קשיים חברתיים - חברים https://haverim.me טיפול פסיכולוגי בקבוצה Mon, 04 Oct 2021 13:02:32 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.1.6 מה לעשות עם הילדים בקיץ? כל הפתרונות! https://haverim.me/%d7%9e%d7%94-%d7%9c%d7%a2%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%9d-%d7%94%d7%99%d7%9c%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a7%d7%99%d7%a5/ Wed, 03 Aug 2016 10:01:45 +0000 https://haverim.me/?p=2618 הקיץ בעיצומו, הטמפרטורות עולות, הלחות מכבידה ואפילו הקיטנות כבר לא מספיקות כדי לשעשע את הילדים. השאלה "מה לעשות עם הילדים" הופכת לקשה יותר כשאחד מהילדים סובל מקשיים בוויסות חושי, הפרעת קשב וריכוז, קשיים רגשיים או חברתיים. איך בכל זאת שורדים את החודש האחרון לחופש הגדול?

סדר יום כדאי לשמור על סדר יום פחות או יותר קבוע, כדי לייצר שגרה בתוך החופש, עבורכם ועבור הילדים. בחופש הגדול, התחושה שכל יום עושים משהו שונה ואי אפשר לדעת מה יקרה היום יכולה לעורר חוסר נוחות אצל ילדים רבים. הדבר נכון במיוחד אצל ילדים אשר רגישים לשינויים או זקוקים לזמן כדי להתרגל למשהו חדש. לכן, חשוב להכין את הילדים מראש לסדר היום שלהם, כך שידעו מה התוכנית הכללית של השבוע הקרוב – מתי קמים, לאן הולכים, ואיזה פעילויות מתוכננות להם. אפשר לרכז את המידע בטבלה גדולה וצבעונית, ולתלות אותה יחד על המקרר או בחדר הילדים.

פעילויות יצירה – אומנות ויצירה היא דרך נהדרת לבלות את אחר הצהריים. לא רק שזו פעילות פנאי מהנה, יצירה יכולה לעזור לילדים לבטא את עצמם, ואף לתרום לרווחה הנפשית שלהם. למשל, שימוש בהמון צבעים בבת אחת יכול לאפשר לילדים לבטא תחושה של סערה ובלבול או של התרגשות גדולה. ציור של המון פרטים קטנים, יכולה לבטא קפדנות ורצון בשליטה. פיסול בפלסטלינה או חימר יכול להרגיע ולעזור לווסת כעסים. כך, דרך היצירה הילדים יכולים לעבד רגשית תכנים שמעסיקים אותם, בנוסף להעסקתם במשך שעות.

ילדים מבשלים – אם אתם מוכנים לספוג בלגן במטבח, בישול או אפייה של מתכונים קלים המיועדים לילדים יכולים להוות פעילות נפלאה. בישול יכול לתרום לתחושת המסוגלות של ילדים, שמגלים כיצד ערבוב של חומרי יסוד כמו קמח, ביצים, וסוכר הופך בהמשך לעוגיות טעימות שאפשר לאכול ולחלק למשפחה. היצירה של משהו שימושי ומזין מספקת תחושת הצלחה גדולה, שנוטעת ביטחון בילדים. בנוסף, העבודה עם הידיים שנדרשת במטבח יכולה לעזור לילדים בוויסות חושי ורגשי – דרך מגע בחומרים שונים במהלך האפייה, דרך הוצאת תסכולים על ידי לישה וגם דרך הריכוז שנדרש כדי לעקוב אחרי המתכון.

פעילויות חינמיות – ישנם שלל אירועים בחינם לילדים, שמפעילות עיריות שונות, קניונים ומתחמי קניות שרוצים לעודד אתכם להגיע אליהם. מצד אחד, זהו פתרון קל יחסית לבילוי בוקר או אחר הצהריים. עם זאת, חשוב לשים לב שעבור ילדים שמתקשים למשל בוויסות חושי, חרדה חברתית או קשיי קשב וריכוז, הגעה למתחם מלא בגירויים, המולה של צלילים, צבעים וילדים בליווי הוריהם, יכולה להיות קשה ולגרום לעוגמת נפש. לכן, כדאי לברר כמה שיותר פרטים מראש, כדי להתאים את הפעילות לצרכים של הילד וליכולותיו.

לגייס את המשפחה – אומרים שצריך כפר בשביל לגדל ילד, וכנראה שצריך לפחות עיר בשביל לצלוח את החופש הגדול. הדודה שתמיד אמרה "מה הבעיה, תביאו אותם לקיבוץ"? האח שהבטיח שיעשה בייביסיטר? הסבתא שמתלוננת ש"אני לא רואה מספיק את הנכדים?" זה הזמן לגייס את כולם לטובת המשימה שלכם, להגיע לספטמבר בשלום. לפעמים, כשאחד מהילדים סובל מקושי כלשהו, ההורים ממעטים לבקש עזרה מהמשפחה. אבל, בעזרת ההכנה המתאימה, תוכלו להרגיש בטוחים להשאיר אותו בידי סבתא אוהבת או דוד דואג. את ההכנה חשוב לעשות גם לילד – לאן הולכים, מי יבוא לשמור עליו, מה יהיה לוח הזמנים, ומה מצופה ממנו, אך גם לקרובי המשפחה – ליידע לגבי רגישויות שונות ונקודות תורפה שעדיף להימנע מהן, וגם לגבי תחביבים שהילד מאד אוהב לעסוק בהם ויהנה מאד אם יעשו יחד.

The post מה לעשות עם הילדים בקיץ? כל הפתרונות! first appeared on חברים.

