מיומנויות חברתיות - חברים https://haverim.me טיפול פסיכולוגי בקבוצה Fri, 10 Apr 2020 18:00:26 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.1.6 יצאנו להפסקה? על החופש שבהפסקה והחופש לבחור. https://haverim.me/%d7%99%d7%a6%d7%90%d7%a0%d7%95-%d7%9c%d7%94%d7%a4%d7%a1%d7%a7%d7%94-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%97%d7%95%d7%a4%d7%a9-%d7%a9%d7%91%d7%94%d7%a4%d7%a1%d7%a7%d7%94-%d7%95%d7%94%d7%97%d7%95%d7%a4%d7%a9-%d7%9c/ Tue, 29 Aug 2017 12:18:33 +0000 https://haverim.me/?p=17605 ההפסקה בבית הספר היא חופש ופורקן מהשיעור המתיש והסגור בכיתה, זמן עבור הילדים לשחרר אנרגיה, לשחק, לדבר וליהנות. רווח (והגיוני) לחשוב כי עבור הילד, היציאה להפסקה, משיעור הדורש להיות בשקט, לחשוב, להקשיב ולווסת תגובה, היא חופש ושחרור אמיתי. גבולות החדר נפתחים, יש אוויר צח, גירויים מעניינים, אפשרויות שונות וכמובן – חברים. זוהי אכן המציאות עבור חלק מהילדים, אולם עבור אחרים, היא שונה לגמרי.
בהפסקה מתרחשים דברים רבים. עיניה של המורה, גם המצוינת ביותר, מתקשות לתפוס את כל האינטראקציות החברתיות. קצב ההפסקה מהיר ומסחרר. ישנן חבורות שבוחרות לשחק יחד ויש ילדים בצד, לבד. יש שמעדיפים את קרבת המורה, ויש שבורחים ממנה. יש המשחקים משחק ספורטיבי ותחרותי, ויש המביאים משחק מהבית ומקווים שאחרים יתעניינו בו. כך או כך, עבור הילדים, ללא יוצא מן הכלל, זוהי במה חשובה בה הם שואפים לחוש אהובים ושייכים לקבוצת בני הגיל שלהם. אך לפעמים, דווקא השיעורים בכיתה הם אלו שמשחררים את הילדים מחוויות לא פשוטות ומבלבלות שמביאה עמה ההפסקה, חוויות שלא מייצרות תחושת חופש.
בהפסקה ילדים מוצפים רגשות, מחשבות ואפשרויות בחירה שעשויות להיות מבלבלות. למי כדאי ללכת ולהציע לשחק? כיצד עליי לענות לחבר מהכיתה כשצחק עלי? האם הוא ניסה לפגוע בי או אולי רצה ליצור קשר? האם לומר למורה, ואם כן מתי? אולי כדאי לצלצל לאמא שתאסוף מבית הספר?
לעתים ההפסקה היא הזמן בו הילד מרגיש הכי לבד. גם ילדים מקסימים, מעניינים, רגישים וחכמים, מוצאים שלא תמיד רוצים לשחק איתם. לא פעם נראה ילדים שמוותרים מראש על "החופש" שבהפסקה כי הם מעדיפים לחוש בטוחים בתוך הכיתה, עם ספר, או דף ציור. בהפסקה, הילד חייב להתבונן ולגלות את האפשרויות השונות לתקשורת עם חברים, ולא להסתפק בבחירה מתוך אפשרויות קבועות מראש, כמו בכיתה. עבור חלק, זה עלול להיות מאיים ומפחיד.
כולם יסכימו כי ילדים זקוקים לחברים, להפסקה, ולביטחון בבית הספר. זה חשוב להרגשה ולהתפתחות. אך הילדים עצמם לא תמיד יודעים כמה אפשרויות יש שם בחוץ מכיוון שעבורם, "לא כל כך כיף", ו"מה כבר יש לעשות שם", ו"כולם סתם מופרעים" או "לא מעניינים". נדמה שהילד רואה את כל האפשרויות  הקיימות בהפסקה, ומחליט להישאר בכיתה או להמנע ממשחק מתוך חוסר ברירה. אבל חוסר ברירה זה אינו אמיתי, שכן תמיד יש ברירה! תמיד יש לכל ילד הזדמנות לגלות ולחוש משהו חדש, לגלות חברים חדשים, או את עצמו באמצעות האחרים.
כשהילד נמצא בבית הספר, האחריות היא שלו. החופש בהפסקה, כמו המחויבות בכיתה ובשעורי הבית, מגיע יחד עם אחריות על ההתנהגות שלו. כל בחירה שהוא עושה היא שלו בלבד, גם אם לעתים קשה מאד לראות את זה. לא פעם אנו שומעים האשמות כמו "זאת המורה שלא ראתה בכלל", "היא התחילה", "אבל היא תמיד כזאת, זאת לא אשמתי", וכדומה. קושי בלקיחת אחריות על ההתנהגות המופרעת, השקטה, המרצה, הנמנעת או המנדנדת, היא רק שלב בדרך להכרות של הילדה או הילד עם עצמו, עם עצמו בתוך קבוצה, ועם מגבלותיה של הסביבה.
חשוב לזכור, כי  אין זו אשמת הילד. לקיחת אחריות קורית בתהליך ארוך של למידה, הבנה והתמודדות רגשית. אין ילד שבוחר להיות רע, אלא ילד שבוחר אפשרות אחת מכיוון שהאחרת רעה עבורו, או שהוא מאמין שהיא רעה עבורו. לעתים ילד אינו מבין מה קורה סביבו, אינו קורא נכון את המפה החברתית, ועשוי לחוש קורבן לדרישות, לרצונות ולציפיות של אחרים, עשוי לחוש לא מובן, או שינסה להתאים את עצמו לציפיות החברים או המורים ככל האפשר כדי לא להפסיד את ההגנה של הסביבה. אבל ככל שילדים אלו אינם מודעים לרגשות שלהם, לפרשנותם את הסיטואציה, ולהתנהגות בה בוחרים, כך עמוק בפנים הם עשויים לחוש אשמה, פחד או בדידות.
אם כן עלינו לזכור כי לילד קיימת שליטה על בחירותיו, וחופש לבחור את ההתנהגות החברתית שלו. אולם, לצד זאת, בחירותיו נובעות ממצב רגשי או פיסי נתון. הילד אינו אשם או רע, ועלינו להיות ערים לכך, ולבחון מהי הדרך המתאימה ביותר לאפשר לו להבין יותר את התנהגותו, ואת הסביבה החברתית בה הוא חי.

