בדידות חברתית
בדידות חברתית היא חוויה קשה ומורכבת שלעיתים קרובות קשה להבחין בה. כך יוצא שדווקא בנושא כל כך חשוב, הורים עלולים לפספס דבר כה משמעותי מכיוון שילדים יכולים להסתיר את רגשותיהם או פשוט לא לדעת לבטא בצורה תקשורתית מספיק, את התחושות המורכבות שהם חווים. במאמר זה אני רוצה להעיר עבורך סימנים שיכולים להצביע על כך שלילד אין חברים ולהציע דרכים מועילות בהן ניתן לסייע לו לבנות קשרים בריאים ומשמעותיים עם אחרים בני גילו.
מדוע זה בכלל חשוב לשים לב לחיים החברתיים של הילד?
לחיים החברתיים של כולנו יש חשיבות גדולה אך הורים עלולים לפספס מה קורה מבחינה זו אצל ילדיהם. החיים החברתיים של הילד משפיעים על בריאותו הנפשית והרגשית, אולם היות והוא עדיין תוך כדי שלבי התפתחות, מתרחשים שני תהליכים שמטשטשים את תפיסת המצב – באופן טבעי בהתפתחות, הילד נתקל לעיתים בקשיים וקשה לאמוד ולכמת את המצבים המוצלחים לעומת המצבים שאינם. התהליך השני הוא הנטיה של הורים מסוימים להפחית מהערך של קשיים או סימנים לכך, מתוך תפיסה שלפעמים נכונה – "זה יעבור כשהוא יגדל". רציונלית וגם רגשית אנו מבינים שעבור הילד המתפתח, חברים יכולים לספק תמיכה רגשית ותחושת שייכות. בנוסף אנו מבינים שכישורים חברתיים חיוניים להצלחה בחיים – במסגרות עתידיות כמו מקומות עבודה וגם בזוגיות. לכן כשהמצב החברתי תקין, זה מתקשר לנו עם הבריאות הכללית של הילד שלנו. אולם ילדים שאינם מצליחים לייצר קשרים חברתיים, אנו חוששים שדבר זה יכול להוביל להפרעות רגשיות שונות ולבעיות התנהגותיות הקשורות לבדידות בהווה וגם בעתיד.
סימנים רגשיים שיכולים להעיד על בדידות
בדידות אצל ילדים יכולה לבוא לידי ביטוי בסימנים רגשיים שונים שמצביעים על כך שהם מתמודדים עם קושי. עלינו להכיר בכך שילד בלי חברים בדרך כלל לא מרגיש מספיק טוב עם עצמו. זאת מכיוון שבאופן טבעי, כולנו רוצים להרגיש אהובים ורצויים על ידי אחרים. אצל ילדים שחווים בדידות, ייתכן שהם ייראו עצובים, חרדים או חסרי מוטיבציה. תחושות של חוסר ערך עצמי או חוסר ביטחון יכולות להתפתח, ולעיתים הם יביעו את רגשותיהם בדרכים כמו התבודדות מהסובבים או התנהגות כועסת. כלומר, גם אם קשה לנו לדעת מה קורה בעולמו הפנימי של הילד, התנהגותו יכולה לאותת על מצוקה הקשורה לבדידות.
שינויים בהתנהגות ובשגרה היומיומית
קושי חברתי בילדות עלול להתבטא גם בשינויים בהתנהגות ובשגרת החיים היומיומית של הילד. ילדך עלול להפסיק להתעניין בפעילויות שהיוו מקור להנאה בעבר, להימנע מהשתתפות באירועים חברתיים, או להראות חוסר עניין בלימודים ובפעילויות אחרות. שינויים מעין אלו יכולים להצביע על כך שהילד מתמודד עם בעיות חברתיות או רגשיות. באופן כללי, מה שמרגיש לך שקשור לנושא הרגשי של חרדה (הימנעות) או מצב רוח ירוד, או שניהם, יכול להיות קשור לקושי החברתי של הילד, אם כי כמובן שזה לא הכרחי וצריך להעמיק בזה בעצמך, עם בן/בת זוג במידה ויש, או עם אדם אחר, כדי לגבש החלטה בנוגע לצורך בטיפול.