]]>
משנה מקום משנה מזל? על מעבר בית ספר בעקבות קשיים חברתיים https://haverim.me/%d7%9e%d7%a9%d7%a0%d7%94-%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%9d-%d7%9e%d7%a9%d7%a0%d7%94-%d7%9e%d7%96%d7%9c/ Tue, 29 Mar 2016 08:59:04 +0000 https://haverim.me/?p=1792 הורים רבים לילדים המתמודדים עם קשיים חברתיים, עסוקים בשאלה – האם כדאי להעביר את הילד שלי בית ספר? הילד רב עם ילדים אחרים, הילדה לבד בהפסקות, היציאה מהבית כל בוקר היא מלחמה, היא חוזרת הביתה בוכה… אולי כל זה יוכל להגמר אם רק נעבור לבית ספר אחר? כמובן שהתשובה לשאלה הזו אינה פשוטה, ויש כמה נקודות שחשוב לקחת בחשבון לפני שמקבלים את ההחלטה:

ממה נובעים הקשיים החברתיים של הילד שלי? לפעמים מדובר בחוסר מזל, והילד נקלע לכיתה גרועה במיוחד. אבל פעמים רבות המצב יותר מורכב, וקשיים חברתיים נובעים משילוב של נסיבות – למשל, ההורים של הילדה התגרשו, היא מדוכדכת ומתבודדת בהפסקות, והילדים האחרים בכיתה לא ממש משתדלים לגשת אליה ולשתף אותה, מה שרק מעצים את הדכדוך ואת הרצון שלה להיות לבד. או שהילד מתמודד עם הפרעת קשב וריכוז, במשחקים הוא נוטה להתרגז בקלות, והילדים האחרים לא סובלניים ומגיבים אליו באופן שלילי, מה שרק מעצבן אותו עוד יותר. במקרים כאלה, מעבר של בית ספר יוביל לשינוי של הסביבה, אבל הקשיים עמם מתמודד הילד יישארו, וסיטואציות דומות יכולות לחזור על עצמן גם בסביבה חברתית שונה.

כמה זמן הילד שלי מתמודד עם קשיים חברתיים? יש הבדל בין ילד שהתמודד עם משבר חברתי חד פעמי, לבין ילד שתמיד התקשה מבחינה חברתית במסגרות השונות. ילדים שהתמודדו עם קשיים חברתיים לאורך זמן, למעשה לא זכו למספיק הזדמנויות להתנסות בקשרים חברתיים, ללמוד מיומנויות חברתיות, ולחוות חוויות חיוביות שמחזקות את הערך העצמי. לכן, גם אם הם יעברו למסגרת חדשה, ייתכן שהנזק שנגרם לאורך השנים, יקשה עליהם להסתגל אליה.

מה יקרה בבית הספר החדש? פעמים רבות, הביטוי "משנה מקום משנה מזל" הוא נכון מאוד. ילדים רבים נקלעים ל"לופ" של קשיים חברתיים, שהם אינם יכולים לצאת ממנו, אלא אם יעברו מסגרת. ילדה ביישנית למשל, יכולה להתגבר על הביישנות שלה, ובכל זאת להתקשות להתחיל לדבר בכיתה, אחרי שנים בהן אף אחד לא יודע איך הקול שלה נשמע. או ילד שתמיד נקלע לריבים במשחקי כדורגל, יכול ללמוד להתנהג באופן פחות אימפולסיבי, אבל לא בטוח שהילדים ירצו לצרף אותו למשחק. בבית ספר חדש, הילדים לא מכירים את הילד שלנו, הוא לא מתויג אצלם כ"בעייתי", ויש לו הזדמנות אמיתית להתחלה חדשה. מצד שני, חשוב לקחת בחשבון שכל עוד הילד לא טיפל בקושי האישי שלו, החוויה החברתית הקשה יכולה לחזור על עצמה גם בבית הספר החדש, מה שיהווה עבור הילד חוויה שלילית נוספת, ויעמיק את הפגיעה בערך העצמי שלו.

אז מה עושים? מעבר לבית ספר יכול להיות מאתגר וכרוך בקשיים, אבל אם ניסיתם לטפל בילד, לטפל בכיתה על ידי התערבות הצוות החינוכי, ודבר לא עזר, בהחלט יש מקום לחשוב על מעבר בית ספר. עם זאת, חשוב מאוד לנצל את החודשים שנותרו עד תחילת שנה הלימודים הבאה, כדי לטפל בקשיים החברתיים של הילד, כך שהוא יוכל להסתגל בקלות למסגרת החדשה, ולזכות לחוויה חיובית מבחינה חברתית.

The post משנה מקום משנה מזל? על מעבר בית ספר בעקבות קשיים חברתיים first appeared on חברים.

]]>
איך להביא את הילד שלי לטיפול? https://haverim.me/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%94%d7%91%d7%99%d7%90-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%99%d7%9c%d7%93-%d7%a9%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c/ Sat, 14 Nov 2015 10:00:34 +0000 https://haverim.me/%d7%a9%d7%9b%d7%a4%d7%95%d7%9c-%d7%a9%d7%9c-%d7%9e%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9b%d7%a4%d7%95%d7%9c-%d7%a9%d7%9c/ פעמים רבות, אנו ההורים צריכים לעבור תהליך, שמוביל לרגע בו אנחנו מרימים את הטלפון ומתקשרים לפסיכולוג בשביל הילד שלנו. אנחנו צריכים להכיר בכך שלילד שלנו יש בעיה, כשלפעמים אנחנו מאוד רוצים להכחיש, להתעלם או להאמין שזה יעבור; להתמודד עם האשמה שאולי זה בגללנו ולתעל את האנרגיות לכיוון מעשי יותר של פתרון הבעיה; להתגבר על סטיגמות שאולי יש לנו לגבי טיפול; להאמין שטיפול פסיכולוגי יכול לעזור, ולמצוא מקום שאנחנו מרגישים בנוח להביא אליו את הילד שלנו. אבל במקרים מסוימים סוף התהליך הזה עבורנו, הוא רק תחילת התהליך בשביל הילד שלנו, שפשוט לא רוצה להגיע לטיפול או ייעוץ.

סירוב של הילד להגיע לטיפול פסיכולוגי יכול לנבוע ממספר סיבות: הוא מרגיש שטיפול זה ל"ילדים שמשהו לא בסדר אצלם", הוא לא רוצה להכיר בכך שיש לו בכלל קשיים, או שהוא לא מבין איך זה יכול לעזור לו. חשוב למצוא את המקום ממנו אנחנו יכולים להזדהות עם ההתנגדות של הילד (הרי גם לנו היו חששות ולבטים לפני שהחלטנו להרים את הטלפון). אם נשוחח עם הילד מתוך אמפתיה אמיתית, הסיכויים לשכנע אותו יעלו משמעותית.

