5 סיבות שבגללן החופש הגדול הוא תקופה מצוינת לפנות לטיפול:

1. בגלל החופש. בחופש הגדול יורד הלחץ של הילדים לעמוד בדרישות בית הספר. הם לא צריכים להתמודד עם מטלות לימודיות מעמיסות, ולא עם מפגש חברתי קבוע שעשוי להיות לא נעים. זוהי תקופה רגועה של התאווררות, שמאפשרת לילדים הזדמנות לעסוק בעצמם, ונותנת להם כוח להתמודד עם קשיים ובעיות.
2. הזדמנות לשינוי. הרבה פעמים ילדים רוצים בשינוי. הם אינם מרוצים מההתנהלות החברתית שלהם, מהאופן שבו הם מדברים למורה או מהרגלי הלמידה שגיבשו לעצמם. למרות רצון זה, הם מתקשים לשנות את התנהגותם בכיתה, מול החברים או מול המורה, בין היתר בגלל שהם חושבים שאחרים מצפים מהם להתנהגות מסוימת, והם מתאימים עצמם לציפייה זו. כך נוצר מעגל של התנהגות מקובעת ושל דימוי חיצוני שקשה לשבור. זאת, בין אם נוצר להם דימוי של ביישנים, של מי שנשארים בהפסקה בכיתה, של מי שמדברים בשיעור או של מי שעושים בלגן למורה. החופש הגדול מאפשר גמישות, ולכן הוא מהווה הזדמנות להשתחרר מהדימוי שנוצר לילדים ומדפוסי התנהגות שכבר לא מתאימים להם. זוהי הזדמנות אמתית לחולל שינוי, ומכוון שכך זוהי תקופה מוצלחת עבור התהליך הטיפולי.
3. שמירה על מסגרת קבועה. נכון, ילדים אוהבים להתלונן על בית הספר, וכאמור, המפגש החברתי היומיומי והדרישות הלימודיות יכולות לגרום למועקה. אבל, לצד זאת בית הספר מעניק להם מסגרת יציבה, קבועה ושומרת. עבור ילדים מסוימים, התרופפות המסגרות במהלך החופש הגדול יכולה להיות מאד לא נעימה ולהעלות תחושות של שעמום, חרדה, ודכדוך. המפגש השבועי בטיפול יכול לשמש עוגן חשוב בתקופה זו.
4. מבוגר משמעותי ומתבונן: במהלך שנת הלימודים, הילדים מוקפים במבוגרים שקרובים אליהם ומלווים אותם מידי יום. בין אם אלה מורים בבית הספר, מורים של חוגים או מדריכים בתנועת הנוער. בחופש הגדול ישנה ירידה במעורבות של מבוגרים משמעותיים אלה. עבור ילדים הסובלים מקשיים חברתיים ורגשיים, תקופה זו יכולה להיות רגישה במיוחד, אם הם רגילים להיתמך על ידם ולפנות אליהם במצוקה. לכן, ישנה חשיבות רבה למפגש טיפולי, אשר יכול לענות לצורך של מעורבות מבוגר משמעותי בחייהם.
5. למה לא עכשיו, מה שבטח יבוא מחר? אם זיהיתם כי הילד שלכם מתמודד עם בעיות שגורמות לו למצוקה, ומצריכות טיפול פסיכולוגי, אין זמן טוב יותר מעכשיו כדי להתחיל בתהליך הטיפולי. הפניה לטיפול תמיד יכולה להיות מורכבת גם עבור ההורים וגם עבור הילדים, אך דחייה של הפנייה לטיפול עשויה להוביל לתקופה ממושכת בה הילד והמשפחה כולה חווים מצוקה וקושי ואף להביא להידרדרות המצב. לכן, לא כדאי להמתין עד לתחילת שנת הלימודים הבאה כדי להתמודד עם הבעיות, אלא להתחיל כבר עכשיו בטיפול.

השתכנעתם? שלחו לילדיכם את העצה הבאה כדי שישתכנעו גם הם: חופש גדול, הזדמנות גדולה: למה לבוא לטיפול דווקא עכשיו

The post 5 סיבות בגללן החופש הגדול הוא תקופה מצוינת לשיפור חברתי first appeared on חברים.

