כישורים חברתיים - חברים https://haverim.me טיפול פסיכולוגי בקבוצה Mon, 04 Oct 2021 12:56:35 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.1.6 לגזור ולשמור: איך שומרים על קשרים חברתיים בקיץ https://haverim.me/%d7%9c%d7%92%d7%96%d7%95%d7%a8-%d7%95%d7%9c%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%a8-%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%a9%d7%95%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%9c-%d7%a7%d7%a9%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99/ Thu, 16 Jun 2016 17:04:03 +0000 https://haverim.me/?p=2309 זהו, החופש כאן – אין בית ספר! לא צריך להכין שיעורי בית, לקום מוקדם בבוקר לשיעור מתמטיקה, לחרוש במשך שעות למבחן בלשון, ולסכם את השיעור באנגלית. למרות הכיף הגדול, אחרי שבוע – שבועיים של חופשה, יכולה להתעורר תחושה כזאת, שלא נעים להודות בה, של געגוע. לרוב לא מתגעגעים ללימודים, אלא למסגרת הקבועה, לשגרה הברורה, ולמפגש היומיומי עם חברים טובים יותר או טובים פחות, שפגשנו כל יום בבית הספר.

אנחנו כאן כדי לעזור לכם להבין, איך להצליח לשמור על קשרים חברתיים בחודשיים הקרובים? איך להפוך את החופש הגדול למה שאנחנו חולמים שיהיה – תקופה מרגשת, מעניינת ומלאה בהרפתקאות חדשות?

קורס קיץ – אוקיי, בהתחלה הרעיון הזה עשוי להישמע מוזר. סוף סוף יש חופש ואפשר לקום מאוחר, בשביל מה לכוון מחדש את השעון המעורר בשביל קורס קיץ? אבל, אם תקדישו לעניין מחשבה נוספת, תגלו שמדובר דווקא ברעיון מוצלח למדי. קורס קיץ בנושא מעניין או בתחום שכבר הרבה זמן רציתם ללמוד, יכול למלא את החופש בהנאה ועניין. בנוסף, בקורס כזה כנראה שתכירו ילדים חדשים, שמתעניינים באותם הנושאים כמוכם. ככה, יהיה לכם קל יותר למצוא נושאים משותפים לשיחה, ותוכלו להכיר חברים חדשים שאחרת לא הייתם פוגשים.

הרשת החברתית – הווטסאפ והאינסטגרם הן אפליקציות מעולות כדי להמשיך להתעדכן במהלך החופש בנעשה אצל ילדים אחרים. בזכותן, גם כשחצי מהכיתה בטיול של הצופים, או בחופשות משפחתיות ברחבי הארץ, אפשר לשמור על קשר. אבל, עד כמה שזה יכול להיות קל ונחמד לשלוח לחברים תמונה שלנו עם פרצוף של כלב או זר פרחים וירטואלי על הראש, חשוב לשים לב שזו לא הופכת לדרך היחידה בה אתם שומרים על קשר עם חברים. כדי לא לשקוע למפגשים חברתיים מבוססי WiFi בלבד, כדאי להשתמש בווטסאפ כדי ליזום מפגשים עם חברים פנים אל פנים, ולא להסתפק רק בהחלפת אימוג'ים הדדית.

פעם בשבוע – מפגש קבוע! בהמשך לסעיף הקודם, כדאי לחשוב על חבר אחד או שניים, קרובים יותר, שמרגישים איתם יותר בנוח, ולקבוע להיפגש איתם לפחות פעם בשבוע. אפשר להזמין חברים הביתה, ואפשר גם לנצל את החופש לפעילויות מיוחדות יותר. בקיץ יש מגוון גדול של פעילויות שניתן להציע לחברים ללכת אליהן: אפשר לראות יחד סרט, לחפש אירועים מיוחדים שהעירייה מארגנת, או לרחוץ בבריכה או בים. כך תוכלו לחוות יחד עם חברים אירועים מהנים ופחות שגרתיים. אם אתם נוטים לחשוש שיגמרו נושאי השיחה במפגש חברתי, או שלא תדעו איך לארח, דווקא אירועים מהסוג הזה יכולים להקל עליכם: תהיו עסוקים בבילוי משותף, ותמיד תוכלו לדבר על הסרט שהרגע ראיתם, או על המקום החדש שהגעתם אליו.

תחביבים חדשים – את הזמן והמאמצים שהשקעתם עד עכשיו בלמידה של טריגונומטריה במרחב תוכלו להשקיע בתחביבים חדשים שתמיד נראו לכם אדירים אבל לא היה לכם זמן לפתח. זה הזמן לנגב את האבק מהגיטרה, ולפתוח ערוץ יוטיוב שילמד אתכם לנגן. צבעי העיפרון שקניתם לפני חודשים מחכים להפוך לציור צבעוני ומרהיב, ואין רגע טוב יותר לפתוח באימוני ריצה שהבטחתם לעצמכם להתחיל. כנראה שאתם לא היחידים שמנצלים את הקיץ עבור תחביבים חדשים, וכדאי להציע לחבר או חברה קרובה להצטרף אליכם. אפשר לשלוח הודעה לחברה "היי, אני יוצאת לריצה בסביבות 18:00, רוצה להצטרף?:) " ולקוות שתוכלו להזיע יחד.

The post לגזור ולשמור: איך שומרים על קשרים חברתיים בקיץ first appeared on חברים.

]]>
כלים לשינוי: איך לעזור לילד שנמצא בטיפול https://haverim.me/%d7%9b%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%99-%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%a2%d7%96%d7%95%d7%a8-%d7%9c%d7%99%d7%9c%d7%93-%d7%a9%d7%a0%d7%9e%d7%a6%d7%90-%d7%91%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95/ Tue, 29 Nov 2016 22:06:02 +0000 https://haverim.me/?p=2382 אם הילד שלכם התחיל טיפול לאחרונה, אתם וודאי משקיעים משאבים רבים בשביל שהטיפול יצליח – מביאים אותו לטיפול, דבר אשר בפני עצמו עשוי לגרור ויכוחים ומריבות, מתארגנים כדי ששעת הטיפול תתאים ללוח הזמנים שלכם, של הילד ושל המשפחה כולה, מסיעים הלוך וחזור, וגם משלמים עבור הטיפול. כל זאת מתוך הכרה והבנה שהוא חווה מצוקה אשר לא תיפתר מעצמה, ושהוא זקוק להכוונה ומרחב משלו כדי להתגבר על קושי, בין אם מדובר בבעיית התנהגות שחוזרת על עצמה, חרדה חברתית, ביישנות מול חברים, קושי חברתי כללי או מצב רוח ירוד. כל המאמצים והמשאבים האלו מוקדשים לטובת שיפור רווחתו הנפשית, שמחת החיים ומצבו החברתי.

