אנחנו כאן כדי לעזור לכם להבין, איך להצליח לשמור על קשרים חברתיים בחודשיים הקרובים? איך להפוך את החופש הגדול למה שאנחנו חולמים שיהיה – תקופה מרגשת, מעניינת ומלאה בהרפתקאות חדשות?

קורס קיץ – אוקיי, בהתחלה הרעיון הזה עשוי להישמע מוזר. סוף סוף יש חופש ואפשר לקום מאוחר, בשביל מה לכוון מחדש את השעון המעורר בשביל קורס קיץ? אבל, אם תקדישו לעניין מחשבה נוספת, תגלו שמדובר דווקא ברעיון מוצלח למדי. קורס קיץ בנושא מעניין או בתחום שכבר הרבה זמן רציתם ללמוד, יכול למלא את החופש בהנאה ועניין. בנוסף, בקורס כזה כנראה שתכירו ילדים חדשים, שמתעניינים באותם הנושאים כמוכם. ככה, יהיה לכם קל יותר למצוא נושאים משותפים לשיחה, ותוכלו להכיר חברים חדשים שאחרת לא הייתם פוגשים.

הרשת החברתית – הווטסאפ והאינסטגרם הן אפליקציות מעולות כדי להמשיך להתעדכן במהלך החופש בנעשה אצל ילדים אחרים. בזכותן, גם כשחצי מהכיתה בטיול של הצופים, או בחופשות משפחתיות ברחבי הארץ, אפשר לשמור על קשר. אבל, עד כמה שזה יכול להיות קל ונחמד לשלוח לחברים תמונה שלנו עם פרצוף של כלב או זר פרחים וירטואלי על הראש, חשוב לשים לב שזו לא הופכת לדרך היחידה בה אתם שומרים על קשר עם חברים. כדי לא לשקוע למפגשים חברתיים מבוססי WiFi בלבד, כדאי להשתמש בווטסאפ כדי ליזום מפגשים עם חברים פנים אל פנים, ולא להסתפק רק בהחלפת אימוג'ים הדדית.

פעם בשבוע – מפגש קבוע! בהמשך לסעיף הקודם, כדאי לחשוב על חבר אחד או שניים, קרובים יותר, שמרגישים איתם יותר בנוח, ולקבוע להיפגש איתם לפחות פעם בשבוע. אפשר להזמין חברים הביתה, ואפשר גם לנצל את החופש לפעילויות מיוחדות יותר. בקיץ יש מגוון גדול של פעילויות שניתן להציע לחברים ללכת אליהן: אפשר לראות יחד סרט, לחפש אירועים מיוחדים שהעירייה מארגנת, או לרחוץ בבריכה או בים. כך תוכלו לחוות יחד עם חברים אירועים מהנים ופחות שגרתיים. אם אתם נוטים לחשוש שיגמרו נושאי השיחה במפגש חברתי, או שלא תדעו איך לארח, דווקא אירועים מהסוג הזה יכולים להקל עליכם: תהיו עסוקים בבילוי משותף, ותמיד תוכלו לדבר על הסרט שהרגע ראיתם, או על המקום החדש שהגעתם אליו.

תחביבים חדשים – את הזמן והמאמצים שהשקעתם עד עכשיו בלמידה של טריגונומטריה במרחב תוכלו להשקיע בתחביבים חדשים שתמיד נראו לכם אדירים אבל לא היה לכם זמן לפתח. זה הזמן לנגב את האבק מהגיטרה, ולפתוח ערוץ יוטיוב שילמד אתכם לנגן. צבעי העיפרון שקניתם לפני חודשים מחכים להפוך לציור צבעוני ומרהיב, ואין רגע טוב יותר לפתוח באימוני ריצה שהבטחתם לעצמכם להתחיל. כנראה שאתם לא היחידים שמנצלים את הקיץ עבור תחביבים חדשים, וכדאי להציע לחבר או חברה קרובה להצטרף אליכם. אפשר לשלוח הודעה לחברה "היי, אני יוצאת לריצה בסביבות 18:00, רוצה להצטרף?:) " ולקוות שתוכלו להזיע יחד.

The post לגזור ולשמור: איך שומרים על קשרים חברתיים בקיץ first appeared on חברים.

כוחות מחודשים. החופש הגדול כשמו כן הוא, חופש גדול מהלימודים ומרוב המסגרות שמלוות אותנו בשגרה. זה גם חופש מהלחץ להוציא ציונים טובים, ללמוד למבחן, ומהצורך להתמודד מידי יום עם חבורת בנות שגורמות לך להרגיש לא בנוח. לכן, זוהי תקופה שיש בה הרבה יותר כוחות לעשות שינוי, ולהתמודד עם קשיים שלנו שביום יום אנחנו מנסים לדחוק הצידה, למרות שהם ממשיכים להציק.

