ברור לנו שכל פנייה לטיפול נובעת מתוך קושי או מצוקה, וככל טיפול פסיכולוגי, אנו שואפים להפחית את המצוקה ולהגביר את הרווחה הנפשית של הפונה. על מנת שנוכל לעשות זאת בצורה הטובה ביותר אנחנו רוצים לחבור להורים ובמידת האפשר, להיות בקשר עם גורמים במערכת החינוך הקשורים לילד (מחנכ/ת, יועצ/ת, מנהל/ת, מורה בחוג למחוננים, משלב/ת וכו׳).

באופן כללי, ניתן לחלק את התהליך עם ההורים לשלושה שלבים כרונולוגיים:

1. פנייה, מפגש הכרות והחלטה אם להצטרף לקבוצה.
2. תהליך טיפולי משותף.
3. החלטה על סיום התהליך.

פנייה, מפגש הכרות והחלטה אם להצטרף לקבוצה

תחילה, לרוב אחד ההורים יוצר קשר בטלפון עם ״חברים״, מספר בקצרה על סיבת הפנייה ומעביר פרטים כלליים על הילד ועל עצמו (שם הילד, בית ספר, מקום מגורים, פרטי קשר, סטטוס משפחתי, קופת חולים וכו׳). אנחנו מספרות על מה שקורה ב״חברים״ ואם נראה שיכולה להיות התאמה, אנחנו מציעות לקבוע מפגש הכרות. זהו מפגש כפול בו פסיכולוג אחד נפגש עם הורי הילד ופסיכולוג אחר נפגש במקביל עם הילד עצמו.

במפגש ההכרות אנו שואפים לקבל מההורים מידע המאיר את ההתמודדות של הילד מנקודת מבטם. ההורים מתבקשים לתאר את מצבו החברתי של הילד לאורך השנים ובמסגרות השונות. אנו רוצים לקבל תמונה מקיפה ככל הניתן מבחינה התפתחותית, נפשית וקוגנטיבית של הילד, לצד הבנה של המערכות בהן הוא משולב (משפחה, בית ספר, חוגים ועוד). במפגש, ההורים מקבלים מידע על אופי הטיפול במקום ומתקבלת החלטה משותפת: האם טיפול בקבוצה ב"חברים" היא הדבר המתאים, ואם כן – איזו קבוצה? במידה ואנו לא מתרשמים שמדובר באפיק טיפול מתאים, אנו מפנים לטיפול שאנו סבורים שיכול להיות נכון וטוב יותר עבור הילד.

תהליך טיפולי משותף

אם מתקבלת ההחלטה להצטרף לקבוצה, חלק מהחוזה הטיפולי כרוך במפגש חודשי עם ההורים. כך, אחת לארבעה שבועות, נפגשים הורי הילד עם אחד משני הפסיכולוגים של הקבוצה (המפגשים מתקיימים עם אותו פסיכולוג באופן קבוע). ישנן מטרות שונות למפגשים:

1. מפגש הורים ראשון – הכרות מעמיקה ותיאום ציפיות. המפגש מתקיים כחודש לאחר הצטרפותו של הילד לקבוצה. זהו שלב ראשוני מאד בתהליך והוא מאפשר הזדמנות להעמיק את ההבנה של הפסיכולוג את הילד, דרך נקודת מבטם של ההורים. כמו כן, ההורים מוזמנים להעלות ציפיות מהתהליך ובשיתוף עם הפסיכולוג יכולים להגדיר מה יהיה אופי המפגשים.
2. עדכון הדדי – לאורך התהליך, ההורים מעדכים את הפסיכולוג בחיים "מחוץ לקבוצה" והאם חל שינוי באחת או יותר מהמסגרות הללו: חיי המשפחה, חיי בית הספר, חוגים וכו׳. לצד זאת, הפסיכולוג מתאר בפני ההורים את האופן שבו הילד מבטא את רגשותיו, מחשבותיו והתנהגותו בקבוצה. ככל שהזמן חולף נצפה לראות שינוי לטובה בהתנהגותו של הילד בקבוצה בהיבט החברתי. בהמשך, אנו שואפים לראות "הכללה" של התנהגויות אלו גם למסגרות האחרות.
3. הזמנה לחשיבה משותפת – העדכון ההדדי מאפשר חשיבה משותפת על הילד, על יחסיו עם בני משפחה וחברים מחוץ לכיתה ומציע הזדמנויות לשינוי. פעמים רבות הורים מגיעים עם לבטים שונים בנוגע לילד ומפגש ההורים מהוה הזדמנות להעלות ולבדוק אותם בסביבה מאפשרת ואמפתית.