The post יצאנו להפסקה? על החופש שבהפסקה והחופש לבחור. first appeared on חברים.

]]>
מה קורה בטיפול בקבוצה? https://haverim.me/%d7%9e%d7%94-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%91%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c-%d7%91%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%a6%d7%94/ Tue, 10 Nov 2015 10:00:47 +0000 https://haverim.me/?p=246 הילד שלך סובל מקשיים שמפריעים לו לקיים אינטראקציות חברתיות חיוביות. הוא מתבייש ליזום אינטראקציה, מתנהג באופן שילדים אחרים חווים כמציק, או שההתנהלות החברתית אינה טבעית עבורו, מה שמקשה עליו להתמודד עם מצבים חברתיים שונים. הקשיים שלו גרמו לו לחוות אינטראקציות שליליות שוב ושוב, ועם הזמן עצם האינטראקציה החלה להיתפס בעיניו כשלילית והיא מעוררת חרדה שמקשה עליו עוד יותר.

למעשה הילד מתמודד עם קשיים בשתי רמות – הקושי הראשוני, והקושי הנובע מהקישור שנוצר בין אינטראקציה חברתית ורגשות שליליים. בתהליך קבוצתי ניתן מענה בשני הרבדים האלה – הילד לוקח חלק בקבוצה שבה נעים, כיף, והוא מרגיש שייך ומקובל. בכך הוא חווה חוויה מתקנת של אינטראקציה חברתית, שתשפיע גם על הדרך בה יתנהל בקבוצות אחרות. גם בטיפול הקבוצתי יעלו הקשיים הייחודיים של כל ילד – הוא יתבייש, או יציק, או יתקשה להבין איך להתנהג במצבים שונים. בקבוצות חברתיות שונות, התנהגותו של הילד מובילה לתגובות שליליות מצד הסביבה החברתית, וכך נוצר מעגל שמעצים את קשייו של הילד. בשונה מהן, קבוצה טיפולית היא מבוקרת, ותפקיד המנחים הוא לזהות כל התנהלות שפוגעת באינטראקציה, ולעזור לילד ללמוד דרכים שתומכות בהסתגלות חברתית, כשמטרת הקבוצה לשרת את טובתו האישית של כל ילד.

הסתגלות חברתית מורכבת ממספר רבדים, להם ניתן מענה בתהליך של טיפול בקבוצה:

מודעות להתנהגות – פעמים רבות הילד אינו מבין מדוע הוא מתקשה באינטראקציות חברתיות. הוא אינו מודע להתנהגות שלו, להשפעתה על חבריו ועל הדרך בה הם מתייחסים אליו. בתהליך של טיפול קבוצתי, בעזרת המנחים והילדים האחרים, הילד לומד להתבונן בכל אלה, ומפתח מודעות. כך הסיטואציה נחווית כיותר בשליטה, מה שמפחית חרדה, ובמקביל מתאפשרת לקיחת אחריות ופתח לשינוי.

מודעות למחשבות – כל ילד מחזיק בעמדות לגבי הזולת ולגבי אינטראקציה חברתית. פעמים רבות העמדות האלה שליליות. לרוב הילד אינו מודע למחשבות שלו, אשר משפיעות על התנהגותו. במהלך הקבוצה יש מקום לעצור ולבחון את המחשבות האלה – ממה הן נובעות, האם הן בהכרח נכונות בסיטואציה מסוימת, איך אפשר לבדוק אם אנחנו צודקים, ולאמץ דפוסי חשיבה יותר גמישים.

הבנה חברתית – הבנת מצבים חברתיים היא תהליך נלמד, שהופך עם הזמן לאוטומטי, ויש ילדים שזקוקים לחיזוק הלמידה הזו. בתהליך קבוצתי מקנים כלים להבנת מצבים חברתיים, באמצעות הבנה של שפת גוף, רמזים חברתיים, טון דיבור, ועוד. בנוסף, מתרגלים עם ילדי הקבוצה שימוש בכלים האלה, בתהליך שמוביל להפנמה של היכולת להבנה חברתית.

תיקון בתוך ההתנסות – טיפול קבוצתי מוצלח מפרק בתפיסתו של הילד את הקישור שנוצר בין אינטראקציה חברתית ורגשות שליליים, ויוצר למידה חדשה, בה אינטראקציה חברתית מקושרת לרגשות חיוביים. הילד יכליל את החוויה המתקנת על אינטראקציות חברתיות יום-יומיות, בשל הדמיון של הקבוצה הטיפולית לקבוצות חברתיות אחרות בחייו של הילד.

לבסוף, הביטחון העצמי של הילד מתחזק כתוצאה מהתנסות חברתית חיובית, ומשפיע על הדרך בה הוא חווה ומשתתף באינטראקציות חברתיות. טיפול קבוצתי בילדים ובני נוער היא דרך מצוינת לשפר את ההתנהלות החברתית שלהם.

The post מה קורה בטיפול בקבוצה? first appeared on חברים.

]]>