הזדמנות לשינוי. הרבה פעמים, קשה לנו ליצור שינוי גם כשאנחנו מאד רוצים בו, כי אנחנו חושבים שאחרים כבר מצפים מאתנו להתנהגות מסוימת. אם אתם רגילים להיות אלה שאף פעם לא מצביעים בשיעור, יתכן שאתם מרגישים שהמורה מצפה שלא תשתתפו בשיעור, ולכן תתקשו לשנות את ההתנהגות שלכם, גם אם היא כבר לא ממש מתאימה לכם. ככה אתם יוצרים לעצמכם דימוי מסוים, שמורכב מהאופן בו אתם רואים את עצמכם, והאופן בו אתם חושבים שאחרים רואים אתכם: הדימוי של הילדה שתמיד מציירת בהפסקה, הדימוי של הילדה שמפטפטת כל השיעור, או הדימוי של הילד שלא אוהב משחקי כדור. החופש הגדול הוא הזדמנות נהדרת לנער את הדימויים האלה, לחשוב מה מההתנהגויות שלי אני אוהב, ומה דווקא אשמח לשנות… אחרי חודשיים של הפסקה מהמסגרת, תרגישו יותר בנוח לחזור לספסל הלימודים, מצוידים בדפוסי התנהגות חדשים שיותר מתאימים לכם.  תהליך מסוג זה, הוא תהליך שאפשר לעבור בטיפול, ולכן זוהי תקופה מעולה להתנסות בו.

החשיבות במבוגר משמעותי. דווקא עכשיו, כשלפעמים נראה שלמורים כבר לא כל כך אכפת מה קורה בכיתה, כשנדמה שכולם טרודים בשאלה איפה הם יהיו בחופש, ויש התרופפות של המסגרות הקבועות, חשובה מעורבותו של מבוגר משמעותי בחייכם. השילוב בין תקופה עמוסה לבין שבירה של השגרה, יכול להיות מבלבל, מכביד וליצור עומס רב. לכן, דווקא עכשיו חשוב לבקש עזרה ממבוגרים משמעותיים – הורה, אחות גדולה או מורה, ובמקרה הצורך גם מאיש מקצוע, כמו פסיכולוג.

מסגרת. נכון, לא נעים להודות בזה, אבל לפעמים בחופש אפשר להתגעגע לבית הספר, או לפחות למסגרת קבועה. חופשה של חודשיים יכולה להיות מהנה, אבל היא גם יכולה להיות משעממת מאד, מעוררת חרדה ואפילו יכולה להעלות תחושות של דכדוך ובאסה. לכן, זה דווקא נחמד שבתקופה כל כך נטולת שגרה יש עוגן קבוע, פעם בשבוע.

התמודדות עם מעברים. החופש הגדול והחודשים שלפניו מציינים פעמים רבות תקופת מעבר משמעותית: בין כיתות, בין חטיבת הביניים לתיכון, ובין בית הספר לצבא. תקופות מעבר אלו יכולות לעורר תחושה של לחץ, או להגביר תחושות מצוקה קיימות. לפעמים קשה להתמודד עם מעברים כאלה לבד, ואפילו ההורים והחברים הקרובים לא מצליחים לעזור ולהרגיע. טיפול פסיכולוגי יכול ללוות תקופות כאלה, ולעזור להתמודד איתן.

The post חופש גדול, הזדמנות גדולה: למה לבוא לטיפול דווקא עכשיו first appeared on חברים.

איך משפרים יכולות חברתיות?

כישורים חברתיים נשענים על יכולות שונות. חלקן יכולות בסיסיות יותר, כמו קשר עין ושפת גוף, וחלקן יכולות מורכבות יותר. חיזוק של יכולות אלו מסייע לשפר את ההבנה שלנו את עצמנו, וגם מסייע לנו להבין ילדים אחרים, מה הכוונות שלהם ומה הרצונות שלהם.