החלטה על סיום התהליך

אנו ב"חברים" שואפים לשינוי עמוק באופן שבו הילד חווה את יחסיו עם סביבתו. עם זאת, אנו מעדיפים שהטיפול יהיה ממוקד וקצר ככל הניתן.

ההתחייבות הראשונית היא ל 16 מפגשים בקבוצה. לאחר מכן התהליך ממשיך באופן רצוף, עד שההורים והפסיכולוג מחליטים במסגרת מפגשי ההורים שהגיע הזמן להיפרד. פרידות מקבוצה הן תמיד בשבוע האחרון של החודש ובהודעה של חודש מראש, כדי שניתן יהיה לנהל את התהליך באופן הטוב ביותר מבחינה רגשית.

מפגש עם צוות בית הספר

במהלך הטיפול אנו ממליצים בחום שהפסיכולוג אשר נמצא בקשר עם ההורים יקיים מפגש משותף גם עם צוות בית הספר. מדובר במפגש של הפסיכולוג, אחד ההורים (לפחות), המחנכ/ת, והיועצ/ת. אם ניתן אנו ממליצים שגם המנהל/ת ועוד גורמים חשובים יהיו נוכחים. נסיוננו מלמד שהמפגשים הללו תורמים רבות.

• הם מסייעים לנו להבין טוב יותר את עולמו החברתי של הילד
• מגייסים את הצוות החינוכי לתהליך
• ומאפשרים לנו לתרום לצוות החינוכי מההבנה שלנו את הילד

לעתים כאשר יש צורך, אנו ממליצים גם על פגישות אישיות עם הילד, במקביל לפגישות הקבוצתיות, מפגשי ההורים והמפגש עם הצוות החינוכי.

The post הילד שלי ואני – מה עושים במפגשי הורים? first appeared on חברים.

למעשה מדובר במפגש כפול:

ההורים נפגשים עם ד"ר אלון וסרמן, המנהל המקצועי של "חברים" או עם לי פרומר, סגניתו. במהלך המפגש ההורים מתארים את האופן שבו הם חווים את הקושי והמצוקה של הילד, מתייחסים לרקע שלו החל מהינקות והילדות המוקדמת ועד היום ובדגש על ההיבט החברתי. אנו רוצים לקבל תמונה מקיפה ככל הניתן מבחינה התפתחותית, נפשית וקוגניטיבית של הילד, לצד הבנה של המערכות בהן הוא משולב (משפחה, בית ספר, חוגים ועוד).

• לדוגמה, דנה (בת 10) והוריה הגיעו למפגש ההכרות. במפגש ההורים תארו כי דנה היא הילדה האמצעית בין שני אחיה, דנה תמיד הייתה ילדה מקסימה, אנרגטית ומלאת חיים, אך עם קשיים חברתיים. בגן הייתה לה חברה אחת טובה, הן עלו יחד לכיתה א' ובכיתה ב' אותה ילדה עברה לעיר מרוחקת. כעת אין לה חברים כלל בכיתה. בשנה האחרונה הילדים האחרים החלו להציק לה. בנוסף, לאחר שעות בית הספר כותבים לה הודעות מעליבות ברשתות החברתיות, מתקשרים אליה וצוחקים עליה. לאחרונה ההורים מרגישים שדנה כבויה, מכונסת בעצמה והביטחון העצמי שלה ירד מאד. היא אף מפחדת יותר בחושך.