מה קורה כשהילד לא מוזמן או לא מזמין?
כאשר ילדך חווה את עצמו כילד דחוי חברתית מדובר בהתמודדות קשה. זה יכול להיות כתוצאה מהצטברות של מצבים שבהם הוא לא מוזמן לאירועים חברתיים כמו מסיבות, או לפחות שכך הוא פירש את זה וגם כאשר הוא מזמין חברים לביתו, אך לא נענה בחיוב. חוויות אלו יכולות להחמיר את תחושת הבדידות ולגרום לתחושת ניכור מהחברה. חשוב להיות ערניים למקרים אלו ולנסות להבין את הסיבות לתופעה. בעיקר משום שלעיתים גם ילדים אחרים, עדיין אינם מספיק רגישים חברתית, כך שהתנהגותם עלולה לפגוע גם מבלי שהם מתכוונים לכך. כלומר, בהחלט יתכן שילדך חווה את עצמו כדחוי חברתית, למרות שזה לא המצב. לכן, כדאי להכיר את הנפשות הפועלות, הן ברמת הילדים והן ברמת ההורים, כדי שניתן יהיה להשתמש בנקודת המבט שלך לצורך פירוש המצב החברתי. אבל לא תמיד זה מספיק.
גם הפרספקטיבה של המחנכת יכולה מאוד לעזור. אמנם היא עלולה לטעות ולתאר בפניך מצב חברתי מוצלח יותר מהמציאות, בוודאי לעומת החוויה של ילדך, אבל כמובן שיש פעמים שהחוויה שלה יכולה לשקף את המציאות באופן נכון. פעמים רבות שמעתי ביטויים מזלזלים של הורים במערכת החינוך בכלל ובמחנכת כזו או אחרת בפרט. זהו נושא רגיש, שהמאמר הנוכחי לא מתעמק בו, אולם באופן פשוט וישיר חשוב לומר – ככל שיהיה שיתוף פעולה מוצלח יותר בינך לבין המחנכת והיועצת, כך גדל הסיכוי לעזור לבן שלך.
איך לדבר עם הילד על קשיים חברתיים?
שיחה פתוחה עם הילד בנוגע לקשיים החברתיים שהוא חווה היא קריטית. ככל שאנו יוצרים עבורו סביבה בטוחה ומחבקת, שבה הילד יוכל לבטא את רגשותיו וחששותיו, נוכל לקבל תמונה מהימנה ורחבה יותר לגבי האופן בו הוא תופס את מה שקורה לו, כך שנוכל לעזור באופן יותר מדויק. כדאי לשים לב לאופן בו אנו מנהלים את השיחה. כך למשל, במקום להנחות אותו בהתאם למה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים, עדיף לשאול שאלות פתוחות. "עומר העליב אותך?" היא דוגמא לשאלה לא מוצלחת כאשר מדברים עם הילד על הקושי החברתי. השאלה מבוססת על ידע קודם אשר לכאורה משתחזר. אנחנו לא יודעים, רק מניחים שזה מה שקרה, אך בפועל יתכן שהיה משהו אחר לגמרי. כמו כן, בשאלה סגורה כזו, שתי הברירות לא טובות. אם הילד עונה "לא", הוא יודע שזה מצריך ממנו הסבר יותר מפורט לגבי החלק שלו בקונפליקט וסביר שזה לא יתאים לו, אם הוא עונה "כן", הוא מחזק את הידע הקודם. יותר קל להישאר בעמדה קורבנית ולהכריז שהצד השני לא בסדר ומה שקרה עכשיו, זו רק הוכחה חוזרת לכך. לכן, ממש עדיף לקבל מידע מהילד שלך באופן הבא – "ספר לי מה קרה בינך לבין עומר". אל תובילו את השיח למצב בו הילד בוחר אחת משתי אפשרויות, כי תמיד יש יותר משתיים. כמו כן, חשוב להקשיב בתשומת לב לכל מה שהוא אומר, לחדד נקודות כדי לוודא שהבנת ולהציע תמיכה. לפעמים לא נדע מה קרה שם בזירה החברתית, אבל תמיד חשוב לשדר לילד שהרגשות שלו הם תקפים ושהוא לא לבד במצב הזה. זה שאנחנו כהורים איתו, לא בהכרח אומר שאנחנו מגבים כל התנהגות שלו. אנחנו מנסים לעזור לו ללמוד למצוא את דרכו החברתית באופן מוצלח יותר, בין היתר, בזכות העובדה שהוא ירגיש בטוח ואהוד בחיק המשפחה, גם אם היה משהו לא מוצלח בהתנהלותו החברתית. הקבלה עוזרת להתפתח בכך שהילד לומד בהדרגה לקחת אחריות על החלק שלו. כאשר הוא עושה זאת אל מול ההורים, יהיה לו יותר קל לעשות זאת גם בזמן אמת חברתי.