1. הגברת אמפתיה – אמפתיה היא היכולת לשים את עצמי בנעליו של מישהו אחר, להבין את מצבו הרגשי, ולהביע הזדהות רגשית עמו. אמפתיה מסייעת לנו במצבים חברתיים: היא עוזרת לנו להבין ילדים אחרים, לחלוק חוויות יחד איתם ולהגיב אליהם בצורה שמתאימה להם.
2. הגברת הקשב והריכוז – יכולות קשב וריכוז חשובות מאד למיומנויות חברתיות, כמו משחק ושיחה. כשקשה לי להתרכז ואני במצב קצת מעופף, אני מתקשה להקשיב למה שלחברה יש לומר לי, והדבר יכול לפגוע בקשר בינינו. יכול להיות גם, שאני לא אשים לב מה התפקיד שלי במשחק כרגע, והיא עשויה להתעצבן עליי ולחשוב שאני עושה לה דווקא. לכן, הגברת היכולת להקשבה וריכוז, עשויות לעזור בתפקוד החברתי.
3. שיפור הוויסות הרגשי – ויסות רגשי מתייחס ליכולת שלי לשלוט באופן בו אני חווה רגשית אירועים מסוימים ובאופן בו אני מגיבה למצבים רגשיים. אירועים חברתיים מעוררים בנו רגשות שונים בעוצמות שונות – כעס, התרגשות, הפתעה, שמחה ועצב – ואנחנו צריכים להגיב לרגשות האלה בצורה שמתאימה לקבוצה החברתית בה אנחנו נמצאים. לדוגמה, אם חברה לא הקשיבה לי, אני יכולה לווסת את המידה בה אני מרגישה כעס, וגם לווסת את האופן בו אני מגיבה אליה, גם אם אני כועסת עליה מאד.
4. זיהוי רגשות, מחשבות והתנהגויות – היכולת לזהות ולהפריד בין רגשות, מחשבות והתנהגות היא חשובה ביותר כדי להתמודד עם מצבים חברתיים. ההפרדה עוזרת לי להבין איך רגשות מעוררים מחשבות, ואיך מחשבות מעוררות התנהגות. לדוגמה, הרגש "עלבון" מעורר את המחשבה "הם לא רוצים להיות חברים שלי", ויכולה להוביל להתנהגות "ביישנית", בה אני יושבת בצד ולא משתתפת בשיחה. בתהליך הזיהוי, אפשר ללמוד איזה רגשות מקשים עלי יותר מאחרים, איזה מחשבות שלי הן בכלל לא נכונות, ובאיזה התנהגויות נוספות אפשר לבחור.
5. להרגיש שיש לי מקום – חלקנו מרגישים, שאם מישהו אחר הוא מקובל ומצחיק את הקבוצה, לא יכול להיות שגם אני אהיה חלק משמעותי מהקבוצה. לכן, נבחר לשבת בצד ולא להשתתף בפעילות, או שלא נאפשר לאף ילדה אחרת לבלוט גם. היכולת לפעול בקבוצה, נשענת על תחושת ביטחון, שיש מקום עבורי ועבור הרצונות שלי, ושנוכחות של ילדים אחרים בקבוצה לא מבטלים את המקום שלי…

בטיפול המתמקד בכישורים חברתיים, מתייחסים גם ליכולות האלו, ומשפרים את המיומנות בהן. חשוב לזכור, ששינוי הרגלים בדרך שבה אנחנו מתנהגים או חושבים הם אפשריים בהחלט, אבל הם לא פשוטים. מדובר בתהליך שמטבעו לוקח זמן ולכן הם מצריכים הכוונה המקצועית, מוטיבציה וסבלנות.

The post אפשר לשפר יכולות חברתיות! first appeared on חברים.

קבעת להיפגש עם חברים לסרט, כחצי שעה לפני המפגש קבוצת הווטסאפ מכריעה: הולכים לים במקום. מה את/ה עושה?

1. אם לא הולכים לסרט, אז אני לא בא בכלל. אין לי בגד ים מתאים וזה בכלל לא מה שמתחשק לי.
2. אני מנסה לשכנע שנהנה יותר עם פופקורן במזגן, אבל כשאני רואה שזה לא עובד, מבקש מחבר להשאיל לי מגבת כי אני לא מגיע מהבית וזורם עם החברים.
3. הולך לים, אם זה מה שחברים שלי רוצים אז זה מה שעושים.

חבר העליב אותך וגרם לריב בין שניכם. אחרי יומיים החבר מתנצל ומציע שתפגשו. את/ה:

1. לא סולח לו, אני עדיין עצבני מהריב והכל היה באשמתו. קשה לי עכשיו פשוט לשכוח מהכל.
2. מסביר לו שנעלבתי, ושהדברים שהוא אמר לא היו במקום, אבל לאחר מכן קובע איתו.
3. מסכים להיפגש, גם ככה לא כזה נעלבתי והעיקר שהוא רוצה להיפגש איתי.

התחלת לשחק כדורגל עם חברים. המשחק הולך טוב, והקבוצה שלך מנצחת. אחד החברים מציע לשנות את החוקים של המשחק, ככה שהמגרש עכשיו יהיה יותר גדול והשער רחב יותר. איך את/ה מגיב/ה?

1. מתעצבן ולא מוכן לשחק יותר. זה לא הוגן שהקבוצה השנייה מחליטה לשנות עכשיו את הכללים כי אנחנו מנצחים, שילמדו להתמודד עם הפסדים.
2. מציע שנשאיר את המגרש באותו גודל, ורק נרחיב את השער.
3. מסכים להצעה, למרות שהיא קצת לא הוגנת.

חברים באו אליך, ואת/ה מציע משחקים ממש כייפים, אבל הם לא מעוניינים לשחק בהם. את/ה:

1. ממש כועס ואפילו קצת נפגע. זה הבית שלי אז חשבתי שזו תהיה הזדמנות לשחק במשחקים שלי.
2. מנסה להלהיב אותם על המשחקים האלה כי אני יודע שהם ממש אדירים, ומציע שנעשה תורות על משחק שהם רוצים ומשחק שאני רוצה.
3. עובר למשחקים אחרים, בכל מקרה זה לא היה לי כזה חשוב איזה משחק נבחר.