כוחות מחודשים. החופש הגדול כשמו כן הוא, חופש גדול מהלימודים ומרוב המסגרות שמלוות אותנו בשגרה. זה גם חופש מהלחץ להוציא ציונים טובים, ללמוד למבחן, ומהצורך להתמודד מידי יום עם חבורת בנות שגורמות לך להרגיש לא בנוח. לכן, זוהי תקופה שיש בה הרבה יותר כוחות לעשות שינוי, ולהתמודד עם קשיים שלנו שביום יום אנחנו מנסים לדחוק הצידה, למרות שהם ממשיכים להציק.

הזדמנות לשינוי. הרבה פעמים, קשה לנו ליצור שינוי גם כשאנחנו מאד רוצים בו, כי אנחנו חושבים שאחרים כבר מצפים מאתנו להתנהגות מסוימת. אם אתם רגילים להיות אלה שאף פעם לא מצביעים בשיעור, יתכן שאתם מרגישים שהמורה מצפה שלא תשתתפו בשיעור, ולכן תתקשו לשנות את ההתנהגות שלכם, גם אם היא כבר לא ממש מתאימה לכם. ככה אתם יוצרים לעצמכם דימוי מסוים, שמורכב מהאופן בו אתם רואים את עצמכם, והאופן בו אתם חושבים שאחרים רואים אתכם: הדימוי של הילדה שתמיד מציירת בהפסקה, הדימוי של הילדה שמפטפטת כל השיעור, או הדימוי של הילד שלא אוהב משחקי כדור. החופש הגדול הוא הזדמנות נהדרת לנער את הדימויים האלה, לחשוב מה מההתנהגויות שלי אני אוהב, ומה דווקא אשמח לשנות… אחרי חודשיים של הפסקה מהמסגרת, תרגישו יותר בנוח לחזור לספסל הלימודים, מצוידים בדפוסי התנהגות חדשים שיותר מתאימים לכם.  תהליך מסוג זה, הוא תהליך שאפשר לעבור בטיפול, ולכן זוהי תקופה מעולה להתנסות בו.

החשיבות במבוגר משמעותי. דווקא עכשיו, כשלפעמים נראה שלמורים כבר לא כל כך אכפת מה קורה בכיתה, כשנדמה שכולם טרודים בשאלה איפה הם יהיו בחופש, ויש התרופפות של המסגרות הקבועות, חשובה מעורבותו של מבוגר משמעותי בחייכם. השילוב בין תקופה עמוסה לבין שבירה של השגרה, יכול להיות מבלבל, מכביד וליצור עומס רב. לכן, דווקא עכשיו חשוב לבקש עזרה ממבוגרים משמעותיים – הורה, אחות גדולה או מורה, ובמקרה הצורך גם מאיש מקצוע, כמו פסיכולוג.

מסגרת. נכון, לא נעים להודות בזה, אבל לפעמים בחופש אפשר להתגעגע לבית הספר, או לפחות למסגרת קבועה. חופשה של חודשיים יכולה להיות מהנה, אבל היא גם יכולה להיות משעממת מאד, מעוררת חרדה ואפילו יכולה להעלות תחושות של דכדוך ובאסה. לכן, זה דווקא נחמד שבתקופה כל כך נטולת שגרה יש עוגן קבוע, פעם בשבוע.

התמודדות עם מעברים. החופש הגדול והחודשים שלפניו מציינים פעמים רבות תקופת מעבר משמעותית: בין כיתות, בין חטיבת הביניים לתיכון, ובין בית הספר לצבא. תקופות מעבר אלו יכולות לעורר תחושה של לחץ, או להגביר תחושות מצוקה קיימות. לפעמים קשה להתמודד עם מעברים כאלה לבד, ואפילו ההורים והחברים הקרובים לא מצליחים לעזור ולהרגיע. טיפול פסיכולוגי יכול ללוות תקופות כאלה, ולעזור להתמודד איתן.

The post חופש גדול, הזדמנות גדולה: למה לבוא לטיפול דווקא עכשיו first appeared on חברים.