בסופו של דבר, אחת מהמטרות המרכזיות של הטיפול הוא שינוי התנהגותי ומחשבתי בחייו של הילד. בשביל שהשינוי יהיה עמוק, חשוב לאפשר לו לבטא שינוי זה גם בבית, לתמוך ולעודד אותו בזמן שהוא עושה צעדים קטנים כגדולים לעבר מצב חברתי טוב יותר.

ישנם מספר כלים חשובים שיכולים לעזור ולתמוך בשינוי שהילד עושה במהלך הטיפול, אשר תוכלו ליישם בבית:

  • לעודד את הילד להזמין חברים הביתה – אתם אולי רגילים לכך שהזמנת חבר הביתה היא מתכון לאסון. אחר צהריים שיתחיל בצורה נחמדה במשחק פליסטישן תמים, ויגמר בשיחת טלפון לא נעימה להוריו של החבר תוך התנצלות וניסיונות הרגעה של שני ילדים עצבניים. עם זאת, חשוב לא לוותר על חלק מרכזי זה בחייו החברתיים של הילד. במהלך הטיפול, נרכשים כלים להתמודדות עם מצבים חברתיים שונים, וחשוב לאפשר לילד לתרגל את הכלים החדשים, ולרכוש ביטחון ומסוגלות עצמית בתחום החברתי במהלך אותם מפגשים.
  • להיות נוכח במפגשים חברתיים – בהמשך לסעיף הקודם, נוכחות הורית במפגשים חברתיים בגילאים צעירים היא משמעותית מאד עבור הילד. למרות השאיפה של הילד לשפר את מצבו החברתי, יתכן שהדבר ייקח לו זמן, תוך צעדים מדודים. לכן, הנוכחות של ההורה במפגשים החברתיים היא חשובה: מצד אחד היא יכולה לספק תחושת ביטחון לילד, במיוחד אם הוא נוטה לביישנות, ומצד שני היא תאפשר לכם ההורים לעזור לילד להתמודד עם מצבים שונים. אם הילד מתקשה לשתף את החבר במשחק, ניתן להעיר על כך בעדינות – "עומרי, אני רואה שאתה מאד נלהב מהמשחק, אבל גם רועי רוצה לנסות". אם הילדה מרמה באופן שמכעיס את החברות שלה, אפשר להגיד "מיקה, אני מבינה שיש 'חוקי מיקה חדשים' למשחק, אבל אני מציעה שתשחקו כולכן לפי אותם הכללים". אם הילד מתקשה להתמודד עם הפסדים, אפשר להגיד "יואב, אני רואה שמאד קשה לך להפסיד, אבל זה חלק מהמשחק, ואפשר ללמוד מכך לסיבוב הבא".
  • תרגול פרשנויות חברתיות – אחד מהקשיים המרכזיים של ילדים עם קשיים חברתיים הוא הקושי בקריאת מצבים חברתיים. ילדים אשר מפרשים בצורה מוטעית סיטואציות חברתיות נפגעים בקלות מחבריהם, חשים מותקפים על ידי החברים ומתפרצים עליהם בקלות, וסובלים מקושי באינטראקציה חברתית. אחד מהתפקידים הכי חשובים של ההורים בהקשר זה הוא לתרגל מתן פרשנויות לאירועים חברתיים, לפני ואחרי שהם קורים, וגם באופן היפותטי. לדוגמה, אם הילדה מספרת שהיא כועסת על חברה שלא הזמינה אותה לערב בנות, כדאי לשאול אותה למה היא חושבת שהחברה לא הזמינה אותה ומה הפתרון שלה לסיטואציה הזאת. אם הפתרון תורם לה מבחינה חברתית, למשל – לדבר עם החברה ולהגיד לה שהיא תשמח אם תזמין אותה בפעם הבאה, כדאי לעודד אותה ליישם אותו. אם הפתרון שהיא מציעה אינו תואם לסיטואציה או מעמיק את הפגיעה החברתית, כמו למשל לשלוח לחברה הודעות רבות ולהתחנף אליה, אפשר לשקף לה את הפתרון והבעייתיות שבו, לנסות להבין איזה פרשנות היא נותנת למעשה של החברה ולחשוב יחד על פתרונות נוספים. בנוסף, בזמן קריאה משותפת, צפייה בסרטים וסדרות או בזמן משחק, כדאי לעצור ולשאול את הילדה איך היא חושבת שדמויות שונות מרגישות, מה הן חושבות ואיך הן מתכננות לפעול. זאת כדי להגביר את היכולת שלה לחשוב על מצבים חברתיים בצורה מורכבת ומגוונת, ולשכלל את היכולת שלה לשים עצמה בנעלי האחר.
  • להגיב באמפתיה – כאשר אחד מהילדים שלנו חווה קושי משמעותי, הדבר מעורר בנו הרבה פעמים תחושות קשות של כעס והאשמה כלפיו. לפעמים תחושות אלה מתעוררות כי הקושי שלו מזכיר לנו את עצמנו, ומאלץ אותנו להתמודד עם חלקים לא נעימים מהאישיות שלנו, בעבר או בהווה. לפעמים הילד כל כך שונה מאיתנו, שאנחנו מתקשים להבין מה עובר עליו ומדוע דברים שנראים לנו כל כך פשוטים, אינם הולכים לו בקלות. מסיבות אלה, לפעמים קשה להיות אמפתיים כלפי הקושי שלו, וחסרי סבלנות כלפי התהליך שהוא עובר. עם זאת, התייחסות אמפתית לקושי היא קריטית. על מנת שיתרחש שינוי בחייו, הילד צריך להרגיש שההורה נמצא יחד איתו במקומות החשוכים והכואבים ביותר, ולדעת שהוא מחזיק לו את היד גם כשהוא עמוק בתוך השבר. כך הילד מרגיש שאינו לבד, שהוא מסוגל להתמודד ולהשתנות, וגם לומד דרך התבוננות בהורה אמפתיה מהי.

The post כלים לשינוי: איך לעזור לילד שנמצא בטיפול first appeared on חברים.

]]>
אפשר לשפר יכולות חברתיות! https://haverim.me/%d7%90%d7%a4%d7%a9%d7%a8-%d7%9c%d7%a9%d7%a4%d7%a8-%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%95%d7%aa/ Fri, 13 May 2016 13:34:33 +0000 https://haverim.me/?p=2074 מיומנויות חברתיות. יש ילדים שזה בא להם ממש טבעי. אלה אותם ילדים שתמיד יקראו היטב את הסיטואציה וידעו להתאים את עצמם לכל מצב. עבור ילדים אחרים, כישורים חברתיים עשויים להיות עניין מסובך. חלקנו יחוו תסכול בניסיון להתאים לקבוצה, ואף יכולים להרגיש חוסר שייכות ובדידות. לעיתים תחושות אלה יעלו בסביבה חברתית מסוימת, נניח בבית הספר, אבל בסביבה חברתית אחרת, לדוגמה בחוג ג'ודו או ליד בני הדודים, נרגיש ביטחון ושייכות. חשוב לדעת שחוויות אלה הן נורמליות, ומשותפות לילדים ומבוגרים רבים. יתכן שגם אותו ילד שנבחר לקפטן נבחרת הכדורסל, מרגיש שהוא לא יודע איך להתנהג בקבוצה שלא משחקת כדורסל. עם זאת, יש ילדים שחווים חוסר שייכות, קושי להשתלב וקושי בהבנת מצבים חברתיים בעוצמה גבוהה יותר מרוב הילדים או בתדירות גבוהה יותר. ילדים אלה עשויים להרוויח מטיפול שמתמקד בשיפור המיומנויות החברתיות.