 תוצאות:

אם  סימנת בעיקר 1: נראה שקשה לך כשדברים לא הולכים לפי התכנון. חשוב לך להיות זה שמחליט את הכללים, וכשהם משתנים אתה אולי מרגיש חוסר ביטחון או עצבנות. אולי זה אפילו גורם לך להרגיש שילדים אחרים לא מקשיבים לך ולא אכפת להם מה אתה חושב. נכון, זה באמת יכול לעצבן ולהכעיס כשדברים לא עובדים כמו שרצית, אבל הנוקשות יכולה להגביל אותך ולהפוך את החיים החברתיים למסובכים מאד. כדאי שתבחר דברים מסוימים עליהם כדאי לך להתעקש, אך תראה באילו מקרים אתה מסוגל לוותר, להתפשר ולמצוא פתרונות יצירתיים למצבים שמשתנים בלי שהתכוננת לכך מראש.

אם סימנת בעיקר 2: נראה שיש לך גמישות רבה. אתה מצליח להסתגל למצבים רבים, וגם כשהדברים לא הולכים בדיוק כמו שתכננת, אתה יכול ללכת עם הזרם ולהגיב לשינוי בקלילות. היכולת להתגמש תעזור לך מול חברים, תשפר את היכולת שלך להיות ספונטני ולהיות יצירתי במצבים חברתיים חדשים.

אם סימנת בעיקר 3: נראה שאתה מאד גמיש, ומסוגל להתאים את עצמך למצבים משתנים. עם זאת, נראה שאתה נוטה להימנע מעימותים, גם כשזה אומר שהדברים לא ילכו בדרך שלך. חשוב לשים לב שאתה גם מביע את עמדתך, ולא חושש להגיד מה אתה רוצה. גמישות היא חשובה אך חשוב לא פחות לא לפחד להביע את דעתך, גם אם היא לא תתקבל, ולא לבטל את הרצונות שלך ברגע שמישהו אחר רוצה משהו שונה ממך.

The post בחן את עצמך – כמה אתה גמיש? first appeared on חברים.

הנה כמה עצות לגבי שיתוף ברשתות חברתיות:

כדאי לשאול את עצמנו למה אנחנו משתפים. הרבה פעמים אנחנו עושים באינסטגרם או בוואטסאפ דברים כדי להתבלט או לקבל תשומת לב. אבל לא תמיד הדברים האלה משרתים את טובתנו – אנחנו יכולים להעלות תמונה חושפנית מדי רק כדי לגרום לאחרים להתעניין בנו, או לפרסם תמונה במטרה להצחיק אחרים, כשבעצם אנחנו צוחקים בעיקר על עצמנו. חשוב לשאול את עצמנו למה אנחנו משתפים, ולחשוב האם השיתוף הזה יכול לפגוע בנו.
לא להילחץ ולא ללחוץ. לפעמים אנחנו יכולים לפרסם משהו מביך, או לאשר לחבר לפרסם משהו מביך שלנו, כי חברים הפעילו עלינו לחץ לעשות את זה, אבל כשיגיעו התגובות אנחנו יכולים להתחרט. חשוב מאוד לחשוב עם עצמנו האם אנחנו רוצים שהדבר יפורסם, וברגע שהחלטנו שלא, לא לשנות את דעתנו בעקבות לחץ חברתי. רק אנחנו יודעים מה מביך אותנו או לא נעים לנו, והקריטריונים שונים עבור כל אחד. באותה מידה, לא להפעיל לחץ דומה על חבר אחר – ברגע שהוא אמר לא, לכבד אותו ולא להמשיך ללחוץ.

לא לשלוח לחבר משהו שאנחנו לא רוצים שיתפרסם. לפעמים אנחנו שולחים לחבר משהו אישי, שיביך אותנו אם יתפרסם בפורום גדול יותר. גם בלי כוונה רעה, החבר יכול להעביר את זה לחבר אחר, והוא יכול לפרסם את זה בקבוצה, כי הוא בכלל לא ידע שאנחנו לא היינו רוצים בזה. ברגע שאנחנו שולחים משהו, אפילו לחבר אחד, הוא יוצא משליטתנו וצריך לקחת את זה בחשבון. אם אנחנו מחליטים לשלוח משהו אישי – חשוב לשלוח רק לחבר שאנחנו סומכים עליו, ובכל מקרה להבהיר לו שאנחנו לא רוצים שזה יעבור לאף אחד אחר.

לכבד את פרטיות החברים. כמו שהיינו רוצים שיכבדו את הפרטיות שלנו, כך אנחנו צריכים לכבד את הפרטיות של החברים שלנו. לא לפרסם משהו שחבר שולח לנו באופן פרטי מבלי לקבל את הרשות שלו. לא לפרסם סרטון שנשלח על ידי חבר מבלי לקבל את רשותם של כל המופיעים בסרטון, גם אם השולח מסכים לפרסום. אפילו אם נראה לנו שאין בסרטון, בתמונה או בהודעה שום דבר מביך – תמיד כדאי להיות על הצד הבטוח ולשאול.