סירוב של הילד להגיע לטיפול פסיכולוגי יכול לנבוע ממספר סיבות: הוא מרגיש שטיפול זה ל"ילדים שמשהו לא בסדר אצלם", הוא לא רוצה להכיר בכך שיש לו בכלל קשיים, או שהוא לא מבין איך זה יכול לעזור לו. חשוב למצוא את המקום ממנו אנחנו יכולים להזדהות עם ההתנגדות של הילד (הרי גם לנו היו חששות ולבטים לפני שהחלטנו להרים את הטלפון). אם נשוחח עם הילד מתוך אמפתיה אמיתית, הסיכויים לשכנע אותו יעלו משמעותית.

הנה מספר טיפים נוספים:

מקור ההתנגדות – חשוב להבין מהי הסיבה הספציפית בגללה הילד שלנו מסרב להגיע לטיפול, על מנת לבחור את דרך ההתמודדות המתאימה. לא לקבל "לא" וזהו, אלא לנסות לשאול אותו מתוך עניין ורצון אמיתי להבין, מדוע הוא לא רוצה ללכת.

המשגה – הדרך בה ממשיגים לילד את הטיפול משמעותית מאוד. בגילאים קטנים למשל, לא בהכרח צריך להשתמש במילה "טיפול פסיכולוגי". אפשר להסביר ש"אנחנו הולכים להיפגש עם קבוצה של ילדים בגילך, שמשחקים ביחד פעם בשבוע". אין כל שקר באמירה כזו, כי בחווייתו של הילד זה בדיוק מה שקורה ב"חברים". הידיעה שלמעשה תוך כדי המשחק מתקיים טיפול קבוצתי, אינה הכרחית בכדי שהטיפול יהיה אפקטיבי.

מוטיבציה פנימית – מוטיבציה אמיתית היא פנימית ולא חיצונית. אם הילד לא מרגיש שהוא זקוק לטיפול, עזרו לו להבין איך הוא יכול להיעזר בטיפול. למשל, על ידי שאלות שיובילו אותו לזהות את הבעיה שלו ואת הדרך בה היא מפריעה לו (ולא לכם), את מה שהוא מפסיד מהקשיים שלו, למשל הקשיים החברתיים, ומה שהוא יוכל להרוויח משינוי המצב הקיים.

מטרות לטווח הקצר – חשוב להציב מטרה אחת בכל פעם. זכרו שהמטרה הראשונה שלכם היא להביא את הילד לפגישת הכרות אחת, ולא לטיפול שלם, וכך גם כדאי להציג את זה לילד ("אנחנו הולכים לפגישה כדי לבדוק את המקום שאולי נגיע אליו בהמשך, כדי לשחק עם ילדים אחרים"). לאחר שתצליחו להגיע לפגישה הראשונה, אנחנו מאמינים שהילד ירצה להגיע שוב, פשוט כי הייתה לו חוויה חיובית ומהנה.

נקודה חשובה לסיכום – כשמדובר בילד, ההחלטה על הפניה לטיפול היא של ההורים ולא שלו. אם יש לו חור בשן, פשוט ניקח אותו לרופא השיניים, כי הוא עדיין לא מסוגל להבין את ההשלכות של הזנחה רפואית. לכן, למרות שחשוב מאוד להציג את הדברים באופן אמפתי ומכיל, אסור לחצות את הקו בו ההחלטה עוברת מידי ההורים לידיו של הילד.

The post איך להביא את הילד שלי לטיפול? first appeared on חברים.

בסופו של דבר, אחת מהמטרות המרכזיות של הטיפול הוא שינוי התנהגותי ומחשבתי בחייו של הילד. בשביל שהשינוי יהיה עמוק, חשוב לאפשר לו לבטא שינוי זה גם בבית, לתמוך ולעודד אותו בזמן שהוא עושה צעדים קטנים כגדולים לעבר מצב חברתי טוב יותר.