איך משפרים יכולות חברתיות?

כישורים חברתיים נשענים על יכולות שונות. חלקן יכולות בסיסיות יותר, כמו קשר עין ושפת גוף, וחלקן יכולות מורכבות יותר. חיזוק של יכולות אלו מסייע לשפר את ההבנה שלנו את עצמנו, וגם מסייע לנו להבין ילדים אחרים, מה הכוונות שלהם ומה הרצונות שלהם.

  1. הגברת אמפתיה – אמפתיה היא היכולת לשים את עצמי בנעליו של מישהו אחר, להבין את מצבו הרגשי, ולהביע הזדהות רגשית עמו. אמפתיה מסייעת לנו במצבים חברתיים: היא עוזרת לנו להבין ילדים אחרים, לחלוק חוויות יחד איתם ולהגיב אליהם בצורה שמתאימה להם.
  2. הגברת הקשב והריכוז – יכולות קשב וריכוז חשובות מאד למיומנויות חברתיות, כמו משחק ושיחה. כשקשה לי להתרכז ואני במצב קצת מעופף, אני מתקשה להקשיב למה שלחברה יש לומר לי, והדבר יכול לפגוע בקשר בינינו. יכול להיות גם, שאני לא אשים לב מה התפקיד שלי במשחק כרגע, והיא עשויה להתעצבן עליי ולחשוב שאני עושה לה דווקא. לכן, הגברת היכולת להקשבה וריכוז, עשויות לעזור בתפקוד החברתי.
  3. שיפור הוויסות הרגשי – ויסות רגשי מתייחס ליכולת שלי לשלוט באופן בו אני חווה רגשית אירועים מסוימים ובאופן בו אני מגיבה למצבים רגשיים. אירועים חברתיים מעוררים בנו רגשות שונים בעוצמות שונות – כעס, התרגשות, הפתעה, שמחה ועצב – ואנחנו צריכים להגיב לרגשות האלה בצורה שמתאימה לקבוצה החברתית בה אנחנו נמצאים. לדוגמה, אם חברה לא הקשיבה לי, אני יכולה לווסת את המידה בה אני מרגישה כעס, וגם לווסת את האופן בו אני מגיבה אליה, גם אם אני כועסת עליה מאד.
  4. זיהוי רגשות, מחשבות והתנהגויות – היכולת לזהות ולהפריד בין רגשות, מחשבות והתנהגות היא חשובה ביותר כדי להתמודד עם מצבים חברתיים. ההפרדה עוזרת לי להבין איך רגשות מעוררים מחשבות, ואיך מחשבות מעוררות התנהגות. לדוגמה, הרגש "עלבון" מעורר את המחשבה "הם לא רוצים להיות חברים שלי", ויכולה להוביל להתנהגות "ביישנית", בה אני יושבת בצד ולא משתתפת בשיחה. בתהליך הזיהוי, אפשר ללמוד איזה רגשות מקשים עלי יותר מאחרים, איזה מחשבות שלי הן בכלל לא נכונות, ובאיזה התנהגויות נוספות אפשר לבחור.
  5. להרגיש שיש לי מקום – חלקנו מרגישים, שאם מישהו אחר הוא מקובל ומצחיק את הקבוצה, לא יכול להיות שגם אני אהיה חלק משמעותי מהקבוצה. לכן, נבחר לשבת בצד ולא להשתתף בפעילות, או שלא נאפשר לאף ילדה אחרת לבלוט גם. היכולת לפעול בקבוצה, נשענת על תחושת ביטחון, שיש מקום עבורי ועבור הרצונות שלי, ושנוכחות של ילדים אחרים בקבוצה לא מבטלים את המקום שלי…

בטיפול המתמקד בכישורים חברתיים, מתייחסים גם ליכולות האלו, ומשפרים את המיומנות בהן. חשוב לזכור, ששינוי הרגלים בדרך שבה אנחנו מתנהגים או חושבים הם אפשריים בהחלט, אבל הם לא פשוטים. מדובר בתהליך שמטבעו לוקח זמן ולכן הם מצריכים הכוונה המקצועית, מוטיבציה וסבלנות.

The post אפשר לשפר יכולות חברתיות! first appeared on חברים.

]]>
איך לעבור את הטיול השנתי בשלום? https://haverim.me/%d7%98%d7%99%d7%95%d7%9c-%d7%a9%d7%a0%d7%aa%d7%99/ Thu, 03 Mar 2016 23:04:22 +0000 https://haverim.me/?p=1651 בעוד שהטיול השנתי מהווה עבור ילדים רבים חוויה מהנה לה הם מצפים כל השנה, עבור ילדים המתמודדים עם קשיים חברתיים המצב הוא שונה. פעמים רבות ילדים אלה נמנעים מהיציאה לטיול, ובמקרים בהם הם מחליטים לצאת, הטיול יכול להוות מעין "מגבר" המעצים את הקשיים עמם הם מתמודדים ביום-יום. לאורך החיים, ילדים אלה למדו לפתח מנגנונים ששומרים ומקלים עליהם – המורה בכיתה, אח שלומד בבית הספר, השיעור עצמו שמהווה מסגרת, וכמובן הבית והמשפחה. כל אותם מנגנונים לא עומדים לרשותו של הילד בטיול השנתי, והוא נשאר לבד בהתמודדות החברתית במהלך הטיול.

מעבר לבדידות, גם הטיול עצמו מלא באתגרים מהתחום החברתי, והם מתחילים כבר בשלב ההכנות לקראת הטיול. כשכולם מתארגנים לקראת השינה המשותפת בחדרים, וקובעים מי יהיה עם מי, הילדים המתקשים יכולים למצוא את עצמם נאבקים על מקומם ולעתים להישאר בחוץ, או פשוט לוותר מראש. זה ממשיך בעלייה לאוטובוס, כשלילדים אלה לא ברור אם ימצאו מישהו לשבת לידו, מה שיכול ליצור חוויה של דחייה ותחושה של בדידות. דוגמאות כאלה ואחרות מעלות את החרדה לקראת הטיול השנתי, ומגבירות את הרצון להימנע ממנו.

