כדי לבחור פסיכולוג ילדים מתאים, ודאו קודם כול שהוא רשום בפנקס הפסיכולוגים של משרד הבריאות. אחר כך התאימו את תחום ההתמחות שלו לסוג הקושי של הילד: פסיכולוג קליני מתאים לקשיים רגשיים והתנהגותיים, ופסיכולוג חינוכי או התפתחותי מתאים לשאלות של למידה, התפתחות ותפקוד במסגרת. אנחנו יודעים כמה מבלבל לעמוד מול רשימה ארוכה של שמות ותארים כשהילד שלכם מתקשה, ולכן כדאי להתחיל מהשאלה מה הילד צריך, ורק אחריה לבחור את איש המקצוע.
הקריטריון השני חשוב כמעט כמו ההכשרה: האם הילד מרגיש בנוח עם המטפל, והאם אתם מקבלים מקום ממשי בתהליך. בעזרת ההשוואה כאן תוכלו לזהות מהר לאיזה כיוון לפנות.
השורה התחתונה: איזה פסיכולוג מתאים לילד שלכם?
- פסיכולוג קליני: הכתובת המתאימה כשהקושי רגשי או התנהגותי, למשל חרדות, התפרצויות, מצב רוח ירוד, קשיים חברתיים או תגובה למשבר משפחתי.
- פסיכולוג חינוכי או התפתחותי: הכתובת המתאימה כשהשאלה נוגעת ללמידה, לעיכוב התפתחותי, להתאמה למסגרת חינוכית או לצורך באבחון.
- אף אחד מהשניים בשלב ראשון: כשיש חשד לבעיה רפואית, תרופתית או נוירולוגית, פנו קודם לרופא הילדים, שיכול להפנות לפסיכיאטר ילדים או לנוירולוג.
השוואה במבט אחד
| קריטריון | פסיכולוג קליני (ילדים ונוער) | פסיכולוג חינוכי / התפתחותי |
|---|---|---|
| מוקד ההכשרה | הערכה וטיפול בקשיים רגשיים והתנהגותיים | למידה, התפתחות ותפקוד במסגרות חינוך |
| מסגרות עבודה נפוצות | מרפאות לבריאות הנפש, קליניקות פרטיות, מרכזים טיפוליים | שירות פסיכולוגי חינוכי (שפ"ח), מכונים להתפתחות הילד, קליניקות פרטיות |
| סוגי פנייה אופייניים | חרדה, פחדים, התפרצויות זעם, דחייה חברתית, דימוי עצמי נמוך | קשיי קשב ולמידה, עיכוב שפתי או מוטורי, שאלת מעבר בין מסגרות |
| פורמט טיפול | טיפול פרטני, טיפול קבוצתי, הדרכת הורים | הערכה, ייעוץ לצוות החינוכי ולהורים, התערבות ממוקדת |
| אבחון | אבחון פסיכודיאגנוסטי (רגשי-אישיותי) | אבחון פסיכודידקטי (למידה וקשב) והערכה התפתחותית |
| משך התהליך | בדרך כלל תהליך מתמשך, מפגש שבועי | לעיתים קרובות קצר ומוגדר סביב שאלה ספציפית |
| מעורבות ההורים | פגישות הורים קבועות לצד הטיפול בילד | שיחות משוב והמלצות, תיאום מול בית הספר |
| אימות רישוי | בדיקה בפנקס הפסיכולוגים, עם ציון "מומחה" בתחום הקליני | בדיקה בפנקס הפסיכולוגים, עם ציון "מומחה" בתחום החינוכי או ההתפתחותי |
מה סוג הקושי של הילד?
תחום ההתמחות צריך להתאים לסוג הקושי, כי כל מסלול הכשרה מכוון לשאלות אחרות. ילד שנמנע מימי הולדת, בוכה לפני בית הספר ומתלונן על כאבי בטן חוזרים יפיק בדרך כלל יותר מפסיכולוג קליני. ילד שמתקשה לקרוא בכיתה ג' ומתוסכל משיעורי הבית ייעזר קודם כול בהערכה של פסיכולוג חינוכי.
במציאות הקשיים משולבים לעיתים קרובות. קשיי קשב, למשל, מלווים אצל חלק מהילדים גם בקשיים חברתיים על רקע הפרעת קשב. במקרה כזה אפשר להתחיל באבחון ממוקד ולהמשיך לטיפול רגשי. לפני הבחירה, נסו לנסח לעצמכם משפט אחד: "מה הכי מפריע לילד ביום-יום?" התשובה תכוון אתכם.