איך מגיבים כשמפרסמים משהו פרטי שלנו או צוחקים על משהו שהעלנו? זה מאוד לא נעים, מביך ומעצבן, ולפעמים אנחנו רוצים להחזיר לחבר ולעשות את אותו הדבר – להעלות תמונה מביכה שלו, או לצחוק עליו בפומבי. חשוב לזכור שייתכן שהחבר העלה תמונה שלנו בלי להבין שהיא פרטית, ואם נחזיר לו זה רק יחמיר את המצב בינינו, וגם יגרור חברים אחרים למריבה. גם אם הוא עשה את זה בכוונה, סביר להניח שאחרי שנחזיר לו וחברים אחרים יצחקו עליו, אנחנו רק נרגיש יותר רע ולא יותר טוב. לכן עדיף לפתור מקרים כאלה בדיבור, פנים מול פנים, ובמקרה הצורך לערב מבוגר.

The post שיתוף או פרטיות? first appeared on חברים.

אילו ילדים מגיעים ל"חברים"? מגיעים ילדים מכל הסוגים, ובטוח תמצאו שם גם ילדים שדומים לכם. המשותף לכל הילדים שמגיעים, הוא שלפעמים קשה להם בכל מיני תחומים – או שהם קצת ביישנים, או שקשה להם להסתדר עם ילדים אחרים. לחלק מהילדים יש חברים, אבל בעיקר בוואטסאפ, והם לא נפגשים איתם כל כך. גם ילדים שנפגשים עם חברים אבל הפגישות לא נעימות, ומתפתחות בהן אי הבנות או מריבות, מגיעים אלינו. אחרי סידרה של מפגשים ב"חברים", בדרך כלל מרגישים הרבה יותר טוב, ויותר קל להסתדר עם ילדים אחרים.

מה עושים שם בכלל? ב"חברים" נפגשים פעם בשבוע עם כמה ילדים ועוד שני מטפלים, לפגישה כיפית של משחקים, פעילויות ושיחות. רוב הילדים מאוד נהנים בפגישות, ומחכים במהלך השבוע לפגישה הבאה.

ואם אני לא אוהב קבוצות? הרבה ילדים לא אוהבים קבוצות, ואנחנו מבינים את זה. קבוצות יכולות להיות לא נעימות מכל מיני סיבות – לפעמים מתביישים להכיר ילדים חדשים, לפעמים לא יודעים מה הדבר הנכון להגיד ואיך להגיד אותו, ולפעמים חוששים להיקלע לריבים. מטרה חשובה שלנו היא לעזור לכם להשתלב בקבוצה בצורה כמה שיותר נעימה. מהניסיון שלנו – כל ילד שמתגבר על הקושי להשתלב בקבוצה, מאוד נהנה להיות ב"חברים", ובנוסף, הרבה יותר קל לו להסתדר בקבוצות אחרות בחיים. זה דבר שיכול לעזור מאוד, כי הרי כל החיים שלנו מורכבים מקבוצות – בבית הספר, בחוגים, ואפילו במשפחה.

"חברים" זה כמו פסיכולוג? אמנם בכל פגישה יש שני פסיכולוגים, אבל הפגישות שונות מטיפול "רגיל" אצל פסיכולוג. ב"חברים" אנחנו משחקים הרבה, עושים הרבה כיף, ובעיקר – נמצאים עם עוד ילדים, שיכולים להפוך להיות חברים שלנו.

אז למה כדאי לי לבוא ל"חברים"? כדי להכיר ילדים חדשים, להשתתף בפעילויות כיפיות, וללמוד איך להיות עם ילדים אחרים בצורה שתהיה נעימה גם לנו וגם להם.

The post למה כדאי לי לבוא ל"חברים"? first appeared on חברים.

הנה כמה נקודות שכדאי לחשוב עליהן לגבי השימוש בוואטסאפ:

להגיב או לא להגיב? לא לכל מה שנכתב בקבוצת וואטסאפ אנחנו חייבים להגיב. צריך לשאול את עצמנו האם באמת יש לנו משהו להגיד, או שאנחנו מגיבים סתם בשביל שיראו. אם אנחנו כותבים סתם, החברים יכולים להרגיש שאנחנו מציקים, ובנוסף, אנחנו יכולים בלי כוונה לכתוב דברים לא נעימים, רק כי אנחנו לא מוצאים משהו אחר לכתוב.

לא להגיב מהר מדי – לפעמים אנחנו מגיבים מאוד מהר, ואחר כך מתחרטים על מה שכתבנו, או על כך שהגבנו בכלל. כל מי שמשתמש בוואטסאפ מכיר את זה. למרות ההתנהלות המהירה, חשוב לעצור ולחשוב על מה שאני כותב, לחשוב איך זה יראה בעיני החבר או חברי הקבוצה, ומה יכול לקרות בעקבות התגובה שלי.

שימוש באייקונים – האייקונים הם חלק בלתי נפרד מהוואטסאפ, אבל חשוב להשתמש בהם במינון נכון ובאופן שמתאים לשיחה. הצפה של אייקונים יכולה להעיק על החברים האחרים, וכך גם צירוף אייקונים שלא קשורים לנושא השיחה. כשאנחנו מתכתבים עם חבר אחד, חשוב להתאים את האייקונים לסוג הקשר בינינו. למשל, לא לשלוח לבבות לחברה שאינה קרובה אלינו במיוחד.