מה עושים? קודם כל, חשוב להיות מודעים לאותם ילדים שעשויים להתקשות בטיול השנתי, כך שניתן יהיה לאתר אותם ולדאוג להם עוד לפני הטיול עצמו. הערכות מראש יכולה למנוע מצבים לא נעימים של אלתור פתרונות בזמן אמת, כגון מורה המצמידה לילד מתקשה ילד אחר, מה שיכול ליצור התנגדות מצד שני הצדדים ולעורר תגובות של גיחוך בקרב ילדי הכיתה האחרים.

הנה מספר דרכים להיערך לפני הטיול:

  1. פניה לילדים חזקים – כדאי לפנות לילד שידאג לילד המתקשה וילווה אותו לאורך הטיול. בחירת הילד המלווה חשובה ביותר – עליו להיות ילד שאינו רק חזק מבחינה חברתית, אלא גם בעל מצפון חברתי. ילד כזה ישמח לעזור ולהיות שותף, מה שיהווה גם עבורו חוויה משמעותית ומעצימה.
  2. העלאת מודעות הצוות – חשוב לפנות גם לצוות החינוכי וגם להורים המלווים בטיול, להסב את תשומת ליבם לילדים המתקשים, ולדאוג שישימו לב אליהם, בעיקר במצבים הרגישים – עליה לאוטובוס, התארגנות בחדרים, וסיטואציות שאינן מובנות, כגון זמן חופשי.
  3. טיפול – טיפול לשיפור כישורים חברתיים מתייחס בין היתר לאירועים שכיחים בחייו של כל ילד, כגון הטיול השנתי. בטיפול, כל ילד משתפף בחששות שלו לקראת הטיול ומבין שהוא אינו לבד, מה שמקל מאוד על תחושת הבדידות עמה מתמודדים ילדים אלה באופן כללי ולקראת הטיול בפרט. במהלך הטיפול עובדים על פיתוח מיומנויות חברתיות שיכולות לסייע לילד להתמודד עם מצבים אותם מזמן הטיול השנתי, מתאמנים על יישומן ומקבלים פידבק.

ואם הילד שלי לא רוצה לצאת לטיול, מה עליי לעשות? עם שאלה זו מתמודדים הורים רבים לילדים הסובלים מקשיים חברתיים. מצד אחד הילד סובל, ואנו רוצים לעזור לו להימנע מהכאב הכרוך בטיול. מצד שני, אנחנו רוצים שיצבור חוויה חיובית, שתעזור לו מבחינה חברתית בטווח הרחוק, ותתרום לחיזוק הערך העצמי שלו. בעוד שאין תשובה גורפת לשאלה עד כמה כדאי לנו ההורים לשכנע את הילד לצאת לטיול, עלינו לוודא שאנו עושים את המקסימום על מנת ליצור את התנאים שיאפשרו לו חוויה חיובית. הביטחון שלנו בכך ישפיע על הדרך בה אנו מציגים את הטיול לילד, וכך יכולה להשפיע גם עליו.

The post איך לעבור את הטיול השנתי בשלום? first appeared on חברים.

]]>
כוחה של קבוצה ברגעי משבר https://haverim.me/%d7%9b%d7%95%d7%97%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%a6%d7%94-%d7%91%d7%a8%d7%92%d7%a2%d7%99-%d7%9e%d7%a9%d7%91%d7%a8/ Tue, 06 Dec 2016 10:00:22 +0000 https://haverim.me/?p=16554 בצהרים, כמה שעות לפני המפגש של הקבוצה של יונתן, התקשרה אמא שלו נסערת. "אני חושבת שיונתן לא יגיע היום. הכלב שלו מת. הוא לא יודע את נפשו מרוב צער, מסתובב לבד כמו אריה בכלוב. גם אני עצובה, אבל יותר קשה לי לראות ככה את הילד." הקשבנו לה וביקשנו שבכל זאת יונתן יגיע. "יש כוח לקבוצה והמטפלים יניעו את המשתתפים האחרים לעזור לו", אמרנו לה כשליבנו עצוב עם יונתן.
במפגש עצמו יונתן היה שקט ועצור. הילדים שכלל לא ידעו על האובדן התנהלו בעליצות, ביקשו לבחור מה לעשות בפעילות וכשראו שיונתן לא משתף פעולה, התעלמו ממנו. דקות לאחר הכניסה לחדר, ביקשו המטפלים לעצור הכול ולשבת על הפופים. הם לא רצו לחשוף את צערו של יונתן, בלי לקבל ממנו סימן שהוא אכן מעוניין בזה ולכן התחילו בסבב עם בקשה לספר על משהו חשוב שאולי קרה מאז המפגש האחרון. יונתן העדיף לא לדבר, אבל באווירה שנוצרה אחת הבנות הרימה את הכפפה ואמרה לו: "אפילו יחסית לביישנות שלך, משהו מוגזם היום". לבסוף, אחרי תהליך של תיווך שיתף יונתן בכאב. ברגע כזה, בטיפול פסיכולוגי רגיל יעבוד המטפל על אלמנטים הקשורים בצער. בטיפול קבוצתי, הממוקד בהתנהלות חברתית, יש התייחסות משמעותית לעצב על האובדן, אבל לא פחות חשוב הוא האופן בו יונתן מצליח לגייס את החברים להבין את מצוקתו ולסייע לו. במקביל, נעשית עבודה חשובה מול המשתתפים האחרים, כדי שילמדו לקרוא סימנים רגשיים אצל האחר, לחוש אמפתיה ולומר את הדברים שמסייעים להקל על הכאב ומחזקים את הקשר, לטובת המשך הבנייה שלו.
מצוקה איננה דבר נדיר בחיינו. אפילו שבוע עמוס בבית הספר, לילה בלי שינה או התמודדות עם מצב משפחתי או חברתי בעייתי עלולים לעורר בנו מצוקה נפשית. ההתמודדות של כל אחד עם המצוקה, תלויה בארגז הכלים הנפשי שהוא אוסף במהלך חייו.
כלי חשוב ביותר בארגז זה הוא הקשרים החברתיים, בהם ניתן להשתמש כדי לשאת את הנטל, לפרוק אותו ולפרוץ דרכים חדשות שיובילו לאושר.
בפשטות – מי שיש לו חברים טובים וקרובים יוכל להישען עליהם ולהשתמש בקשרים איתם כדי להתגבר על קשיים בחיי היומיום או בעת משבר. לעומת זאת, מי שאין לו די חברים, או שקשריו החברתיים שטחיים יתקשה לעשות זאת ועלול לחוות מצוקה לא רק מעצם היותו בודד אלא גם מכך שאין מי שיוכל להישען עליו ולחלוק עמו את קשייו.
כשילד עם כישורים חברתיים טובים חווה אבדן של כלב אהוב הוא יחוש עצב, יהיה אבל ומדוכא וכתוצאה מכך היכולת שלו להתמודד עם אתגרי היומיום תקטן. הוא ילך לבית הספר ויספר לחבריו את שארע, הוא יתנחם בהם ויקבל עידוד, הם יוכלו לשתף אותו בחוויות דומות או להציע לו דרכי פעולה להתמודדות עם האובדן. בנוסף ילד שיסביר את שעובר עליו לסביבה תומכת עשוי אף לקבל "הנחות" והדרישות ממנו בזמן הקרוב יפחתו ויקלו על התמודדותו היומיומית.
אבל, כאשר הילד חסר קשרים חברתיים אינטימיים ועמוקים יתכן ולא יהיה לו למי לספר או שהסיפור לא יעורר את התגובות הרצויות. בטיפול יוכל הילד לקבל את התגובות הללו מהקבוצה בתיווך המטפל בחדר. הוא יקבל מקום לחלוק את סיפורו, ובנוסף לפעולה הישירה של הקבוצה על תהליך האבל, הילד יוכל ללמוד כיצד לשפר את קשריו החברתיים, להעמיק ולשכלל אותם כך שיוכל בעתיד לקבל את התגובה המנחמת גם בסביבה החברתית הטבעית שלו.