הנה מספר טיפים נוספים:

מקור ההתנגדות – חשוב להבין מהי הסיבה הספציפית בגללה הילד שלנו מסרב להגיע לטיפול, על מנת לבחור את דרך ההתמודדות המתאימה. לא לקבל "לא" וזהו, אלא לנסות לשאול אותו מתוך עניין ורצון אמיתי להבין, מדוע הוא לא רוצה ללכת.

המשגה – הדרך בה ממשיגים לילד את הטיפול משמעותית מאוד. בגילאים קטנים למשל, לא בהכרח צריך להשתמש במילה "טיפול פסיכולוגי". אפשר להסביר ש"אנחנו הולכים להיפגש עם קבוצה של ילדים בגילך, שמשחקים ביחד פעם בשבוע". אין כל שקר באמירה כזו, כי בחווייתו של הילד זה בדיוק מה שקורה ב"חברים". הידיעה שלמעשה תוך כדי המשחק מתקיים טיפול קבוצתי, אינה הכרחית בכדי שהטיפול יהיה אפקטיבי.

מוטיבציה פנימית – מוטיבציה אמיתית היא פנימית ולא חיצונית. אם הילד לא מרגיש שהוא זקוק לטיפול, עזרו לו להבין איך הוא יכול להיעזר בטיפול. למשל, על ידי שאלות שיובילו אותו לזהות את הבעיה שלו ואת הדרך בה היא מפריעה לו (ולא לכם), את מה שהוא מפסיד מהקשיים שלו, למשל הקשיים החברתיים, ומה שהוא יוכל להרוויח משינוי המצב הקיים.

מטרות לטווח הקצר – חשוב להציב מטרה אחת בכל פעם. זכרו שהמטרה הראשונה שלכם היא להביא את הילד לפגישת הכרות אחת, ולא לטיפול שלם, וכך גם כדאי להציג את זה לילד ("אנחנו הולכים לפגישה כדי לבדוק את המקום שאולי נגיע אליו בהמשך, כדי לשחק עם ילדים אחרים"). לאחר שתצליחו להגיע לפגישה הראשונה, אנחנו מאמינים שהילד ירצה להגיע שוב, פשוט כי הייתה לו חוויה חיובית ומהנה.

נקודה חשובה לסיכום – כשמדובר בילד, ההחלטה על הפניה לטיפול היא של ההורים ולא שלו. אם יש לו חור בשן, פשוט ניקח אותו לרופא השיניים, כי הוא עדיין לא מסוגל להבין את ההשלכות של הזנחה רפואית. לכן, למרות שחשוב מאוד להציג את הדברים באופן אמפתי ומכיל, אסור לחצות את הקו בו ההחלטה עוברת מידי ההורים לידיו של הילד.

The post איך להביא את הילד שלי לטיפול? first appeared on חברים.

]]>
לכבוד הקיץ: איך לבחור קיטנה ב-4 צעדים https://haverim.me/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%91%d7%97%d7%95%d7%a8-%d7%a7%d7%99%d7%98%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%a7%d7%99%d7%a5/ Thu, 26 May 2016 10:15:50 +0000 https://haverim.me/?p=2168 ההרשמה לקייטנות הקיץ בעיצומה, והפרסומים השונים עשויים לבלבל: האם לבחור בקייטנה עירונית, או ייחודית? הילד מתעקש על קייטנת כדורגל ואתם מעדיפים קייטנת אסטרונאוטים צעירים? עבור ילדים שחווים קשיים חברתיים, יתכן שנושא בחירת הקייטנה מעורר חששות, אצלכם ואצלם: האם הוא יסתדר עם הילדים האחרים? איך הוא יתמודד עם המסגרת החברתית החדשה? האם הוא ימצא את מקומו? החופש הגדול, בו יש פחות לחץ ויותר פנאי, יכול להוות הזדמנות להתנסות חברתית קצת אחרת. לפניכם 4 שיקולים שכדאי לקחת בחשבון לפני שנרשמים לקייטנה:

קייטנה – כן או לא? אם הילד שלכם מתמודד עם חרדה חברתית, או קשיים במיומנויות חברתיות, יתכן שהוא אינו מעוניין ללכת לקייטנה כלל, אך אתם מודאגים משעות ארוכות של חוסר מעש, ומעוניינים שיבלה עם ילדים בגילו. לכן, כדאי לעודד אותו ללכת לקייטנה, על מנת שלא יבלה את החופש מול המסך וכדי שיוכל לפגוש חברים חדשים. יכול להיות שהילד מרגיש שקייטנות הם "לקטנים" והוא כבר גדול. אך, ישנו מגוון גדול של קורסים וסדנאות לנוער שאינם נופלים תחת קטגוריית הקייטנה הקלאסית והשילוב הקדוש לחמניה-טרופית-יום כיף בבריכה, שעשויים להתאים גם לילדי חטיבה ותיכון.

סביבה חברתית – בבחירת הקייטנה, חשוב לשים לב לסביבה החברתית שתקיף את הילד. אם לילדה יש מספר חברות קרובות שמלוות אותה לאורך השנים, איתן היא מרגישה בטוחה, כדאי להמשיך לחזק את הקשר גם בקייטנה משותפת. אם הילד שלכם לא מוצא את מקומו בכיתה, אפשר לשקול קייטנה שתהווה סביבה חברתית חדשה עבורו, בה תהיה לו הזדמנות חדשה למקם את עצמו בתוך הקבוצה.

נושא הקייטנה – השוק מוצף באפשרויות אינסופיות. זוהי הזדמנות לפתח כישורים ותחביבים חדשים, אשר יכולים להסב הנאה רבה. זיהיתם שהילד שלכם אוהב לריב? מעולה, קייטנת אומנויות לחימה תוכל לתעל את כישוריו. זיהיתם שהילדה אוהבת לעשות דרמה? מצוין, קורס תיאטרון בקיץ יאפשר לה לבטא את עצמה ולפרוח בתחום חדש. הקיץ הוא הזדמנות להתמקד בתחומים בהם הילד מתעניין, ולחזק את הביטחון העצמי שלו בכישורים חדשים. במיוחד עבור ילדים אשר חווים תסכול בבית הספר, הקייטנה היא הזדמנות לחיזוק תחושת ההצלחה, דווקא בעיסוקים שונים מהעיסוק הרגיל של שנת הלימודים. לדוגמה, ילדה שחווה תסכול רב מבחינה לימודית אבל מצטיינת בשחייה, תוכל להנות ולבנות תחושה של יכולת והצלחה בקייטנה ימית, שתאיר את כישוריה בתחום זה.

