ביותר עבור הילד ולוודא שהפנייה לטיפול היא הדבר הנכון בשבילו. לשם כך, נועדו "מפגש הכרות" ובהמשך גם "מפגשי הורים".

איך מתנהל טיפול פסיכולוגי?

תהליך הטיפול משתנה כתלות בסוג הטיפול שנבחר. עם זאת, ניתן לומר באופן כללי שכל טיפול פסיכולוגי מציע שינוי פנימי של האדם ביחסיו עם עצמו וביחסיו עם הזולת.

השינוי מתבטא בשלושה מישורים:

1. מישור רגשי
2. מישור קוגנטיבי
3. מישור התנהגותי

שלושת המישורים משפיעים זה על זה, כך ששינוי בכל אחד מהמישורים מייצר שינוי במישורים האחרים (לדוגמא, שינוי במישור הרגשי מביא לתמורות במישור הקוגנטיבי וההתנהגותי, וכ'ו). לרוב, הטיפול מציף את המצוקה ולכן מעמת את המטופל עם הכאב והתסכול. במסגרת אמפתית ומכילה ישנו סיכוי גבוה לשינוי נפשי בהתמודדות שכזו. כמו כן, היות ומדובר בתהליכי שינוי של הנפש, מדובר לרוב בתהליך ארוך טווח, שלא ניתן למצות במפגשים בודדים ודורש מחוייבות ומוטיבציה לשינוי.

נציין כי היות ואין אדם הזהה לרעהו ואין קשר בין שני אנשים הזהה לקשר אחר, ניתן להבין כי לכל טיפול הייחודיות שלו. במשך עשרות שנים נוסחו תיאוריות, גישות ועקרונות שמטרתם להבנות את תהליך הטיפול, ובכל זאת השוני בין בני האדם, משליך גם על התהליך שכל אחד עובר עם עצמו במפגשים וגם על התהליך שהוא עובר מחוץ לטיפול.

ב"חברים" הטיפול מתבסס על ההבנה שאם יש קושי חברתי בולט, על מנת לטפל בו לא תמיד יספיק מפגש בין פסיכולוג לבין ילד, אלא יש צורך בעוד ילדים בני אותו גיל בחדר. ראשית, נוכחות של מספר ילדים בחדר מציפה באופן בולט את הקושי של כל אחד מהם מבחינה חברתית. אם נועה ביישנית וחוששת מליזום קשר עם חברים אנו יכולים לשער שהתנהגות זו תשתחזר בקבוצה (ובשאיפה בכל פעם שיצטרף ילד חדש לקבוצה הקושי של נועה יפחת). באופן דומה, הקבוצה תביא לביטוי הקשיים של הילדים האחרים באופן טבעי. בנוסף לכך- המפגש בין הילדים בקבוצה מהווה הזדמנות של כל אחד מהם ללמוד גם מההתמודדויות של כל אחד מהילדים האחרים. ולבסוף, יתרון גדול הוא שפעמים רבות ההתערבויות הטיפוליות החשובות ביותר נעשות מתוך הילדים, אחד כלפי השני. בליווי הפסיכולוגים שבחדר, הטיפול בקבוצה מאפשר הזדמנות להתנסות, למידה ושינוי עבור כל אחד מהנוכחים בחדר.

על מנת להבין באופן מפורש יותר מה מתרחש בכל מפגש בקבוצה ניתן לקרוא גם את העצה החברית: "מה בעצם קורה בקבוצה?"

The post אני רק שאלה – מה זה בכלל "טיפול פסיכולוגי"? first appeared on חברים.

29 הקבוצות ב'חברים' הנעות מגיל 5 ועד גיל 65 מספרות 29 סיפורים שונים, ובכל זאת עקרונות הטיפול שלנו מופיעים בכולן. אנו יוצאים מנקודת הנחה שההתנהגות שהילד או המבוגר מביא איתו לקבוצה הינה דומה במידה רבה להתנהגות אותה הוא מבטא במסגרות אחרות: בית הספר, החוגים, המשפחה וכו'. דפוסי ההתנהגות משתחזרים במידה זו או אחרת ואנחנו שם כדי להאיר אותם, להבין אותם ולעזור לשנות אותם. כך, אם נעמה היא ילדה דומיננטית ואגרסיבית בבית הספר, סיכוי טוב שהדפוס הזה ישתחזר בקבוצה. לעומתה, רועי הינו ביישן וחרד באירועים של יותר ממספר קטן של משתתפים, ולכן נצפה לראות זאת גם במפגשים.