The post כוחה של קבוצה ברגעי משבר first appeared on חברים.

]]>
קשיים חברתיים אצל ילדים עם הפרעת קשב וריכוז: בואו נדבר על זה https://haverim.me/%d7%a7%d7%a9%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%a6%d7%9c-%d7%99%d7%9c%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%9d-%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a2%d7%aa-%d7%a7%d7%a9%d7%91-%d7%95%d7%a8/ Thu, 26 May 2016 11:00:32 +0000 https://haverim.me/?p=2193 צירוף המילים "הפרעת קשב וריכוז" הפך לפופולרי בשנים האחרונות, ואכן, הפרעת קשב וריכוז או בשמה הרשמי Attention Deficit Hyperactivity Disorder היא הפרעה נפוצה ומוכרת יחסית. ילדים הסובלים ממנה, הם בסיכון גבוה לפתח קשיים בכישורים החברתיים. מהי ההפרעה, מה הקשר בינה לבין מיומנויות חברתיות ואיך אפשר לעזור לילד שלכם לבלות עם חברים למרות קשיי הקשב?

הפרעת קשב וריכוז: הפרעת קשב ומה? ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז מוסחים בקלות, קשה להם לתכנן רצף פעולות ולמלא אחרי הוראות. הם נוטים לפעול במהירות בלי לחשוב על ההשלכות, ולרוב יהיו חסרי שקט ותזזיתיים. ההפרעה משפיעה על הילד בכל התחומים:

  • בבית – שם החיבה שלו בבית הוא "עפיפון" בגלל שהוא מרבה לשכוח דברים שביקשו ממנו לעשות, הבדיחה הקבועה היא שמזל שהראש מחובר לצוואר או שגם אותו הוא היה שוכח, ונראה שהוא לא מקשיב כשמדברים אליו. גם אם הדברים נאמרים בהומור, הורים רבים מרגישים מתוסכלים כשהילד מתרוצץ כשיש אורחים, לא מפנה את הכלים גם בפעם החמישית שביקשו ממנו, ולא עוזר לאחיו הקטן להתארגן בבוקר. פעמים רבות גם הילד יכול להרגיש חוסר הצלחה ולסבול מדימוי עצמי ירוד.
  • בבית הספר – הילד לרוב יתנועע בחוסר נוחות או יתפתל בכיסא, וישמח לרוץ ולהשתולל בהפסקה. פעמים רבות, יתקשה בקריאה ובלמידת נושאים בסיסיים, מה שיכול להוביל לתחושה של חוסר הצלחה ותסכול. בגלל הקושי להקשיב ולעקוב אחרי הוראות המורות עשויות להעיר לו פעם אחר פעם, דבר שרק מגביר את תחושת התסכול.
  • עם החברים – הילד מתקשה לעצור ולחשוב לפני שהוא פועל, ולכן הוא נוטה להתפרץ לדברים של חברים שלו, מתקשה לחכות לתור שלו במשחק, וממהר להיעלב ולכעוס על חברים. הוא מתקשה לעקוב אחרי חוקים של משחקים, ולכן אם חבריו משחקים כדורגל בגינה, יכול להיות שהם לא ירצו לשחק איתו כי הוא כל הזמן שובר את הכללים. בגלל חוסר תשומת הלב לפרטים הילד מתקשה לקרוא מצבים חברתיים, ויש סיכוי גבוה שיחשוב למשל שילדה מהכיתה צוחקת עליו למרות שמי שיושב מאחוריו עושה פרצופים מצחיקים למורה והוא רק אוכל את הסנדוויץ' שלו בשקט.

איך אפשר לעזור? היכולת לעצור, להבין מה נדרש ממני, לחשוב מה אני מרגיש ומה האחר מרגיש, היא יכולת בסיסית לפיתוח מיומנויות חברתיות. זוהי בדיוק היכולת בה ילדים עם ADHD מתקשים. לכן, חשוב לחזק אצלם את היכולת להבין מצבים חברתיים, ולפעול רק אחר מחשבה. יש מספר דרכים לעשות זאת:

  1. חלוקת משימה גדולה למשימות קטנות – תעזור לילד לפעול אחרי הוראות ולמלא כללים.
  2. זיהוי רמזים סביבתיים – אפשר לעזור לילד לזהות סימנים חברתיים, שיאותתו לו לעצור ולחשוב על התגובה המתאימה. הסימנים יכולים להיות חיוך של חבר, כיפים בין חברים, או פרצוף כועס של ילד אחר.
  3. זיהוי רמזים פנימיים– אפשר לעזור לילד לזהות סימנים בעצמו, כמו תחושה של חוסר שקט בגוף, שרירים מכווצים או עצבנות גבוהה, שיגידו לו לעצור ולחשוב פעם נוספת על המצב ועל האפשרות שלו להגיב.
  4. פנייה לטיפול – ישנם סוגים שונים של טיפולים שיכולים לעזור לילד, כמו טיפול תרופתי או טיפול פסיכולוגי. בטיפול פסיכולוגי קבוצתי, מתמקדים בשיפור היכולות החברתיות. מלמדים את הילד לזהות את הרגשות שגורמים לו לכעוס עכשיו על חבר, או להיעלב ולפוצץ את המשחק. הפסיכולוגים שמלווים את הקבוצה נותנים כלים שעוזרים לילד לקרוא את המצב החברתי, ומסייעים לו להבין מה עובר עליו בזמן משחק עם ילדים נוספים, במטרה לשפר את היכולת להשתלב בקבוצה.