איך מגיבים להתעלמות? כשאנחנו מדברים עם חבר במציאות והוא מתעלם מאיתנו, זה מעליב ומעצבן. בוואטסאפ לעומת זאת, זה דבר נפוץ מאוד. חבר יכול לא לענות כי הוא עסוק, מתכנן לענות לנו יותר מאוחר, או פשוט פספס את ההודעה כי היו לו הרבה הודעות אחרות. יש גם הודעות מסוימות שלא בהכרח מחייבות תגובה. לפעמים אנחנו יכולים לפרש באופן לא נכון התעלמות של חבר בוואטסאפ, ומתוך העלבות להגיב בעצבים, או להעליב אותו בחזרה. זה יכול ליצור אינטראקציה לא נעימה עם החבר או בקבוצה, ולכן חשוב לזכור שהתעלמות בוואטסאפ היא לא כמו התעלמות רגילה. חשוב מאוד להתאפק, ולא להמשיך לכתוב לחבר או בקבוצה, כשלא ענו עדיין על ההודעה האחרונה שכתבנו.

איך מגיבים להצקות? חברים יכולים להציק בוואטסאפ, ובמקרים כאלה חשוב להתעלם, ולא להמשיך את השיחה. המשך של שיחה כזאת רק יכול להחמיר את המצב. זכרו שמילים כתובות נשארות לנצח. לכן, לפני שאנחנו משתמשים במילים שקשה לקחת בחזרה, עדיף לנסות להבהיר את העניינים פנים מול פנים.

אי הבנות בוואטסאפ – כשמתכתבים בוואטסאפ אי אפשר לשמוע את טון הדיבור כמו בשיחה רגילה, ולפעמים זה יוצר אי הבנות. תמיד כדאי לשאול את עצמנו האם מה שאנחנו מתכננים לכתוב יכול להתפרש באופן לא נכון על ידי הצד השני. אם יש סיכוי כזה, עדיף לשלוח הודעה קולית במקום לכתוב. אפשרות נוספת היא להוסיף סמיילי מתאים להודעה, או, הכי טוב – לדבר פנים מול פנים. גם כשאנחנו מקבלים הודעה, חשוב לזכור שאולי אנחנו מפרשים אותה לא נכון, ובמקרה כזה כדאי לדבר עם החבר, לפני שנעלבים, מעליבים, או מתעצבנים.

לסיכום, בוואטסאפ מתקיימות לפעמים אינטראקציות לא נעימות, כמו בחיים האמיתיים. אם נשים לב להתנהלות שלנו בוואטסאפ, זה יכול לשפר את היחסים החברתיים שלנו בוואטסאפ ומחוצה לו.

The post מה קורה בקבוצות וואטסאפ? first appeared on חברים.

מהי "סמול טוק"? שיחה על עניינים יום-יומיים, שמטרתה ליצור אווירה נעימה, לשבור את הקרח במצבים מביכים, או ליזום אינטראקציה עם חבר שאנחנו מעוניינים בקרבתו. מה שחשוב בסמול טוק הוא לא הנושא של השיחה, או המידע שאנחנו רוצים להעביר או לקבל, אלא היא משמשת כלי ליצירת תקשורת נעימה.

מתי משתמשים בה? אפשר לעשות סמול טוק עם חבר לא קרוב שעוד אין לנו נושאי שיחה משותפים, אפשר לעשות אותה בהפסקה, לפני ואחרי השיעור, כשאנחנו מחכים בתור לשירותים, הולכים ביחד לכיתה אחרת, ובעצם בכל מצב לא מובנה שבו נמצאים בנוכחות חבר.

למה זה לפעמים קשה? בדרך כלל לשיחה יש מטרה שברורה לנו – או שאנחנו שואלים על משהו שמעניין אותנו, או שאנחנו עונים לשאלה של מישהו אחר, או שאנחנו אומרים משהו שחשוב לנו שהחבר ידע. אבל איך יודעים על מה לדבר כשבעצם נושא השיחה הוא לא המטרה ואפילו לא ממש חשוב? ליזום סמול טוק יכול להיות מביך, ואפילו מאולץ. אבל ככל שמתאמנים יותר זה הופך להיות יותר טבעי וזורם.

אז מה עושים בשביל להתחיל? קודם כל, כמה כללים שחשוב לזכור: אם אפשר עדיף לשאול שאלה – זה פותח אפשרות לשיחה. עדיף להגיד משהו מצחיק – צחוק תמיד עושה אווירה יותר נעימה וכיפית. אף פעם לא להגיד משהו שיכול להיות לא נעים לחבר, רק כי אנחנו רוצים ליצור שיחה ואין לנו רעיון לנושא.

השאלות המנחות הבאות יעזרו לנו ליזום "סמול טוק":

1. האם אני יכול להגיד משהו שקשור לסיטואציה שבה אנחנו נמצאים? אם אנחנו יוצאים משיעור, אפשר לדבר על משהו שקרה בשיעור, ועדיף משהו מצחיק. אפשר גם לדבר על משהו שקרה בעבר, וקשור לדבר המצחיק שקרה בשיעור. זה יכול לגרום לחבר להביע את דעתו על האירוע, וגם להיזכר בעצמו בדברים מצחיקים דומים, משיעורים אחרים או מחייו האישיים. אם אנחנו לא מצליחים לחשוב על נושאים מצחיקים, אפשר גם לדבר על שיעורי הבית שהיו במקצוע הזה, או על המבחן הקרוב. כך יכולה להתחיל שיחה על הלימודים, או החלפת עצות לגבי הלמידה למבחן.