על מנת לעורר את הדפוסים הללו הכרחית נוכחותם של בני אותו גיל בחדר והאינטראקציה הטבעית ביניהם. כך, באופן די טבעי ההתנהגויות משתחזרות, ניתן להתייחס אליהן באופן אמפתי ומכיל ולהביא לשינוי שיתבטא בקבוצה ובהמשך גם בחוץ.

המפגש החברתי מייצר את ההזדמנויות להתערבות במישורים שונים. אנו מתחילים כל מפגש בסבב אותו אנו מכנים "סבב מה נשמע" ובו כל אחד מהמשתתפים מספר משהו שקרה לו השבוע. החל מ: "ראיתי את משחק הכדורגל בין ספרד לפורטוגל עם המשפחה שלי", או "קניתי נעליים חדשות", ועד "היה לי יום ממש מבאס בבית ספר". ככל שהקשר עם הקבוצה מתחזק, הילדים (או המבוגרים, בקבוצות המבוגרים) יכולים להביא גם התלבטויות ושאלות שמעסיקות אותם, כמו: "האם ליזום מסיבת יום הולדת כשאני לא בטוח שיבואו". השיתוף מאפשר לעזור לכל ילד לתפוס מקום בקבוצה שהינו מתאים (לא משתלט ולא נמנע), מאפשר לו לחלוק עם ילדים בני גילו את מה שעובר עליו ונותן אפשרות לחשיבה משותפת בקבוצה על סוגיות משמעותיות.

בהמשך, הקבוצה בוחרת האם להמשיך לדבר או לשחק. גם כאן, זוהי הזדמנות להתבוננות של כל אחד מהמשתתפים בעצמו ובאחרים. לרוב, אין הסכמה בקבוצה בנוגע לאם ממשיכים לדבר או לשחק ובכל זאת נדרשת החלטה משותפת. סביר שנעמה (שהזכרנו קודם) תתעקש להמשיך לדבר, גם אם הדבר פוגע בה מבחינה חברתית. עדן דווקא רוצה לעבור ממשחק ומאסה בדיבורים, וגם היא ילדה דומיננטית שנוטה להביע את דעתה בנחרצות. הקונפליקט שעשוי להיווצר בין שתיהן הוא כר פורה ללמידה של כל אחת מהן בנוגע למקום שאותו היא לוקחת לעצמה וההשלכות של ההתנהגות שלה.

במידה וחברי הקבוצה בסופו של דבר בוחרים במשותף לשחק, הם גם בוחרים איזה משחק לשחק, מה שגם מביא לקונפליקטים והזדמנויות, שוב, מאותה סיבה שכל אחד מבטא את ההתנהגויות המוכרות לו. האם רועי, שהינו ביישן ונמנע יצליח לבטא את קולו ואת רצונו? הקבוצה היא המקום להתנסות ולהתמודד עם הפחדים.

גם בהמשך, במהלך המשחק שנבחר עולים קונפליקטים. למשל, שחר, שידוע כנער עקשן, יאלץ להתמודד עם מצבים בהם לא תמיד הדברים מתנהלים באופן שבו הוא רגיל, יוכל לראות את מה שקורה לו כשהחוקים הם לא בדיוק מה שהוא מכיר, ואפילו להתגמש כשהוא רואה שילד אחר לא משחק באופן שהינו הגון לדעתו.

דרך הקשר המשמעותי עם חברי הקבוצה, דרך ההתנסות החברתית ודרך ההתערבויות של המטפלים ושל הילדים האחרים, מתחולל תהליך טיפולי. אנו שואפים לכך שההתנסויות והחשיבה המשותפת יביאו לשיפור בהתנהלות החברתית בקבוצה ובהמשך, גם מחוץ לקבוצה. את התהליך של השיפור מחוץ לקבוצה אנו מכנים "הכללה" ותוכלו לקרוא גם עליו.

The post מה בעצם קורה בקבוצה? first appeared on חברים.