The post קשיים חברתיים אצל ילדים עם הפרעת קשב וריכוז: בואו נדבר על זה first appeared on חברים.

]]>
פוגע או נפגע? https://haverim.me/%d7%a4%d7%95%d7%92%d7%a2-%d7%90%d7%95-%d7%a0%d7%a4%d7%92%d7%a2/ Tue, 06 Dec 2016 21:09:43 +0000 https://haverim.me/?p=16670 כל הילדים שיחקו בכדור. הכללים פשוטים: קוראים בשמו של ילד ומוסרים לו את הכדור. אורי, יעל, איתי, מאיה, יעל, שרון, יעל, גיא… 20 מסירות, שמות שונים נזרקים לחלל האוויר ורק שמו של נדב לא נשמע. הוא חיכה וחיכה ופתאום משהו נשבר בתוכו. כשהשם יעל נשמע שוב והכדור היה בדרכו אליה, הוא חבט בו בכוח לכיוונה ובמקום מסירה היא חטפה מכה. הדמעות פרצו כמעט מייד והחבורה התפצלה לאלו שניחמו אותה ואלו שכעסו על נדב, הכואב ממילא.

חשוב להבין שילדים בעלי נטייה לכעס ולתוקפנות כמו נדב, לרוב מגיבים באלימות כתוצאה מחוויה של עלבון או תסכול. קשה להם לפרוק את רגשותיהם בדרך אחרת. כך נוצר מצב, שבו דווקא ילד שזקוק לתמיכה, הזמנה וקבלה, "זוכה" ליחס הפוך של דחייה וכעס מצד חבריו, שלא מבינים את התנהגותו האלימה ואינם מודעים למצוקה שבה הוא נמצא. ילדים רבים מוצאים עצמם בסיטואציה כזאת בזירות שונות: בבית הספר, בחוגים, באירועים חברתיים. למעשה, כל מפגש חברתי עלול לזמן סיטואציה, שבה הילד מגיב באופן אלים וכועס אל מול פגיעה בו. 

פעמים רבות אנו עדים לדחייה חברתית של ילדים בעלי נטייה לכעס ולתוקפנות. איך אפשר למתן את התוקפנות ומה יוכל לעזור לאותם ילדים?

במקרה של יעל ונדב, בטיפול בתוך קבוצה, המטפלים שראו את מצוקתו של נדב, לקחו את הכדור ועצרו את המשחק. אחת המטפלות שאלה את חברי הקבוצה האם כולם שמו לב למה שקרה כאן. התפתחה שיחה בין הילדים, שבמהלכה המטפלים עזרו לחברי הקבוצה להבין איך חוויית המצוקה של נדב, שלא שותף במשחק. התסכול הוא זה שהוביל אותו לתוקפנות ולגילוי אלימות. נדב, שבתחילת השיחה היה עצור ושקט, נפתח לאט לאט והצטרף לשיחה בעזרת המטפלים, ולבסוף הגיע למצב שבו התנצל בפני יעל. חברי הקבוצה הודו שלא שמו לב לכך שלא מסרו לו את הכדור והצטערו על כך.

בהמשך, לאחר שהמשחק התחדש, מסרו הילדים את הכדור שוב ושוב לנדב. בינתיים, ילדה אחרת שגם היא לא קיבלה את הכדור מחברים עד אז, העזה ואמרה: שימו לב שגם אני לא קיבלתי אף כדור. ואז, באווירה טובה וחברית, הילדים מיהרו למסור גם לה את הכדור.
בעבודה בקבוצה מתאפשרת התערבות של המטפלים ב"כאן ועכשיו". הדבר מונע התפתחות שלילית של הסיטואציה כפי שקורה פעמים רבות כל כך במציאות. התערבות מסוג זה מסייעת לילד להבין את מה שקורה לו בקבוצה. בהמשך, יהיה קל יותר להתמודד בצורה נכונה יותר כשיעלו במקרים דומים. לא פחות חשוב מכך, הקבוצה מזמנת חוויה חברתית חיובית. ילדים עם קשיים חברתיים זקוקים לתיווך של מבוגר, שיעזור להם ללמוד לבטא רגש בסיטואציות חברתיות. השיח הרגשי, שהמטפלים עוזרים לקבוצה לנהל, מפתח אמפתיה והבנה רגשית. שיח רגשי כזה מביא ילדים להבין את מצבו של האחר, ולשאול את עצמם שאלות כמו: איך הילדים האחרים מרגישים, ואיך אני הייתי מרגיש בסיטואציה כזאת? פיתוח אמפתיה מסייע לילדים לרכוש מיומנויות חברתיות, ובאמצעות כך ליצור יחסים בינאישיים טובים יותר עם האחר.

The post פוגע או נפגע? first appeared on חברים.