ישנם מספר כלים חשובים שיכולים לעזור ולתמוך בשינוי שהילד עושה במהלך הטיפול, אשר תוכלו ליישם בבית:

• לעודד את הילד להזמין חברים הביתה – אתם אולי רגילים לכך שהזמנת חבר הביתה היא מתכון לאסון. אחר צהריים שיתחיל בצורה נחמדה במשחק פליסטישן תמים, ויגמר בשיחת טלפון לא נעימה להוריו של החבר תוך התנצלות וניסיונות הרגעה של שני ילדים עצבניים. עם זאת, חשוב לא לוותר על חלק מרכזי זה בחייו החברתיים של הילד. במהלך הטיפול, נרכשים כלים להתמודדות עם מצבים חברתיים שונים, וחשוב לאפשר לילד לתרגל את הכלים החדשים, ולרכוש ביטחון ומסוגלות עצמית בתחום החברתי במהלך אותם מפגשים.
• להיות נוכח במפגשים חברתיים – בהמשך לסעיף הקודם, נוכחות הורית במפגשים חברתיים בגילאים צעירים היא משמעותית מאד עבור הילד. למרות השאיפה של הילד לשפר את מצבו החברתי, יתכן שהדבר ייקח לו זמן, תוך צעדים מדודים. לכן, הנוכחות של ההורה במפגשים החברתיים היא חשובה: מצד אחד היא יכולה לספק תחושת ביטחון לילד, במיוחד אם הוא נוטה לביישנות, ומצד שני היא תאפשר לכם ההורים לעזור לילד להתמודד עם מצבים שונים. אם הילד מתקשה לשתף את החבר במשחק, ניתן להעיר על כך בעדינות – "עומרי, אני רואה שאתה מאד נלהב מהמשחק, אבל גם רועי רוצה לנסות". אם הילדה מרמה באופן שמכעיס את החברות שלה, אפשר להגיד "מיקה, אני מבינה שיש 'חוקי מיקה חדשים' למשחק, אבל אני מציעה שתשחקו כולכן לפי אותם הכללים". אם הילד מתקשה להתמודד עם הפסדים, אפשר להגיד "יואב, אני רואה שמאד קשה לך להפסיד, אבל זה חלק מהמשחק, ואפשר ללמוד מכך לסיבוב הבא".
• תרגול פרשנויות חברתיות – אחד מהקשיים המרכזיים של ילדים עם קשיים חברתיים הוא הקושי בקריאת מצבים חברתיים. ילדים אשר מפרשים בצורה מוטעית סיטואציות חברתיות נפגעים בקלות מחבריהם, חשים מותקפים על ידי החברים ומתפרצים עליהם בקלות, וסובלים מקושי באינטראקציה חברתית. אחד מהתפקידים הכי חשובים של ההורים בהקשר זה הוא לתרגל מתן פרשנויות לאירועים חברתיים, לפני ואחרי שהם קורים, וגם באופן היפותטי. לדוגמה, אם הילדה מספרת שהיא כועסת על חברה שלא הזמינה אותה לערב בנות, כדאי לשאול אותה למה היא חושבת שהחברה לא הזמינה אותה ומה הפתרון שלה לסיטואציה הזאת. אם הפתרון תורם לה מבחינה חברתית, למשל – לדבר עם החברה ולהגיד לה שהיא תשמח אם תזמין אותה בפעם הבאה, כדאי לעודד אותה ליישם אותו. אם הפתרון שהיא מציעה אינו תואם לסיטואציה או מעמיק את הפגיעה החברתית, כמו למשל לשלוח לחברה הודעות רבות ולהתחנף אליה, אפשר לשקף לה את הפתרון והבעייתיות שבו, לנסות להבין איזה פרשנות היא נותנת למעשה של החברה ולחשוב יחד על פתרונות נוספים. בנוסף, בזמן קריאה משותפת, צפייה בסרטים וסדרות או בזמן משחק, כדאי לעצור ולשאול את הילדה איך היא חושבת שדמויות שונות מרגישות, מה הן חושבות ואיך הן מתכננות לפעול. זאת כדי להגביר את היכולת שלה לחשוב על מצבים חברתיים בצורה מורכבת ומגוונת, ולשכלל את היכולת שלה לשים עצמה בנעלי האחר.
• להגיב באמפתיה – כאשר אחד מהילדים שלנו חווה קושי משמעותי, הדבר מעורר בנו הרבה פעמים תחושות קשות של כעס והאשמה כלפיו. לפעמים תחושות אלה מתעוררות כי הקושי שלו מזכיר לנו את עצמנו, ומאלץ אותנו להתמודד עם חלקים לא נעימים מהאישיות שלנו, בעבר או בהווה. לפעמים הילד כל כך שונה מאיתנו, שאנחנו מתקשים להבין מה עובר עליו ומדוע דברים שנראים לנו כל כך פשוטים, אינם הולכים לו בקלות. מסיבות אלה, לפעמים קשה להיות אמפתיים כלפי הקושי שלו, וחסרי סבלנות כלפי התהליך שהוא עובר. עם זאת, התייחסות אמפתית לקושי היא קריטית. על מנת שיתרחש שינוי בחייו, הילד צריך להרגיש שההורה נמצא יחד איתו במקומות החשוכים והכואבים ביותר, ולדעת שהוא מחזיק לו את היד גם כשהוא עמוק בתוך השבר. כך הילד מרגיש שאינו לבד, שהוא מסוגל להתמודד ולהשתנות, וגם לומד דרך התבוננות בהורה אמפתיה מהי.