איך בודקים הכשרה ורישוי?
הצעד הבסיסי הוא לבדוק את הרישום בפנקס הפסיכולוגים של משרד הבריאות, שבו מופיע גם תחום המומחיות. בישראל "פסיכולוג" הוא תואר מוגן בחוק, אבל המילים "מטפל רגשי" או "יועץ" אינן מעידות על רישוי. תמיד ודאו את התואר המדויק.
- שאלו אם המטפל מומחה או מתמחה. מתמחה עובד תחת הדרכה, וזה לגיטימי לגמרי, אבל מגיע לכם לדעת זאת.
- שאלו כמה ניסיון יש לו עם ילדים בגילו של ילדכם. עבודה עם ילד בן 5 שונה מאוד מעבודה עם נער בן 15.
- בקשו לשמוע על השיטות שהוא עובד בהן, למשל טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, טיפול דינמי או טיפול במשחק, ולמה הן מתאימות לקושי הספציפי.
האם הילד והמטפל מתחברים?
הקשר בין הילד למטפל, שבספרות המקצועית נקרא "ברית טיפולית", קשור לתוצאות הטיפול. סקירות מטא-אנליטיות של Shirk ו-Karver, שפורסמו בכתבי עת לפסיכותרפיה ולפסיכולוגיה קלינית של ילדים, מצאו קשר עקבי בין איכות הברית הזו לבין שיפור בטיפול בילדים ובני נוער. לכן ההרגשה של הילד במפגש הראשון היא מידע מקצועי שכדאי להתייחס אליו ברצינות.
ילד שיוצא מהפגישה הראשונה שקט ולא מתלהב לא בהכרח מעיד על התאמה גרועה. אם אחרי שלוש או ארבע פגישות הוא עדיין מסרב בתוקף להגיע, דברו על כך בגלוי עם הפסיכולוג. מטפל טוב ישמח לחשיבה משותפת על כך, ולא יתגונן.
כמה מקום מקבלים ההורים בתהליך?
מעורבות ההורים היא קריטריון בחירה מרכזי, כי השינוי צריך להמשיך גם בבית. מטא-אנליזה של Dowell ו-Ogles, שבחנה טיפולים בילדים, מצאה שמעורבות הורים נקשרה לתוצאות טובות יותר בחלק מסוגי הטיפול. בפועל, שאלו כבר בשיחה הראשונה כל כמה זמן ייפגש הפסיכולוג אתכם ומה תקבלו מהפגישות האלה.
יש פסיכולוגים שמשלבים פגישות הורים קבועות, ויש מי שמציעים הדרכת הורים כמסלול נפרד. אם הקושי של הילד מתבטא בעיקר בבית או בקשרים עם בני גילו, כדאי לחפש מטפל שנותן לכם כלים מעשיים ליישום בזמן אמת, ולא רק עדכון כללי.
מחיר ועלות כוללת
עלות הטיפול משתנה מאוד בין המסלולים. לכן כדאי לחשב את העלות הכוללת של התהליך ולא רק את המחיר לפגישה. אלה הגורמים שמשפיעים עליה:
- מסגרת ציבורית או פרטית: מרפאות קופות החולים ושירותי השפ"ח מאפשרים טיפול בעלות נמוכה יותר, לעיתים לאחר המתנה. במגזר הפרטי בדרך כלל אפשר להתחיל מהר יותר.
- החזרים מביטוח משלים: חלק מתוכניות הביטוח המשלים מחזירות חלק מעלות הטיפול הפרטי. בדקו את תנאי התוכנית שלכם מראש.
- אבחון לעומת טיפול: אבחון הוא הוצאה חד-פעמית, ואילו טיפול שבועי מצטבר לאורך חודשים.
- פגישות הורים: לעיתים הן כלולות בתהליך ולעיתים מתומחרות בנפרד. שאלו על כך במפורש.
להשוואת טווחי מחירים עדכניים כדאי לקרוא על עלות ייעוץ עם פסיכולוג לילדים ולבקש מכל מטפל פירוט כתוב לפני תחילת הטיפול.
מתי לבחור פסיכולוג קליני?