הקבצת גיל – קייטנות רבות משלבות ילדים משכבות שונות. השיקול המרכזי בבחירת הקבצת גיל עבור הילדה, צריך להיות בחירה בסביבה שתרגיש לה נעימה ונוחה. אם לילדה שלכם נוח יותר עם בנות מעט קטנות ממנה, אפשר לשקול קייטנה לשכבת גיל שלה המשותפת לשכבת הגיל הצעירה יותר. כך, בסביבת ילדים עמם נוח לה, היא תוכל לרכוש ביטחון וחווית מסוגלות עצמית בתחום החברתי.

The post לכבוד הקיץ: איך לבחור קיטנה ב-4 צעדים first appeared on חברים.

]]>
אפשר לשפר יכולות חברתיות! https://haverim.me/%d7%90%d7%a4%d7%a9%d7%a8-%d7%9c%d7%a9%d7%a4%d7%a8-%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%95%d7%aa/ Fri, 13 May 2016 13:34:33 +0000 https://haverim.me/?p=2074 מיומנויות חברתיות. יש ילדים שזה בא להם ממש טבעי. אלה אותם ילדים שתמיד יקראו היטב את הסיטואציה וידעו להתאים את עצמם לכל מצב. עבור ילדים אחרים, כישורים חברתיים עשויים להיות עניין מסובך. חלקנו יחוו תסכול בניסיון להתאים לקבוצה, ואף יכולים להרגיש חוסר שייכות ובדידות. לעיתים תחושות אלה יעלו בסביבה חברתית מסוימת, נניח בבית הספר, אבל בסביבה חברתית אחרת, לדוגמה בחוג ג'ודו או ליד בני הדודים, נרגיש ביטחון ושייכות. חשוב לדעת שחוויות אלה הן נורמליות, ומשותפות לילדים ומבוגרים רבים. יתכן שגם אותו ילד שנבחר לקפטן נבחרת הכדורסל, מרגיש שהוא לא יודע איך להתנהג בקבוצה שלא משחקת כדורסל. עם זאת, יש ילדים שחווים חוסר שייכות, קושי להשתלב וקושי בהבנת מצבים חברתיים בעוצמה גבוהה יותר מרוב הילדים או בתדירות גבוהה יותר. ילדים אלה עשויים להרוויח מטיפול שמתמקד בשיפור המיומנויות החברתיות.

איך משפרים יכולות חברתיות?

כישורים חברתיים נשענים על יכולות שונות. חלקן יכולות בסיסיות יותר, כמו קשר עין ושפת גוף, וחלקן יכולות מורכבות יותר. חיזוק של יכולות אלו מסייע לשפר את ההבנה שלנו את עצמנו, וגם מסייע לנו להבין ילדים אחרים, מה הכוונות שלהם ומה הרצונות שלהם.

  1. הגברת אמפתיה – אמפתיה היא היכולת לשים את עצמי בנעליו של מישהו אחר, להבין את מצבו הרגשי, ולהביע הזדהות רגשית עמו. אמפתיה מסייעת לנו במצבים חברתיים: היא עוזרת לנו להבין ילדים אחרים, לחלוק חוויות יחד איתם ולהגיב אליהם בצורה שמתאימה להם.
  2. הגברת הקשב והריכוז – יכולות קשב וריכוז חשובות מאד למיומנויות חברתיות, כמו משחק ושיחה. כשקשה לי להתרכז ואני במצב קצת מעופף, אני מתקשה להקשיב למה שלחברה יש לומר לי, והדבר יכול לפגוע בקשר בינינו. יכול להיות גם, שאני לא אשים לב מה התפקיד שלי במשחק כרגע, והיא עשויה להתעצבן עליי ולחשוב שאני עושה לה דווקא. לכן, הגברת היכולת להקשבה וריכוז, עשויות לעזור בתפקוד החברתי.
  3. שיפור הוויסות הרגשי – ויסות רגשי מתייחס ליכולת שלי לשלוט באופן בו אני חווה רגשית אירועים מסוימים ובאופן בו אני מגיבה למצבים רגשיים. אירועים חברתיים מעוררים בנו רגשות שונים בעוצמות שונות – כעס, התרגשות, הפתעה, שמחה ועצב – ואנחנו צריכים להגיב לרגשות האלה בצורה שמתאימה לקבוצה החברתית בה אנחנו נמצאים. לדוגמה, אם חברה לא הקשיבה לי, אני יכולה לווסת את המידה בה אני מרגישה כעס, וגם לווסת את האופן בו אני מגיבה אליה, גם אם אני כועסת עליה מאד.
  4. זיהוי רגשות, מחשבות והתנהגויות – היכולת לזהות ולהפריד בין רגשות, מחשבות והתנהגות היא חשובה ביותר כדי להתמודד עם מצבים חברתיים. ההפרדה עוזרת לי להבין איך רגשות מעוררים מחשבות, ואיך מחשבות מעוררות התנהגות. לדוגמה, הרגש "עלבון" מעורר את המחשבה "הם לא רוצים להיות חברים שלי", ויכולה להוביל להתנהגות "ביישנית", בה אני יושבת בצד ולא משתתפת בשיחה. בתהליך הזיהוי, אפשר ללמוד איזה רגשות מקשים עלי יותר מאחרים, איזה מחשבות שלי הן בכלל לא נכונות, ובאיזה התנהגויות נוספות אפשר לבחור.
  5. להרגיש שיש לי מקום – חלקנו מרגישים, שאם מישהו אחר הוא מקובל ומצחיק את הקבוצה, לא יכול להיות שגם אני אהיה חלק משמעותי מהקבוצה. לכן, נבחר לשבת בצד ולא להשתתף בפעילות, או שלא נאפשר לאף ילדה אחרת לבלוט גם. היכולת לפעול בקבוצה, נשענת על תחושת ביטחון, שיש מקום עבורי ועבור הרצונות שלי, ושנוכחות של ילדים אחרים בקבוצה לא מבטלים את המקום שלי…

בטיפול המתמקד בכישורים חברתיים, מתייחסים גם ליכולות האלו, ומשפרים את המיומנות בהן. חשוב לזכור, ששינוי הרגלים בדרך שבה אנחנו מתנהגים או חושבים הם אפשריים בהחלט, אבל הם לא פשוטים. מדובר בתהליך שמטבעו לוקח זמן ולכן הם מצריכים הכוונה המקצועית, מוטיבציה וסבלנות.