The post כלים לשינוי: איך לעזור לילד שנמצא בטיפול first appeared on חברים.

איך משפרים יכולות חברתיות?

כישורים חברתיים נשענים על יכולות שונות. חלקן יכולות בסיסיות יותר, כמו קשר עין ושפת גוף, וחלקן יכולות מורכבות יותר. חיזוק של יכולות אלו מסייע לשפר את ההבנה שלנו את עצמנו, וגם מסייע לנו להבין ילדים אחרים, מה הכוונות שלהם ומה הרצונות שלהם.

1. הגברת אמפתיה – אמפתיה היא היכולת לשים את עצמי בנעליו של מישהו אחר, להבין את מצבו הרגשי, ולהביע הזדהות רגשית עמו. אמפתיה מסייעת לנו במצבים חברתיים: היא עוזרת לנו להבין ילדים אחרים, לחלוק חוויות יחד איתם ולהגיב אליהם בצורה שמתאימה להם.
2. הגברת הקשב והריכוז – יכולות קשב וריכוז חשובות מאד למיומנויות חברתיות, כמו משחק ושיחה. כשקשה לי להתרכז ואני במצב קצת מעופף, אני מתקשה להקשיב למה שלחברה יש לומר לי, והדבר יכול לפגוע בקשר בינינו. יכול להיות גם, שאני לא אשים לב מה התפקיד שלי במשחק כרגע, והיא עשויה להתעצבן עליי ולחשוב שאני עושה לה דווקא. לכן, הגברת היכולת להקשבה וריכוז, עשויות לעזור בתפקוד החברתי.
3. שיפור הוויסות הרגשי – ויסות רגשי מתייחס ליכולת שלי לשלוט באופן בו אני חווה רגשית אירועים מסוימים ובאופן בו אני מגיבה למצבים רגשיים. אירועים חברתיים מעוררים בנו רגשות שונים בעוצמות שונות – כעס, התרגשות, הפתעה, שמחה ועצב – ואנחנו צריכים להגיב לרגשות האלה בצורה שמתאימה לקבוצה החברתית בה אנחנו נמצאים. לדוגמה, אם חברה לא הקשיבה לי, אני יכולה לווסת את המידה בה אני מרגישה כעס, וגם לווסת את האופן בו אני מגיבה אליה, גם אם אני כועסת עליה מאד.
4. זיהוי רגשות, מחשבות והתנהגויות – היכולת לזהות ולהפריד בין רגשות, מחשבות והתנהגות היא חשובה ביותר כדי להתמודד עם מצבים חברתיים. ההפרדה עוזרת לי להבין איך רגשות מעוררים מחשבות, ואיך מחשבות מעוררות התנהגות. לדוגמה, הרגש "עלבון" מעורר את המחשבה "הם לא רוצים להיות חברים שלי", ויכולה להוביל להתנהגות "ביישנית", בה אני יושבת בצד ולא משתתפת בשיחה. בתהליך הזיהוי, אפשר ללמוד איזה רגשות מקשים עלי יותר מאחרים, איזה מחשבות שלי הן בכלל לא נכונות, ובאיזה התנהגויות נוספות אפשר לבחור.
5. להרגיש שיש לי מקום – חלקנו מרגישים, שאם מישהו אחר הוא מקובל ומצחיק את הקבוצה, לא יכול להיות שגם אני אהיה חלק משמעותי מהקבוצה. לכן, נבחר לשבת בצד ולא להשתתף בפעילות, או שלא נאפשר לאף ילדה אחרת לבלוט גם. היכולת לפעול בקבוצה, נשענת על תחושת ביטחון, שיש מקום עבורי ועבור הרצונות שלי, ושנוכחות של ילדים אחרים בקבוצה לא מבטלים את המקום שלי…

