נסו להיזכר ברגעי אושר בחייכם. תריצו לרגע זכרונות של שמחה, של כיף וגם של נחמה. עכשיו יש לנו שאלה: כמה מהרגעים האלו חלקתם עם אחרים? עם אנשים שקרובים אליכם, כאלה שאתם קשורים אליהם בקשר חברי או משפחתי, אנשים שאתם אוהבים? אנחנו מניחים שהתשובה היא ״רגעים רבים״.
בכל שלבי החיים, קשר עם אנשים הוא גורם מרכזי, המשפיע על הרווחה הנפשית שלנו. איכות הקשרים, תחילה עם אלו שמגדלים אותנו, אחר כך עם אנשים שסובבים אותנו ובהמשך עם הילדים שאנחנו מגדלים – היא אחד הדברים המשמעותיים ביותר בחיינו. כך יוצא שיכולת טובה לבנות מערכות יחסים מספקות, משפיעה עלינו במגוון רחב מאוד של תחומים. האפשרות להיות בקשר עם אדם אחר, שבהכרח שונה מאתנו באופן כזה או אחר, היא חשובה, אולי החשובה ביותר להתפתחות.
היעדר קשרים חברתיים מספקים יכול לנבוע ממגוון רחב של סיבות. בקבוצה ב“חברים“ הסיבות העלה צפות על פני השטח – המנעות, תוקפנות, רגישות יתר ועוד. אנחנו פסיכולוגים בשיטה ייחודית, בילדים וצעירים החווים קשיים המאתגרים את היכולת ליזום קשרים ולהיות ביחסים טובים עם בני גילם, תלמידים בכיתה, חברים, לעיתים גם עם בני המשפחה, אנשים איתם יש לנו קשרי עבודה ובכלל.
מה קורה בקבוצה ב"חברים"?
דמיינו חצר בית ספר בה ילדכם נמצא, פעילות בחוג, בצבא או סתם מפגש חברתי – אותם מרכיבים חברתיים המופיעים שם, באים לידי ביטוי בקבוצות. הכרויות חדשות, שיחות חולין, שיחות נפש, משחקים חברתיים, עימותים, בריתות, פרידות ועוד ועוד. המצוקות דומות – הקושי לקרוא את הסיטואציה החברתית, אי נעימות או ביישנות, חוסר ביטחון ודימוי עצמי נמוך, רגישות יתר, שתלטנות ואפילו תוקפנות – כל אלו צפים ועולים במפגשים הקבוצתיים. אולם, בעוד בכל מקום אחר ילדכם מתמודד באותו אופן שהוא התמודד עד כה, ב״חברים״ יש לו אפשרות לעשות שינוי בעזרת צמד הפסיכולוגים שמנחה את הקבוצה.
איך אנחנו עושים את זה?
בכל אחת מהקבוצות שנפגשות מידי שבוע, יש חבורה של בני אותו גיל – מילדים בכיתה א׳ ועד מבוגרים צעירים (וגם קבוצה אחת למבוגרים). יחד איתם פסיכולוגית ופסיכולוג, שבמשך המפגש שמים לב, בזמן אמת, לקשיים ולחוזקות של כל אחד מהמשתתפים. הם ממוקדים במטרות הטיפוליות האישיות, תוך הבנה מעמיקה של תהליכים רגשיים והתנהגות חברתית.
כל מפגש מתחילה בסבב ״מה נשמע״ בו כל משתתף משתף כרצונו בכל עניין שמרגיש בנוח. משהו פעוט כמו התרגשות מהחלפת טלפון סלולארי, דרך דברים משמעותיים יותר כמו סיטואציה חברתית פוגענית ועד לדברים מאוד מורכבים מבחינה רגשית. יש חשיבות גם לתוכן וגם לאופן שבו המשתתף מבטא את עצמו ומתייחס לאחרים. הסיפור האמיתי הוא היחסים בין המשתתפים ומכאן החשיבות לאופן בו נאמרים הדברים ודרכי ההתנהגות. אנו שמים דגש על הכבוד והסקרנות כלפי כל משתתף ומתייחסים ליכולת שלו להביא את עצמו באופן שיאפשר לו לראות אחרים ולהם לראות אותו.
מכאן ממשיכים לשיחות או למשחקים, בהתאם לגיל, לרצון ולצורך של המשתתפים. זהו תהליך אישי וקבוצתי המתקיים במקביל אצל כל חברי הקבוצה. הפסיכולוגים מאתרים את הקשיים האישיים ועוזרים להגיע למודעות והבנה של השפעתם על דפוסי ההתנהגות, בתוך קשר. במקביל עובדים בתוך הקבוצה, מתוך ההתרחשות החברתית שמתקיימת בזמן המפגש, על חיזוק היכולת העצמאית של המשתתף להתמודד עם אותם קשיים. הפסיכולוגים וחברי הקבוצה עוזרים לכל אחד לזהות הכוחות והחוזקות החברתיים שלו ולמצוא תחליף למה שפוגע ביחסים הבינאישיים שלו. מאירים בזרקור את חוויות ההצלחה, אשר מייצרות תקווה ומעלות את המוטיבציה להמשיך ולהתקדם בתהליך. כך מושגת המטרה: לשפר את הקשרים הבינאישיים בחייו האישיים של המשתתף בקבוצה, מתוך הבנה ששינוי זה כרוך בשיפור המצב הרגשי שלו ומוביל להעצמה אישית ובין אישית.
ואיך עוד?
התהליך הטיפולי המשמעותי והמרגש שעובר המשתתף מתרחש הן בזכות האינטראקציה בתוך הקבוצה והן במעטפת התומכת בה – קשר קבוע עם ההורים המהווה נדבך מרכזי בהתקדמות הטיפול, פגישות אישיות בהן מתקיים שיח טיפולי בנוגע לתהליך בקבוצה, קשר עם אנשים אחרים המכירים את המשתתף ויכולים לעזור בהכללת התהליך הטיפולי מהקבוצה אל החיים החברתיים. אחרים משמעותיים כמו מחנכת הכיתה, יועצת בית הספר, אנשי טיפול, מדריכים ומאמנים – בהתאם לצורך, מהווים מקור למידע המסייע לפסיכולוגי הקבוצה לדייק את התהליך ולתמוך בהכללתו. גם קבוצת הווטסאפ שיש לכל קבוצת טיפול ביחד עם הפסיכולוגים, מהווה מרחב טיפולי תומך ורלוונטי לחיים החברתיים.