The post אפשר לשפר יכולות חברתיות! first appeared on חברים.

]]>
איך לעבור את הטיול השנתי בשלום? https://haverim.me/%d7%98%d7%99%d7%95%d7%9c-%d7%a9%d7%a0%d7%aa%d7%99/ Thu, 03 Mar 2016 23:04:22 +0000 https://haverim.me/?p=1651 בעוד שהטיול השנתי מהווה עבור ילדים רבים חוויה מהנה לה הם מצפים כל השנה, עבור ילדים המתמודדים עם קשיים חברתיים המצב הוא שונה. פעמים רבות ילדים אלה נמנעים מהיציאה לטיול, ובמקרים בהם הם מחליטים לצאת, הטיול יכול להוות מעין "מגבר" המעצים את הקשיים עמם הם מתמודדים ביום-יום. לאורך החיים, ילדים אלה למדו לפתח מנגנונים ששומרים ומקלים עליהם – המורה בכיתה, אח שלומד בבית הספר, השיעור עצמו שמהווה מסגרת, וכמובן הבית והמשפחה. כל אותם מנגנונים לא עומדים לרשותו של הילד בטיול השנתי, והוא נשאר לבד בהתמודדות החברתית במהלך הטיול.

מעבר לבדידות, גם הטיול עצמו מלא באתגרים מהתחום החברתי, והם מתחילים כבר בשלב ההכנות לקראת הטיול. כשכולם מתארגנים לקראת השינה המשותפת בחדרים, וקובעים מי יהיה עם מי, הילדים המתקשים יכולים למצוא את עצמם נאבקים על מקומם ולעתים להישאר בחוץ, או פשוט לוותר מראש. זה ממשיך בעלייה לאוטובוס, כשלילדים אלה לא ברור אם ימצאו מישהו לשבת לידו, מה שיכול ליצור חוויה של דחייה ותחושה של בדידות. דוגמאות כאלה ואחרות מעלות את החרדה לקראת הטיול השנתי, ומגבירות את הרצון להימנע ממנו.

מה עושים? קודם כל, חשוב להיות מודעים לאותם ילדים שעשויים להתקשות בטיול השנתי, כך שניתן יהיה לאתר אותם ולדאוג להם עוד לפני הטיול עצמו. הערכות מראש יכולה למנוע מצבים לא נעימים של אלתור פתרונות בזמן אמת, כגון מורה המצמידה לילד מתקשה ילד אחר, מה שיכול ליצור התנגדות מצד שני הצדדים ולעורר תגובות של גיחוך בקרב ילדי הכיתה האחרים.

הנה מספר דרכים להיערך לפני הטיול:

  1. פניה לילדים חזקים – כדאי לפנות לילד שידאג לילד המתקשה וילווה אותו לאורך הטיול. בחירת הילד המלווה חשובה ביותר – עליו להיות ילד שאינו רק חזק מבחינה חברתית, אלא גם בעל מצפון חברתי. ילד כזה ישמח לעזור ולהיות שותף, מה שיהווה גם עבורו חוויה משמעותית ומעצימה.
  2. העלאת מודעות הצוות – חשוב לפנות גם לצוות החינוכי וגם להורים המלווים בטיול, להסב את תשומת ליבם לילדים המתקשים, ולדאוג שישימו לב אליהם, בעיקר במצבים הרגישים – עליה לאוטובוס, התארגנות בחדרים, וסיטואציות שאינן מובנות, כגון זמן חופשי.
  3. טיפול – טיפול לשיפור כישורים חברתיים מתייחס בין היתר לאירועים שכיחים בחייו של כל ילד, כגון הטיול השנתי. בטיפול, כל ילד משתפף בחששות שלו לקראת הטיול ומבין שהוא אינו לבד, מה שמקל מאוד על תחושת הבדידות עמה מתמודדים ילדים אלה באופן כללי ולקראת הטיול בפרט. במהלך הטיפול עובדים על פיתוח מיומנויות חברתיות שיכולות לסייע לילד להתמודד עם מצבים אותם מזמן הטיול השנתי, מתאמנים על יישומן ומקבלים פידבק.

ואם הילד שלי לא רוצה לצאת לטיול, מה עליי לעשות? עם שאלה זו מתמודדים הורים רבים לילדים הסובלים מקשיים חברתיים. מצד אחד הילד סובל, ואנו רוצים לעזור לו להימנע מהכאב הכרוך בטיול. מצד שני, אנחנו רוצים שיצבור חוויה חיובית, שתעזור לו מבחינה חברתית בטווח הרחוק, ותתרום לחיזוק הערך העצמי שלו. בעוד שאין תשובה גורפת לשאלה עד כמה כדאי לנו ההורים לשכנע את הילד לצאת לטיול, עלינו לוודא שאנו עושים את המקסימום על מנת ליצור את התנאים שיאפשרו לו חוויה חיובית. הביטחון שלנו בכך ישפיע על הדרך בה אנו מציגים את הטיול לילד, וכך יכולה להשפיע גם עליו.

The post איך לעבור את הטיול השנתי בשלום? first appeared on חברים.