בטיפול המתמקד בכישורים חברתיים, מתייחסים גם ליכולות האלו, ומשפרים את המיומנות בהן. חשוב לזכור, ששינוי הרגלים בדרך שבה אנחנו מתנהגים או חושבים הם אפשריים בהחלט, אבל הם לא פשוטים. מדובר בתהליך שמטבעו לוקח זמן ולכן הם מצריכים הכוונה המקצועית, מוטיבציה וסבלנות.

The post אפשר לשפר יכולות חברתיות! first appeared on חברים.

מעבר לבדידות, גם הטיול עצמו מלא באתגרים מהתחום החברתי, והם מתחילים כבר בשלב ההכנות לקראת הטיול. כשכולם מתארגנים לקראת השינה המשותפת בחדרים, וקובעים מי יהיה עם מי, הילדים המתקשים יכולים למצוא את עצמם נאבקים על מקומם ולעתים להישאר בחוץ, או פשוט לוותר מראש. זה ממשיך בעלייה לאוטובוס, כשלילדים אלה לא ברור אם ימצאו מישהו לשבת לידו, מה שיכול ליצור חוויה של דחייה ותחושה של בדידות. דוגמאות כאלה ואחרות מעלות את החרדה לקראת הטיול השנתי, ומגבירות את הרצון להימנע ממנו.

מה עושים? קודם כל, חשוב להיות מודעים לאותם ילדים שעשויים להתקשות בטיול השנתי, כך שניתן יהיה לאתר אותם ולדאוג להם עוד לפני הטיול עצמו. הערכות מראש יכולה למנוע מצבים לא נעימים של אלתור פתרונות בזמן אמת, כגון מורה המצמידה לילד מתקשה ילד אחר, מה שיכול ליצור התנגדות מצד שני הצדדים ולעורר תגובות של גיחוך בקרב ילדי הכיתה האחרים.

הנה מספר דרכים להיערך לפני הטיול:

1. פניה לילדים חזקים – כדאי לפנות לילד שידאג לילד המתקשה וילווה אותו לאורך הטיול. בחירת הילד המלווה חשובה ביותר – עליו להיות ילד שאינו רק חזק מבחינה חברתית, אלא גם בעל מצפון חברתי. ילד כזה ישמח לעזור ולהיות שותף, מה שיהווה גם עבורו חוויה משמעותית ומעצימה.
2. העלאת מודעות הצוות – חשוב לפנות גם לצוות החינוכי וגם להורים המלווים בטיול, להסב את תשומת ליבם לילדים המתקשים, ולדאוג שישימו לב אליהם, בעיקר במצבים הרגישים – עליה לאוטובוס, התארגנות בחדרים, וסיטואציות שאינן מובנות, כגון זמן חופשי.
3. טיפול – טיפול לשיפור כישורים חברתיים מתייחס בין היתר לאירועים שכיחים בחייו של כל ילד, כגון הטיול השנתי. בטיפול, כל ילד משתפף בחששות שלו לקראת הטיול ומבין שהוא אינו לבד, מה שמקל מאוד על תחושת הבדידות עמה מתמודדים ילדים אלה באופן כללי ולקראת הטיול בפרט. במהלך הטיפול עובדים על פיתוח מיומנויות חברתיות שיכולות לסייע לילד להתמודד עם מצבים אותם מזמן הטיול השנתי, מתאמנים על יישומן ומקבלים פידבק.