במקביל למפגש עם ההורים, הילד מגיע למפגש עם אחד הפסיכולוגים שבצוות. גם כאן מטרת המפגש היא הכרות, אך הפנייה לילד משתנה בהתאם לגיל. מטרת המפגש היא להבין כיצד הילד תופס את מצבו החברתי וכיצד הוא מבין את ההשפעה שלו על המצב החברתי שלו. ככל שגילו של הילד גדול יותר כמובן שנצפה שיכולתו להבין את מצבו החברתי תהיה טובה יותר.

אנו מבקשים מההורים שיבצעו הכנה בסיסית לקראת המפגש הזה, בהתאם לגיל הילד ומידת מוכנותו לפנות לסיוע. צעיר יותר או שרמת ההתנגדות לטיפול גבוהה יותר, ניתן לתאר לילד שמגיעים למקום שמטרתו שיהיה קל וטוב יותר מבחינה חברתית. עבור גילאים בוגרים יותר או כשרמת המוטיבציה לטיפול גבוהה יותר ניתן לשתף יותר ולהסביר יותר על המקום (או אפילו לאפשר לקרוא באתר האינטרנט). בכל מקרה, חשוב להסביר שיתקיים מפגש בו הילד ייפגש עם מישהו בחדר נפרד מההורים.

• לדוגמה, דנה מגיעה למפגש ההכרות עם הפסיכולוג. הוא מציג את עצמו ובודק איתה מה היא יודעת על המקום. הוא מתרשם שההורים הסבירו לה שמטרת המקום היא שיהיה קל יותר מבחינה חברתית בכיתה. הוא מספר לה שכאן נפגשת אחת לשבוע קבוצה עם בני הגיל שלה שזו מטרתה בדיוק ומציע לה לספר על עצמה כדי שהם יוכלו לבדוק האם זה יכול להתאים לה. בעזרתו, דנה מספרת קצת על מבנה המשפחה, על מה שהיא אוהבת לעשות, על המקצועות שהיא אוהבת ולא אוהבת בבית הספר, ומשם עוברת לספר גם על המצב החברתי. היא מספרת לפסיכולוג על עלבונות קשים שהיא חווה בכיתה ועוברת ממנה תחושה שהיא "שעיר לעזאזל". מתברר שלעתים היא מגיבה בהתנשאות ובבוז כלפי הילדים האחרים כשהם פוגעים בה. בהמשך, הפסיכולוג יספר לה קצת יותר לעומק על האופן שבו מפגש בקבוצה מתנהל ודנה תוכל לחשוב האם זה משהו שהיא מעוניינת בו (למרות שבגיל 10 זו היא החלטת ההורים האם להצטרף לקבוצה או לא, מידת המוטיבציה של הילדה חשובה מאד להצלחת התהליך).

תוך כדי המפגש, אלון יוצא למספר דקות מהמפגש עם ההורים ומצטרף למפגש של הילד עם הפסיכולוג. אלון מקבל את התרשמותו של הפסיכולוג מהאינטראקציה עם הילד (בנוכחותו של הילד) ומגבש בעצמו התרשמות כללית בעזרת ניסיונו והידע שקיבל מההורים. לאחר מכן הוא חוזר למפגש עם ההורים ומתקבלת ההחלטה האם קבוצה יכולה להתאים, ואם כן – איזו קבוצה. במידה ואנו לא מתרשמים שמדובר באפיק טיפול מתאים, אנו מפנים לטיפול שאנו סבורים שיכול להיות נכון וטוב יותר עבור הילד. למשל, אנו עשויים להפנות לטיפול פרטני בפני עצמו או טיפול פרטני במקביל לקבוצה, לטיפול תרופתי בהפרעת קשב וריכוז לפני שפונים לטיפול פסיכולוגי וכך הלאה.

במידה והוחלט על טיפול בקבוצה, מוסדרים נושאים נוספים כמו מסגרת הטיפול (משך, זמן, תדירות), חשיבותם של מפגשי הורים ומפגש בבית הספר ונוצר חוזה טיפולי.

The post נעים מאד – מה קורה במפגש הכרות? first appeared on חברים.