2. האם אני יכול לחשוב על נושא שעליו דיברתי פעם עם החבר? אם למשל חבר סיפר לי שהוא מתכנן לראות סרט, אפשר לשאול "נו, אז ראית כבר את הסרט?", "איך הוא היה? כדאי ללכת לראות?".

3. אם ענינו "לא" לשתי השאלות הקודמות, יש נושאים כלליים שאפשר לדבר עליהם תמיד – תכנית טלויזיה או משחק ספורט ששודרו אתמול, או אירוע כיתתי שמתוכנן לזמן הקרוב. למשל – "ראית איך מכבי ניצחו אתמול 3:1?", "איזה פרק מותח היה אתמול", או "מה אתה מתכנן להביא למסיבה?". ותמיד אפשר גם להראות תמונה מצחיקה בטלפון הנייד.

לסיכום, סמול טוק היא כלי חשוב, ולא תמיד קל ליזום אותה. מה שיכול לעזור לנו הוא להתאמן באמצעות השאלות המנחות, עדיף בסביבה שאינה מלחיצה, וללמוד מהניסיון שלנו ושל ילדים אחרים.

The post "סמול טוק" – איך עושים את זה? first appeared on חברים.

לתופעה המבלבלת הזו שאנחנו חווים קוראים דחיינות.

קודם כל והכי חשוב- דחיינות היא לא עצלנות! ובנוסף, היא ממש לא נדירה, כמעט כל מי שתשאלו יוכל לספר לכם לפחות על חוויה אחת של דחיינות שהייתה לו.

אז למה למרות כל הרצונות הטובים היא תוקפת אותנו?

גורם אפשרי אחד הוא חרדה- כל השאיפות הגבוהות שלנו מאיימות עלינו ואנחנו חוששים שלא נוכל לעמוד בהן ולכן עדיף לנו לא להשקיע מלכתחילה. אפשרות נוספת היא שהדרישות מהסביבה שלנו מעצבנות אותנו, אנחנו מרגישים שהן שולטות בנו ולכן עולה בנו הצורך למרוד בהן. ויכול להיות שאנחנו פשוט מתקשים להתרכז במשימות שלנו לאורך זמן או לארגן את הזמן שלנו בצורה נכונה. בכל מקרה כל אלה יכולים להוביל אותנו למצוקה נפשית.

כשמדובר במטלות בודדות שיש להן דד-ליין בדרך כלל אנחנו נוטים לדחות אותן עד לרגע האחרון אבל בסוף נסיים אותן בזמן. הדבר הזה מחזק אצלנו את הרגל הדחיינות.

במטרות ארוכות טווח הסיפור אחר לגמרי. קשה לשפוט אם הצלחנו בהן או לא כי הן גדולות מאוד ולא מדידות. בנוסף, אנחנו שופטים את ההצלחה בהן ומיד משליכים אותה על הערך העצמי שלנו. או בקיצור, הן לא ברורות ויכולות לפגוע לנו בביטחון העצמי בקלות.

בהרבה קשיים לא נעים להודות. קשיים גורמים לנו להרגיש שאנחנו פחות טובים מאחרים, שהם יותר שווים מאתנו. ככה גם עם דחיינות. כשאנחנו לא משתפים בקושי שלנו אנחנו מבודדים את עצמנו מהסביבה שלנו ומרגישים יותר ויותר לבד. להרגיש בנוח זה לדבר על הקשיים האישיים זו משימה שאינה פשוטה לכולם, היא דורשת כישורים חברתיים וביטחון עצמי.

אז מה עושים?

נסו להבין מה גורם לכם לדחיינות- זו המשימה הקשה ביותר אך ברגע שתבינו מה מפריע לכם להתקדם תוכלו להחליט בעצמכם מה הם סדרי העדיפויות שלכם ולנהל אותם בלי להיות נשלטים על ידי הפחד או הכעס.

פרטו את מטרות העל שלכם ליעדים מדידים. איזו מטלת בית שאעזור בה להורים תגרום לי להרגיש טוב? כמה פעמים בשבוע הייתי רוצה להיפגש עם חברים?

השתדלו להישאר בגבולות המציאות האפשרית- אם אתם בתקופה עמוסה בלימודים כנראה שלא תוכלו להיפגש עם חברים חמש פעמים בשבוע אלא פעמיים, ובהמשך זה אולי יוכל להשתנות.

קבלו את השינויים בברכה- לפעמים קורים דברים לא צפויים- נהייתם חולים בדיוק ביום שתכננתם להיפגש עם חבר או שההורים ביקשו עזרה בשמירה על האח הקטן בדיוק שתכננתם להתאמן בגיטרה. לא נורא, זה לא אומר שלא עמדתם ביעד שלכם, היו סלחניים וגמישים.