ואם הילד שלי לא רוצה לצאת לטיול, מה עליי לעשות? עם שאלה זו מתמודדים הורים רבים לילדים הסובלים מקשיים חברתיים. מצד אחד הילד סובל, ואנו רוצים לעזור לו להימנע מהכאב הכרוך בטיול. מצד שני, אנחנו רוצים שיצבור חוויה חיובית, שתעזור לו מבחינה חברתית בטווח הרחוק, ותתרום לחיזוק הערך העצמי שלו. בעוד שאין תשובה גורפת לשאלה עד כמה כדאי לנו ההורים לשכנע את הילד לצאת לטיול, עלינו לוודא שאנו עושים את המקסימום על מנת ליצור את התנאים שיאפשרו לו חוויה חיובית. הביטחון שלנו בכך ישפיע על הדרך בה אנו מציגים את הטיול לילד, וכך יכולה להשפיע גם עליו.

The post איך לעבור את הטיול השנתי בשלום? first appeared on חברים.

The post כוחה של קבוצה ברגעי משבר first appeared on חברים.

The post פוגע או נפגע? first appeared on חברים.

The post ארוחה נכונה first appeared on חברים.

אילו ילדים מגיעים ל"חברים"? מגיעים ילדים מכל הסוגים, ובטוח תמצאו שם גם ילדים שדומים לכם. המשותף לכל הילדים שמגיעים, הוא שלפעמים קשה להם בכל מיני תחומים – או שהם קצת ביישנים, או שקשה להם להסתדר עם ילדים אחרים. לחלק מהילדים יש חברים, אבל בעיקר בוואטסאפ, והם לא נפגשים איתם כל כך. גם ילדים שנפגשים עם חברים אבל הפגישות לא נעימות, ומתפתחות בהן אי הבנות או מריבות, מגיעים אלינו. אחרי סידרה של מפגשים ב"חברים", בדרך כלל מרגישים הרבה יותר טוב, ויותר קל להסתדר עם ילדים אחרים.

מה עושים שם בכלל? ב"חברים" נפגשים פעם בשבוע עם כמה ילדים ועוד שני מטפלים, לפגישה כיפית של משחקים, פעילויות ושיחות. רוב הילדים מאוד נהנים בפגישות, ומחכים במהלך השבוע לפגישה הבאה.

ואם אני לא אוהב קבוצות? הרבה ילדים לא אוהבים קבוצות, ואנחנו מבינים את זה. קבוצות יכולות להיות לא נעימות מכל מיני סיבות – לפעמים מתביישים להכיר ילדים חדשים, לפעמים לא יודעים מה הדבר הנכון להגיד ואיך להגיד אותו, ולפעמים חוששים להיקלע לריבים. מטרה חשובה שלנו היא לעזור לכם להשתלב בקבוצה בצורה כמה שיותר נעימה. מהניסיון שלנו – כל ילד שמתגבר על הקושי להשתלב בקבוצה, מאוד נהנה להיות ב"חברים", ובנוסף, הרבה יותר קל לו להסתדר בקבוצות אחרות בחיים. זה דבר שיכול לעזור מאוד, כי הרי כל החיים שלנו מורכבים מקבוצות – בבית הספר, בחוגים, ואפילו במשפחה.

"חברים" זה כמו פסיכולוג? אמנם בכל פגישה יש שני פסיכולוגים, אבל הפגישות שונות מטיפול "רגיל" אצל פסיכולוג. ב"חברים" אנחנו משחקים הרבה, עושים הרבה כיף, ובעיקר – נמצאים עם עוד ילדים, שיכולים להפוך להיות חברים שלנו.

אז למה כדאי לי לבוא ל"חברים"? כדי להכיר ילדים חדשים, להשתתף בפעילויות כיפיות, וללמוד איך להיות עם ילדים אחרים בצורה שתהיה נעימה גם לנו וגם להם.

The post למה כדאי לי לבוא ל"חברים"? first appeared on חברים.