]]>
ארוחה נכונה https://haverim.me/%d7%90%d7%a8%d7%95%d7%97%d7%94-%d7%a0%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%94/ Tue, 07 Mar 2017 04:08:20 +0000 https://haverim.me/?p=17243 איש אחד ביקש פעם לבקר בגןעדן ובגיהנום. כשהגיע לגיהנום נדהם למצוא אנשים יושבים סביב שולחן עמוס במאכלים נהדרים. אך, כשהביט מקרוב ראה שכולם רעבים ומתוסכלים. לכל יד נקשרה כפית א ר ו כ ה , כך שלא הצליחו להכניס את האוכל לפה. ממש גיהנום.
אז נלקח האיש אל גןעדן. גם שם ראה את אותו אוכל נפלא, עם אותן כפיות ארוכות. אבל בגן עדן, האנשים נראו שבעים ומחויכים. תושבי גןעדן השתמשו בכפיות הארוכות שלהם כדי להאכיל זה את זה.
כולנו יצורים חברתיים, כולנו צריכים מזון חברתי: יחסי חברות וקרבה, להישען על האחר ולהרגיש שיש לי ערך עבורו, לשתף ולצבור חוויות יחדלמרות הצורך הברור, כולנו נתקלים ברגשות שמתנגדים לעבודה המשותפת ופוגעים בחוויה החברתית.
ילד שנעלב לעיתים קרובות מאחרים, יכול להגיב בהסתגרות ובידוד כדי לשמור על עצמו. מבחינתו הכפיות לא מביאות אוכל מזין לפיו ולכן הוא מעדיף להימנע ממגע איתן. תחת דיאטה מתמשכת במזון חברתי עולות תחושות של בדידות ומצוקה.
דוגמא נוספת היא של ילד שמתקשה לקבל את חוקי הקבוצה, בגלל תחושה של איבוד השליטה, שהוא מחזיק בה כשהחוקים הם שלו, או על רקע הפרעת קשב המובילה לחוסר הבנה של הסיטואציה החברתית. ילד כזה עשוי להגיב בתוקפנות או שתלטנות ובכך לייצר אווירה שפוגעת בחוויה המשותפת ובמשחק המהנה. לכך נלווית לעתים גם תחושה רעה שהוא זה שהרס את המשחק. הזנה חברתית כזו אינה בריאה ולאחר זמן ממושך הילד עלול לחוש תסכול, לבסס סגנון חשיבה לא גמיש ולהתנגד לקשרים חברתיים.
לעתים גם נראה ילד שרגיל להימצא בתפקיד חברתי מסוים, למשל המנהיג או הליצן. כשהוא נמצא בקבוצה בסיטואציה בה לא מתאפשר לו  למלא את התפקיד אליו הוא רגיל מתגלה הנוקשות של החיבור לתפקיד זה. הוא אינו מוצא את מקומו באופן אחר וחש כי אין לו מה לתת לקבוצה, "אין לו כפית ביד".
מה נוכל לעשות כהורים כאשר הילד משתף בחוויה חברתית שלילית?
פעמים רבות הילדה או הילד משתפים את ההורה באירוע שעורר מצוקה חברתית ומכריזים שהם לא רוצים להמשיך להיות חלק מהחבורה, בכיתה, בחוג או אפילו באירוע משפחתי.
אנחנו שומעים משפטים כמו: "הילדים לא שיתפו אותי במשחקאו "אחד הילדים בקבוצה הציק לי ואני לא עשיתי לו כלום". בכל מקרה שהילד מתלונן על חוויה שלילית כדאי להבין מה קרה בקצרה (מבלי לברר יותר מדי עובדות ולחקור את הילד) וכיצד הילד הרגיש בחווייתו שלו. בשלב הראשון כדאי לתקף (לתת תוקף ומקום) את רגשותיו בתוך הסיפור שהביא ולומר למשל: "אחד הילדים הציק לך, כעסת והצקת לו בחזרה. אחרי זה המדריך העניש את שניכם ונפגעת מזה". בשלב השני, בהנחה שהחוויה אינה מחייבת התערבות הורית מעבר לשיחה עם הילד, כדאי לנסות להבין את חווית הילד בקבוצה ולחשוב איתו על פרשנויות אחרות שיכולות להינתן לסיטואציה או על תגובות אלטרנטיביות למקרה. וכל זה באופן רגוע ולא שיפוטי מתוך הבנה שדרככם הילד יכול לעגן תחושת "יהיה בסדרחברתית.
בטיפול בקבוצה משחקים ומדברים, כך שניתן לראות כמה שיותר אינטראקציות חברתיות הדומות לאלו שהילד חווה בקבוצות אחרות. כך עולה ההזדמנות לראות את הסיבות לקושי החברתי ולסגל התנהלות אחרת. הילד מבין דרך חברי הקבוצה והנחיית המטפלים אילו התנהגויות שלו זכו לפידבק חיובי, כיצד הוא יכול לקדם את ההזנה החברתית ההדדית ומה "תוקע" אותה מבחינתו.

The post ארוחה נכונה first appeared on חברים.

]]>
בחן את עצמך – כמה אתה גמיש? https://haverim.me/%d7%91%d7%97%d7%9f-%d7%90%d7%aa-%d7%a2%d7%a6%d7%9e%d7%9a-%d7%9b%d7%9e%d7%94-%d7%90%d7%aa%d7%94-%d7%92%d7%9e%d7%99%d7%a9/ Mon, 28 Nov 2016 08:07:40 +0000 https://haverim.me/?p=2757 הדבר הראשון שעולה לראש כשחושבים על גמישות הוא רוחב השפגאט שלנו, או סלטות לאחור, אבל גמישות היא גם יכולת נפשית. גמישות היא אותה יכולת חשובה שמאפשרת לנו לזוז ולנוע, ולהתאים את עצמנו לשינויים. זוהי תכונה חשובה שמשפיעה מאד על היכולות החברתיות שלנו, על הכישורים החברתיים שלנו, ועל המידה בה נרגיש בנוח כשדברים לא הולכים כמו שחשבנו. בחנו את עצמכם, עד כמה אתם גמישים, מ 1 ועד סימון ביילס?

קבעת להיפגש עם חברים לסרט, כחצי שעה לפני המפגש קבוצת הווטסאפ מכריעה: הולכים לים במקום. מה את/ה עושה?

  1. אם לא הולכים לסרט, אז אני לא בא בכלל. אין לי בגד ים מתאים וזה בכלל לא מה שמתחשק לי.
  2. אני מנסה לשכנע שנהנה יותר עם פופקורן במזגן, אבל כשאני רואה שזה לא עובד, מבקש מחבר להשאיל לי מגבת כי אני לא מגיע מהבית וזורם עם החברים.
  3. הולך לים, אם זה מה שחברים שלי רוצים אז זה מה שעושים.

חבר העליב אותך וגרם לריב בין שניכם. אחרי יומיים החבר מתנצל ומציע שתפגשו. את/ה:

  1. לא סולח לו, אני עדיין עצבני מהריב והכל היה באשמתו. קשה לי עכשיו פשוט לשכוח מהכל.
  2. מסביר לו שנעלבתי, ושהדברים שהוא אמר לא היו במקום, אבל לאחר מכן קובע איתו.
  3. מסכים להיפגש, גם ככה לא כזה נעלבתי והעיקר שהוא רוצה להיפגש איתי.

התחלת לשחק כדורגל עם חברים. המשחק הולך טוב, והקבוצה שלך מנצחת. אחד החברים מציע לשנות את החוקים של המשחק, ככה שהמגרש עכשיו יהיה יותר גדול והשער רחב יותר. איך את/ה מגיב/ה?

  1. מתעצבן ולא מוכן לשחק יותר. זה לא הוגן שהקבוצה השנייה מחליטה לשנות עכשיו את הכללים כי אנחנו מנצחים, שילמדו להתמודד עם הפסדים.
  2. מציע שנשאיר את המגרש באותו גודל, ורק נרחיב את השער.
  3. מסכים להצעה, למרות שהיא קצת לא הוגנת.

חברים באו אליך, ואת/ה מציע משחקים ממש כייפים, אבל הם לא מעוניינים לשחק בהם. את/ה:

  1. ממש כועס ואפילו קצת נפגע. זה הבית שלי אז חשבתי שזו תהיה הזדמנות לשחק במשחקים שלי.
  2. מנסה להלהיב אותם על המשחקים האלה כי אני יודע שהם ממש אדירים, ומציע שנעשה תורות על משחק שהם רוצים ומשחק שאני רוצה.
  3. עובר למשחקים אחרים, בכל מקרה זה לא היה לי כזה חשוב איזה משחק נבחר.