]]>
קשיים חברתיים אצל ילדים עם הפרעת קשב וריכוז: בואו נדבר על זה https://haverim.me/%d7%a7%d7%a9%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%a6%d7%9c-%d7%99%d7%9c%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%9d-%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a2%d7%aa-%d7%a7%d7%a9%d7%91-%d7%95%d7%a8/ Thu, 26 May 2016 11:00:32 +0000 https://haverim.me/?p=2193 צירוף המילים "הפרעת קשב וריכוז" הפך לפופולרי בשנים האחרונות, ואכן, הפרעת קשב וריכוז או בשמה הרשמי Attention Deficit Hyperactivity Disorder היא הפרעה נפוצה ומוכרת יחסית. ילדים הסובלים ממנה, הם בסיכון גבוה לפתח קשיים בכישורים החברתיים. מהי ההפרעה, מה הקשר בינה לבין מיומנויות חברתיות ואיך אפשר לעזור לילד שלכם לבלות עם חברים למרות קשיי הקשב?

הפרעת קשב וריכוז: הפרעת קשב ומה? ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז מוסחים בקלות, קשה להם לתכנן רצף פעולות ולמלא אחרי הוראות. הם נוטים לפעול במהירות בלי לחשוב על ההשלכות, ולרוב יהיו חסרי שקט ותזזיתיים. ההפרעה משפיעה על הילד בכל התחומים:

  • בבית – שם החיבה שלו בבית הוא "עפיפון" בגלל שהוא מרבה לשכוח דברים שביקשו ממנו לעשות, הבדיחה הקבועה היא שמזל שהראש מחובר לצוואר או שגם אותו הוא היה שוכח, ונראה שהוא לא מקשיב כשמדברים אליו. גם אם הדברים נאמרים בהומור, הורים רבים מרגישים מתוסכלים כשהילד מתרוצץ כשיש אורחים, לא מפנה את הכלים גם בפעם החמישית שביקשו ממנו, ולא עוזר לאחיו הקטן להתארגן בבוקר. פעמים רבות גם הילד יכול להרגיש חוסר הצלחה ולסבול מדימוי עצמי ירוד.
  • בבית הספר – הילד לרוב יתנועע בחוסר נוחות או יתפתל בכיסא, וישמח לרוץ ולהשתולל בהפסקה. פעמים רבות, יתקשה בקריאה ובלמידת נושאים בסיסיים, מה שיכול להוביל לתחושה של חוסר הצלחה ותסכול. בגלל הקושי להקשיב ולעקוב אחרי הוראות המורות עשויות להעיר לו פעם אחר פעם, דבר שרק מגביר את תחושת התסכול.
  • עם החברים – הילד מתקשה לעצור ולחשוב לפני שהוא פועל, ולכן הוא נוטה להתפרץ לדברים של חברים שלו, מתקשה לחכות לתור שלו במשחק, וממהר להיעלב ולכעוס על חברים. הוא מתקשה לעקוב אחרי חוקים של משחקים, ולכן אם חבריו משחקים כדורגל בגינה, יכול להיות שהם לא ירצו לשחק איתו כי הוא כל הזמן שובר את הכללים. בגלל חוסר תשומת הלב לפרטים הילד מתקשה לקרוא מצבים חברתיים, ויש סיכוי גבוה שיחשוב למשל שילדה מהכיתה צוחקת עליו למרות שמי שיושב מאחוריו עושה פרצופים מצחיקים למורה והוא רק אוכל את הסנדוויץ' שלו בשקט.

איך אפשר לעזור? היכולת לעצור, להבין מה נדרש ממני, לחשוב מה אני מרגיש ומה האחר מרגיש, היא יכולת בסיסית לפיתוח מיומנויות חברתיות. זוהי בדיוק היכולת בה ילדים עם ADHD מתקשים. לכן, חשוב לחזק אצלם את היכולת להבין מצבים חברתיים, ולפעול רק אחר מחשבה. יש מספר דרכים לעשות זאת:

  1. חלוקת משימה גדולה למשימות קטנות – תעזור לילד לפעול אחרי הוראות ולמלא כללים.
  2. זיהוי רמזים סביבתיים – אפשר לעזור לילד לזהות סימנים חברתיים, שיאותתו לו לעצור ולחשוב על התגובה המתאימה. הסימנים יכולים להיות חיוך של חבר, כיפים בין חברים, או פרצוף כועס של ילד אחר.
  3. זיהוי רמזים פנימיים– אפשר לעזור לילד לזהות סימנים בעצמו, כמו תחושה של חוסר שקט בגוף, שרירים מכווצים או עצבנות גבוהה, שיגידו לו לעצור ולחשוב פעם נוספת על המצב ועל האפשרות שלו להגיב.
  4. פנייה לטיפול – ישנם סוגים שונים של טיפולים שיכולים לעזור לילד, כמו טיפול תרופתי או טיפול פסיכולוגי. בטיפול פסיכולוגי קבוצתי, מתמקדים בשיפור היכולות החברתיות. מלמדים את הילד לזהות את הרגשות שגורמים לו לכעוס עכשיו על חבר, או להיעלב ולפוצץ את המשחק. הפסיכולוגים שמלווים את הקבוצה נותנים כלים שעוזרים לילד לקרוא את המצב החברתי, ומסייעים לו להבין מה עובר עליו בזמן משחק עם ילדים נוספים, במטרה לשפר את היכולת להשתלב בקבוצה.

The post קשיים חברתיים אצל ילדים עם הפרעת קשב וריכוז: בואו נדבר על זה first appeared on חברים.

]]>
פוגע או נפגע? https://haverim.me/%d7%a4%d7%95%d7%92%d7%a2-%d7%90%d7%95-%d7%a0%d7%a4%d7%92%d7%a2/ Tue, 06 Dec 2016 21:09:43 +0000 https://haverim.me/?p=16670 כל הילדים שיחקו בכדור. הכללים פשוטים: קוראים בשמו של ילד ומוסרים לו את הכדור. אורי, יעל, איתי, מאיה, יעל, שרון, יעל, גיא… 20 מסירות, שמות שונים נזרקים לחלל האוויר ורק שמו של נדב לא נשמע. הוא חיכה וחיכה ופתאום משהו נשבר בתוכו. כשהשם יעל נשמע שוב והכדור היה בדרכו אליה, הוא חבט בו בכוח לכיוונה ובמקום מסירה היא חטפה מכה. הדמעות פרצו כמעט מייד והחבורה התפצלה לאלו שניחמו אותה ואלו שכעסו על נדב, הכואב ממילא.