מתי לפנות לעזרה מקצועית?
אם הילד בלי חברים לאורך זמן, למרות שינויים בנסיבות, או אם אנו רואים אצל הילד סימני מצוקה נפשית חמורים כמו חרדה או דיכאון, כדאי לשקול פנייה לעזרה מקצועית. המהלך הזה של פנייה לאנשי מקצועי כמו פסיכולוגים עלול להיות מורכב לחלק מההורים. זוהי הצהרה לא נעימה על כך שאני כהורה לא מצליח לעזור לילד שלי כפי שהייתי רוצה, אפילו שרציונלית אני יכול להבין שמדובר במצב שמצריך קבלת עזרה. כאשר הורים מצליחים לעשות את המהלך המנטלי הזה ורוצים כבר לפנות לעזרה, באופן טבעי הם מחפשים פסיכולוגית ילדים מומלצת או פסיכולוג ילדים מומלץ. אולם דווקא כאן עלולה להיות בעיה. גם אם הגענו לאשת מקצוע מעולה, אמנם יש לה פוטנציאל לעזור לילד שלך, אבל אין לה ילדים נוספים בחדר. כדי לקבל מענה נכון יותר לקושי חברתי, יש צורך בטיפול קבוצתי.
כיצד טיפול קבוצתי יכול לסייע?
טיפול קבוצתי יכול להיות פלטפורמה מצוינת לסייע לילד לשפר את יכולתו להשתלב חברתית. בקבוצה, ילדים יכולים לשתף את חוויותיהם, ללמוד מיומנויות חברתיות ולהתחבר עם בני גילם שמרגישים כך גם כן. אנשי מקצוע המתמחים במיומנויות חברתיות, אשר יכולים לשים לב בזמן אמת של אינטראקציה בין הילד שלך לבין ילדים אחרים בגילו, יזהו מהם המצבים בהם הוא מתקשה אבל לא פחות חשוב מכך – היכן הוא מצליח. מה עובד טוב? כיצד ניתן לנצל את היכולות והחוזקות שלו לטובת שיפור מצבו החברתי, קודם כל בקבוצת הטיפול ובהמשך בכיתה. בטיפול הקבוצתי הילד מכיר ילדים אחרים במצב דומה וזה לכשעצמו יכול לשפר את תחושת השייכות והחיבור של הילד לסביבתו.
לסיכום
זיהוי סימני בדידות אצל ילדים הוא צעד ראשון חשוב בדרך לעזור להם להתמודד עם הקשיים החברתיים שהם חווים. באמצעות תמיכה, שיחה פתוחה ופנייה לעזרה מקצועית במידת הצורך, אפשר להעניק לילדים את הכלים הדרושים להם לבנות קשרים בריאים ומשמעותיים, ולסייע להם להשתלב חברתית ולהרגיש שייכים. כאשר מחליטים לפנות לעזרה מקצועית חשוב להכיר את האפשרות של טיפול קבוצתי, אשר מתאימה יותר לנושא החברתי.