 תוצאות:

אם  סימנת בעיקר 1: נראה שקשה לך כשדברים לא הולכים לפי התכנון. חשוב לך להיות זה שמחליט את הכללים, וכשהם משתנים אתה אולי מרגיש חוסר ביטחון או עצבנות. אולי זה אפילו גורם לך להרגיש שילדים אחרים לא מקשיבים לך ולא אכפת להם מה אתה חושב. נכון, זה באמת יכול לעצבן ולהכעיס כשדברים לא עובדים כמו שרצית, אבל הנוקשות יכולה להגביל אותך ולהפוך את החיים החברתיים למסובכים מאד. כדאי שתבחר דברים מסוימים עליהם כדאי לך להתעקש, אך תראה באילו מקרים אתה מסוגל לוותר, להתפשר ולמצוא פתרונות יצירתיים למצבים שמשתנים בלי שהתכוננת לכך מראש.

אם סימנת בעיקר 2: נראה שיש לך גמישות רבה. אתה מצליח להסתגל למצבים רבים, וגם כשהדברים לא הולכים בדיוק כמו שתכננת, אתה יכול ללכת עם הזרם ולהגיב לשינוי בקלילות. היכולת להתגמש תעזור לך מול חברים, תשפר את היכולת שלך להיות ספונטני ולהיות יצירתי במצבים חברתיים חדשים.

אם סימנת בעיקר 3: נראה שאתה מאד גמיש, ומסוגל להתאים את עצמך למצבים משתנים. עם זאת, נראה שאתה נוטה להימנע מעימותים, גם כשזה אומר שהדברים לא ילכו בדרך שלך. חשוב לשים לב שאתה גם מביע את עמדתך, ולא חושש להגיד מה אתה רוצה. גמישות היא חשובה אך חשוב לא פחות לא לפחד להביע את דעתך, גם אם היא לא תתקבל, ולא לבטל את הרצונות שלך ברגע שמישהו אחר רוצה משהו שונה ממך.

The post בחן את עצמך – כמה אתה גמיש? first appeared on חברים.

]]>
שיתוף או פרטיות? https://haverim.me/%d7%a9%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%a3-%d7%90%d7%95-%d7%a4%d7%a8%d7%98%d7%99%d7%95%d7%aa/ Tue, 03 Nov 2015 10:00:22 +0000 https://haverim.me/?p=241 שלחתי תמונה מביכה שלי לחבר והוא פרסם אותה בקבוצת וואטסאפ. העליתי תמונה של חבר לאינסטגרם בלי רשותו והוא כעס עליי. חבר צחק על תמונה שהעליתי וזה התפתח לריב. הדברים האלה יכולים לקרות לכולנו, כי אנחנו כל כך רגילים לשתף – תמונות, סרטונים או הודעות… בקבוצות וואטסאפ, באינטסגרם או בפייסבוק. השיתוף יוצר אינטראקציה חברתית – הוא גורם לאחרים להתעניין בנו ולהגיב למה ששיתפנו. אבל לפעמים השיתוף מגיע על חשבון הפרטיות, שלנו או של אחרים, וחשוב לשים לב מתי השיתוף פוגע בפרטיות.

הנה כמה עצות לגבי שיתוף ברשתות חברתיות:

כדאי לשאול את עצמנו למה אנחנו משתפים. הרבה פעמים אנחנו עושים באינסטגרם או בוואטסאפ דברים כדי להתבלט או לקבל תשומת לב. אבל לא תמיד הדברים האלה משרתים את טובתנו – אנחנו יכולים להעלות תמונה חושפנית מדי רק כדי לגרום לאחרים להתעניין בנו, או לפרסם תמונה במטרה להצחיק אחרים, כשבעצם אנחנו צוחקים בעיקר על עצמנו. חשוב לשאול את עצמנו למה אנחנו משתפים, ולחשוב האם השיתוף הזה יכול לפגוע בנו.
לא להילחץ ולא ללחוץ. לפעמים אנחנו יכולים לפרסם משהו מביך, או לאשר לחבר לפרסם משהו מביך שלנו, כי חברים הפעילו עלינו לחץ לעשות את זה, אבל כשיגיעו התגובות אנחנו יכולים להתחרט. חשוב מאוד לחשוב עם עצמנו האם אנחנו רוצים שהדבר יפורסם, וברגע שהחלטנו שלא, לא לשנות את דעתנו בעקבות לחץ חברתי. רק אנחנו יודעים מה מביך אותנו או לא נעים לנו, והקריטריונים שונים עבור כל אחד. באותה מידה, לא להפעיל לחץ דומה על חבר אחר – ברגע שהוא אמר לא, לכבד אותו ולא להמשיך ללחוץ.

לא לשלוח לחבר משהו שאנחנו לא רוצים שיתפרסם. לפעמים אנחנו שולחים לחבר משהו אישי, שיביך אותנו אם יתפרסם בפורום גדול יותר. גם בלי כוונה רעה, החבר יכול להעביר את זה לחבר אחר, והוא יכול לפרסם את זה בקבוצה, כי הוא בכלל לא ידע שאנחנו לא היינו רוצים בזה. ברגע שאנחנו שולחים משהו, אפילו לחבר אחד, הוא יוצא משליטתנו וצריך לקחת את זה בחשבון. אם אנחנו מחליטים לשלוח משהו אישי – חשוב לשלוח רק לחבר שאנחנו סומכים עליו, ובכל מקרה להבהיר לו שאנחנו לא רוצים שזה יעבור לאף אחד אחר.

לכבד את פרטיות החברים. כמו שהיינו רוצים שיכבדו את הפרטיות שלנו, כך אנחנו צריכים לכבד את הפרטיות של החברים שלנו. לא לפרסם משהו שחבר שולח לנו באופן פרטי מבלי לקבל את הרשות שלו. לא לפרסם סרטון שנשלח על ידי חבר מבלי לקבל את רשותם של כל המופיעים בסרטון, גם אם השולח מסכים לפרסום. אפילו אם נראה לנו שאין בסרטון, בתמונה או בהודעה שום דבר מביך – תמיד כדאי להיות על הצד הבטוח ולשאול.

איך מגיבים כשמפרסמים משהו פרטי שלנו או צוחקים על משהו שהעלנו? זה מאוד לא נעים, מביך ומעצבן, ולפעמים אנחנו רוצים להחזיר לחבר ולעשות את אותו הדבר – להעלות תמונה מביכה שלו, או לצחוק עליו בפומבי. חשוב לזכור שייתכן שהחבר העלה תמונה שלנו בלי להבין שהיא פרטית, ואם נחזיר לו זה רק יחמיר את המצב בינינו, וגם יגרור חברים אחרים למריבה. גם אם הוא עשה את זה בכוונה, סביר להניח שאחרי שנחזיר לו וחברים אחרים יצחקו עליו, אנחנו רק נרגיש יותר רע ולא יותר טוב. לכן עדיף לפתור מקרים כאלה בדיבור, פנים מול פנים, ובמקרה הצורך לערב מבוגר.

The post שיתוף או פרטיות? first appeared on חברים.

]]>