חשוב להבין שילדים בעלי נטייה לכעס ולתוקפנות כמו נדב, לרוב מגיבים באלימות כתוצאה מחוויה של עלבון או תסכול. קשה להם לפרוק את רגשותיהם בדרך אחרת. כך נוצר מצב, שבו דווקא ילד שזקוק לתמיכה, הזמנה וקבלה, "זוכה" ליחס הפוך של דחייה וכעס מצד חבריו, שלא מבינים את התנהגותו האלימה ואינם מודעים למצוקה שבה הוא נמצא. ילדים רבים מוצאים עצמם בסיטואציה כזאת בזירות שונות: בבית הספר, בחוגים, באירועים חברתיים. למעשה, כל מפגש חברתי עלול לזמן סיטואציה, שבה הילד מגיב באופן אלים וכועס אל מול פגיעה בו. 

פעמים רבות אנו עדים לדחייה חברתית של ילדים בעלי נטייה לכעס ולתוקפנות. איך אפשר למתן את התוקפנות ומה יוכל לעזור לאותם ילדים?

במקרה של יעל ונדב, בטיפול בתוך קבוצה, המטפלים שראו את מצוקתו של נדב, לקחו את הכדור ועצרו את המשחק. אחת המטפלות שאלה את חברי הקבוצה האם כולם שמו לב למה שקרה כאן. התפתחה שיחה בין הילדים, שבמהלכה המטפלים עזרו לחברי הקבוצה להבין איך חוויית המצוקה של נדב, שלא שותף במשחק. התסכול הוא זה שהוביל אותו לתוקפנות ולגילוי אלימות. נדב, שבתחילת השיחה היה עצור ושקט, נפתח לאט לאט והצטרף לשיחה בעזרת המטפלים, ולבסוף הגיע למצב שבו התנצל בפני יעל. חברי הקבוצה הודו שלא שמו לב לכך שלא מסרו לו את הכדור והצטערו על כך.

בהמשך, לאחר שהמשחק התחדש, מסרו הילדים את הכדור שוב ושוב לנדב. בינתיים, ילדה אחרת שגם היא לא קיבלה את הכדור מחברים עד אז, העזה ואמרה: שימו לב שגם אני לא קיבלתי אף כדור. ואז, באווירה טובה וחברית, הילדים מיהרו למסור גם לה את הכדור.
בעבודה בקבוצה מתאפשרת התערבות של המטפלים ב"כאן ועכשיו". הדבר מונע התפתחות שלילית של הסיטואציה כפי שקורה פעמים רבות כל כך במציאות. התערבות מסוג זה מסייעת לילד להבין את מה שקורה לו בקבוצה. בהמשך, יהיה קל יותר להתמודד בצורה נכונה יותר כשיעלו במקרים דומים. לא פחות חשוב מכך, הקבוצה מזמנת חוויה חברתית חיובית. ילדים עם קשיים חברתיים זקוקים לתיווך של מבוגר, שיעזור להם ללמוד לבטא רגש בסיטואציות חברתיות. השיח הרגשי, שהמטפלים עוזרים לקבוצה לנהל, מפתח אמפתיה והבנה רגשית. שיח רגשי כזה מביא ילדים להבין את מצבו של האחר, ולשאול את עצמם שאלות כמו: איך הילדים האחרים מרגישים, ואיך אני הייתי מרגיש בסיטואציה כזאת? פיתוח אמפתיה מסייע לילדים לרכוש מיומנויות חברתיות, ובאמצעות כך ליצור יחסים בינאישיים טובים יותר עם האחר.

The post פוגע או נפגע? first appeared on חברים.

]]>
למה כדאי לי לבוא ל"חברים"? https://haverim.me/%d7%9c%d7%9e%d7%94-%d7%9b%d7%93%d7%90%d7%99-%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%91%d7%95%d7%90-%d7%9c%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d/ Thu, 17 Mar 2016 22:21:19 +0000 https://haverim.me/?p=1730 ההורים הציעו שתבואו איתם לפגישה ב"חברים". אולי אתם לא מבינים בשביל מה אתם צריכים את זה, אתם מתביישים, או שאתם פשוט לא יודעים מה זה בדיוק, וכשמשהו לא מוכר הוא תמיד קצת מפחיד. היינו רוצים לספר לכם קצת על "חברים", ולענות על שאלות שמעניינות הרבה ילדים, לפני שהם מגיעים אלינו:

אילו ילדים מגיעים ל"חברים"? מגיעים ילדים מכל הסוגים, ובטוח תמצאו שם גם ילדים שדומים לכם. המשותף לכל הילדים שמגיעים, הוא שלפעמים קשה להם בכל מיני תחומים – או שהם קצת ביישנים, או שקשה להם להסתדר עם ילדים אחרים. לחלק מהילדים יש חברים, אבל בעיקר בוואטסאפ, והם לא נפגשים איתם כל כך. גם ילדים שנפגשים עם חברים אבל הפגישות לא נעימות, ומתפתחות בהן אי הבנות או מריבות, מגיעים אלינו. אחרי סידרה של מפגשים ב"חברים", בדרך כלל מרגישים הרבה יותר טוב, ויותר קל להסתדר עם ילדים אחרים.

מה עושים שם בכלל? ב"חברים" נפגשים פעם בשבוע עם כמה ילדים ועוד שני מטפלים, לפגישה כיפית של משחקים, פעילויות ושיחות. רוב הילדים מאוד נהנים בפגישות, ומחכים במהלך השבוע לפגישה הבאה.

ואם אני לא אוהב קבוצות? הרבה ילדים לא אוהבים קבוצות, ואנחנו מבינים את זה. קבוצות יכולות להיות לא נעימות מכל מיני סיבות – לפעמים מתביישים להכיר ילדים חדשים, לפעמים לא יודעים מה הדבר הנכון להגיד ואיך להגיד אותו, ולפעמים חוששים להיקלע לריבים. מטרה חשובה שלנו היא לעזור לכם להשתלב בקבוצה בצורה כמה שיותר נעימה. מהניסיון שלנו – כל ילד שמתגבר על הקושי להשתלב בקבוצה, מאוד נהנה להיות ב"חברים", ובנוסף, הרבה יותר קל לו להסתדר בקבוצות אחרות בחיים. זה דבר שיכול לעזור מאוד, כי הרי כל החיים שלנו מורכבים מקבוצות – בבית הספר, בחוגים, ואפילו במשפחה.