נסו לשלב ולהשיג שתי ציפורים במכה אחת! לדוגמא, לקבוע עם חבר למידה משותפת למבחן או לשמוע את היצירה שאתם לומדים לנגן בזמן שמוציאים את הכלב לטיול.

אמצו את חוק ה-5 דקות: אם יש לכם מטלה שלוקחת פחות מ-5 דקות, פשוט עשו אותה באותו הרגע. סיום מטלה משחרר במוח חומרים שגורמים לנו להרגיש טוב, וכל התקדמות קטנה היא המניע לצעד נוסף קדימה. פשוט תתחילו.

שתפו אחרים במה שעובר עליכם. פעמים רבות הבעיות שלנו נראות לנו חריגות וגדולות ובשיחה עם חבר אחר נגלה שאנחנו לא לבד, עוד אנשים מרגישים כמונו. לא כולם מרגישים בנוח לשתף אחרים אבל ב'חברים' כולם משתפים וכולם שותפים זה של זה, בהנחיית המטפלים תלמדו מיומנויות חברתיות מתאימות ותמצאו את הדרך המתאימה לכם לשתף את הקושי.

לא רק מהמטפלים של 'חברים' אנחנו לומדים, גם מחברי הקבוצה. השיתוף מאפשר לחשוב על הדברים ביחד בקבוצה, לשמוע מחברינו כישורים חברתיים ואסטרטגיות חדשות להתמודדות וללמוד זה מזה.

פנקו את עצמכם בפרס על ביצוע מטלה ועמידה ביעד, מגיע לכם!

The post למה גם כשאני הכי רוצה בעולם בסוף אין לי כוח? first appeared on חברים.

דוגמה אחת של מיומנות חברתית היא היכולת לקבל כללים של קבוצה ולפעול לפיהם. ילד שמתקשה במיומנות הזאת יצטרף למשחק של ילדים אחרים, אבל לא יהיה מוכן לשחק לפי הכללים הקיימים. הוא יחליט בשביל כולם, ינסה להשתלט על המשחק, או יתעצבן מעצם קיומם של הכללים. התנהגותו יכולה להוביל לריבים, ולכך שיפגע בילדים אחרים או יפגע מהם בעצמו. ייתכן שילד כזה מעולם לא רכש כלים המאפשרים לו להבין כללים של קבוצה, מה שמגביר את התסכול שלו בסיטואציות חברתיות מובנות. כמובן שהפרעת קשב וריכוז, רקע של דחייה חברתית, משבר בבית או כל קושי רגשי אחר, יכולים להחמיר את המצב.

דוגמה נוספת קשורה ליוזמה ומאמץ להיות בחברת ילדים אחרים. למשל הילדה הביישנית, שמעדיפה להיות בצד ולהסתגר, חוששת לגשת לאחרים וליזום שיחה או אינטראקציה. גם אם בסביבה הבטוחה של הבית יותר קל לה, פעמים רבות היא תהיה השקטה מבין האחים. קושי בהבנה חברתית של הסיטואציה יכול להוביל לרצון של הילדה להתנתק, מה שיכול להחמיר עקב תחושת חוסר בטחון, רגישות, תגובות שליליות מהסביבה, ועוד.

דוגמה אחרונה היא של התנהגות בלתי מותאמת. למשל ילד שרוצה להיות בחברה, אך מתנהג בדרך שנתפסת על ידי אחרים כמוזרה, או שאינה תואמת את הסיטואציה החברתית. ילד כזה יכול לספר בדיחות שלא יובנו על ידי האחרים, ליזום קירבה שאינה מתאימה לסיטואציה או לקשר, לפרש התנהגויות של האחר באופן לא נכון ולהגיב לפי הפרשנות הזאת. יתכן שילד כזה מתקשה בקריאת רמזים חברתיים, דבר שלרבים מאיתנו בא באופן טבעי, ומאפשר לנו להתנהג באופן התואם לסיטואציה.

הילד ה"שונה", הילדה הביישנית, הילד שמתקשה להשתלב בקבוצה – אלה הן דוגמאות לילדים ובני נוער שאצלם תהליך רכישת המיומנויות החברתיות נפגע במידה זו או אחרת. הדבר מקשה עליהם להבין סיטואציות חברתיות, להשתלב ולהסתדר מבחינה חברתית. את הילד השובב לא ירצו לצרף שוב למשחק, לילדה הביישנית אף אחד לא יגש, והילד ה"מוזר" יזכה לתגובות לא נעימות מהסביבה. בדרכים אלו הסבל של אותם ילדים הולך ומתעצם – ככל שהם נפגעים יותר הם נמנעים יותר מאינטראקציות חברתיות, וההימנעות רק מחמירה את המצב, כי כך נמנעת מהם ההזדמנות לפתח את אותן המיומנויות שחסרות להם ולתרגל אותן. שילוב של הקניית כלים וסביבה חברתית חיוביות, יכולים להוביל לחוויה מתקנת, שבהמשך תעבור הכללה על סביבתו הטבעית של הילד.

The post מהן מיומנויות חברתיות? first appeared on חברים.