"חברים" זה כמו פסיכולוג? אמנם בכל פגישה יש שני פסיכולוגים, אבל הפגישות שונות מטיפול "רגיל" אצל פסיכולוג. ב"חברים" אנחנו משחקים הרבה, עושים הרבה כיף, ובעיקר – נמצאים עם עוד ילדים, שיכולים להפוך להיות חברים שלנו.

אז למה כדאי לי לבוא ל"חברים"? כדי להכיר ילדים חדשים, להשתתף בפעילויות כיפיות, וללמוד איך להיות עם ילדים אחרים בצורה שתהיה נעימה גם לנו וגם להם.

The post למה כדאי לי לבוא ל"חברים"? first appeared on חברים.

]]>
פעמיים כי טוב: טיפים להורים לתאומים https://haverim.me/%d7%a4%d7%a2%d7%9e%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%9b%d7%99-%d7%98%d7%95%d7%91-%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%aa%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%9d/ Tue, 02 Aug 2016 12:28:10 +0000 https://haverim.me/?p=2586 הורות לתאומים היא הורות ייחודית, בעלת מאפיינים משלה. עוד בהריון, ההתבשרות על תאומים מעלה חששות ייחודיים, וכבר כשהתאומים ברחם מתחילה השוואה בלתי נמנעת ביניהם. כאשר אחד התאומים סובל מקושי מסוים, אם זה קושי חברתי, קשיי קשב וריכוז, ביישנות, חרדה חברתית וכן הלאה, ההשוואה הבלתי פוסקת עשויה להכאיב ולהקשות על ההורים במתן מענה נכון ומספק לכל אחד מהתאומים, והמורכבות בהתמודדות עם המצב עולה.

ישנם אתגרים רבים בכל הורות, אבל כשמדובר בתאומים, ההתמודדות איתם מורכבת יותר. ממה כדאי להיזהר ולמה כדאי לשים לב?

האתגר: השוואה צמודה – הורים מטבעם משווים בין הילדים שלהם: האחד נהנה מפעילויות ספורטיביות, השני שונא להזיע, האחת יכולה להעסיק את עצמה שעות לבד, השנייה רוצה הרבה תשומת לב ואוהבת פינוקים. ההשוואה הזאת לרוב בלתי נמנעת וגם בלתי מזיקה, והיא עוזרת להורים לחדד לעצמם מה הצרכים של כל אחד מהילדים, ואיך אפשר לענות עליהם. אך במקרה של תאומים, ישנה סכנה שההשוואה תהפוך לבעייתית יותר. לא רק ההורים משווים בין התאומים, גם הסביבה רגילה להסתכל עליהם בצורה זו, וגם התאומים עצמם. לפעמים הדבר מוביל לשיפוטיות. בין אם התאומים זהים או לא, ההורים עשויים לדרג מי "יותר" ומי "פחות" בתכונות שונות. אם אח אחד מאד חברותי והשני מסתפק במעגל חברתי מצומצם, ההורים עשויים לראות בכך סימן לחולשה של אחד התאומים, לדאוג לשלומו, וגם "לטפטף" לילדים את התחושה שאחד מהם מוצלח מהשני. זאת במקום הענקת התחושה שכל אחד מהם אחר ובעל תכונות ייחודיות משלו.

מה כדאי לעשות? חשוב להבין, שהילדים בעצמם עסוקים בהשוואה הזאת, וצריכים דווקא את ההורה שיאשר להם שזה בסדר להיות שונה, וייתן לכל אחד מהם את המרחב והמקום לו הוא זקוק.

האתגר: קירבה מול עצמאות – אחים תאומים מרגישים נאמנות מאד גבוהה זה לזה, וחשים קירבה גדולה, מההתחלה של חייהם. ההורים, אשר נרגשים ושמחים שהתאומים קרובים מאד ודואגים זה לזה, יכולים לעודד קשר צמוד זה. לעיתים הקשר הצמוד יהיה מאד חיובי – האחים משחקים יחד, יש להם עולם תחביבים משותף, והם שומרים זה על זה. אבל, לעיתים ההזדהות והקשר הקרוב יבואו על חשבון פיתוח נפרדות – שהיא התחושה של הילד שהוא עצמאי, בעל דעה משלו, ומסוגל לפתח תחביבים, קשרים חברתיים ורגשות שונים בפני עצמו.

מה כדאי לעשות? כמובן שיש צדדים חשובים ויפים להזדהות בין אחים, אך חשוב לאפשר לכל אחד מהם להתפתח בנפרד, כדי שתוכל להיווצר נפרדות ביניהם. הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בחוגים שונים, כיתות שונות בבית הספר, פיתוח תחביבים אחרים, ושמירה על מעגל חברתי נפרד.

האתגר: קושי אצל אחד מהתאומים – כשאחד הילדים סובל מקשיים פיזיים, רגשיים או חברתיים, פעמים רבות ההורים נותנים לו תפקיד בתוך הקשר בין האחים. לדוגמה, אם תאום אחד חברותי יותר ומחזיק מעגל רחב של חברים, ההורים עשויים לבקש ממנו לדאוג לתאום השני.

מה כדאי לעשות? על אף שהרצון שהתאומים ידאגו אחד לשני הוא טבעי ומובן, ולא צריך לצפות מאחד התאומים שיפתור את קשייו של השני. הדבר יכול ליצור תחושות לא נעימות אצל התאום שסובל מקושי, אשר משווה בינו לבין אחיו, ויכול להרגיש תחושות של חוסר ערך. גם התאום שקיבל "תפקיד" יכול להרגיש לא בנוח, והוא תוהה האם להישאר נאמן לאחיו, או להתרחק ממנו כדי לא להיות מזוהה בעצמו עם הקושי. לכן, כאשר מתמודדים עם בעיות חברתיות או רגשיות, כדאי להשאיר את הטיפול להורים, צוות בית הספר ולאנשי מקצוע כגון פסיכולוגים.

The post פעמיים כי טוב: טיפים להורים לתאומים first appeared on חברים.

]]>