פסיכולוג קליני מתאים כשהקושי של הילד הוא בעיקר רגשי, התנהגותי או חברתי, ונמשך מעבר לשלב התפתחותי חולף.
- ילד עם פחדים, דאגנות או הימנעות שמגבילה את התפקוד היומיומי שלו.
- ילד שחווה דחייה, בדידות או קושי ליצור קשרים. כדאי להבין קודם מה גורם לילד להתקשות חברתית, ואז לשקול טיפול פרטני או קבוצתי.
- ילד בתקופת משבר משפחתי, למשל גירושים, אובדן או מעבר דירה.
- הורים שרוצים ליווי צמוד ופגישות הדרכה קבועות לצד הטיפול בילד.
כשהקושי חברתי בעיקרו, כדאי לבדוק עם הפסיכולוג גם את האפשרות של טיפול קבוצתי לקשיים חברתיים. במסגרת כזו הילד מתרגל מיומנויות מול בני גילו במרחב בטוח ותומך.
מתי לבחור פסיכולוג חינוכי או התפתחותי?
פסיכולוג חינוכי או התפתחותי מתאים כשהשאלה המרכזית קשורה ללמידה, להתפתחות או להתאמה למסגרת.
- ילדים בגיל הרך עם עיכוב בדיבור, במוטוריקה או בוויסות. פנייה למכון להתפתחות הילד היא בדרך כלל נקודת פתיחה טובה.
- תלמידים עם חשד לקשיי קשב או ללקות למידה שזקוקים לאבחון ולהמלצות להתאמות.
- הורים שמתלבטים בשאלת שיבוץ, למשל השארות בגן או מעבר לכיתה קטנה.
- מצבים שבהם נדרש תיאום מול הצוות החינוכי, לא רק עבודה פרטנית עם הילד.
אם האבחון מעלה גם מרכיב רגשי משמעותי, אפשר להשלים את התהליך בטיפול אצל פסיכולוג קליני.
ההכרעה
אם הקושי רגשי, התנהגותי או חברתי, בחרו פסיכולוג קליני מומחה לילדים שמשלב פגישות הורים. אם השאלה היא למידה, התפתחות או שיבוץ, התחילו אצל פסיכולוג חינוכי או התפתחותי. בשני המקרים, הצעד הבא פשוט: התקשרו לפסיכולוג שבחרתם ובקשו שיחת היכרות קצרה. בשיחה כזו תוכלו לבדוק אם אתם והילד מרגישים בנוח.
שאלות נפוצות
מה קורה בפגישה הראשונה עם פסיכולוג ילדים?
הפגישה הראשונה מוקדשת בדרך כלל להיכרות ולאיסוף מידע, ולעיתים קרובות היא מתקיימת עם ההורים בלבד.
- הכינו מראש תיאור קצר של הקושי, מתי הוא התחיל ובאילו מצבים הוא מופיע.
- הביאו מסמכים רלוונטיים, כמו אבחונים קודמים או דיווחים מהגן או מבית הספר.
- שאלו מה יהיה המבנה של המשך התהליך.
- אפשר לקרוא עוד על מה קורה במפגש היכרות.
כמה זמן לחכות עד שרואים שינוי?
אין לוח זמנים אחיד, והקצב תלוי בסוג הקושי, בגיל הילד ובהתמדה בטיפול.
- קבעו עם הפסיכולוג יעדים ברורים ומדידים כבר בהתחלה.
- בקשו פגישת סיכום תקופתית כדי לבחון את ההתקדמות.
- שימו לב לשינויים קטנים בבית, לא רק לשינויים גדולים.
- תוכלו להיעזר בכלים לעזור לילד בטיפול.
האם צריך לספר לילד שהוא הולך לפסיכולוג?
כן, הסבר כן ומותאם לגיל עוזר לילד להגיע לטיפול עם פחות חשש.
- הציגו את הפסיכולוג כמי שעוזר לילדים להתמודד עם דברים קשים.
- הימנעו מהצגת הטיפול כעונש.
- תנו לילד מקום לשאול שאלות ולהביע את מה שהוא מרגיש.
מה התפקיד שלנו כהורים במהלך הטיפול?
ההורים הם שותפים פעילים, ובמקרים רבים השינוי בבית תומך בהתקדמות של הילד.
- הגיעו באופן קבוע לפגישות ההורים.
- יישמו בבית את ההמלצות שאתם מקבלים, גם כשזה לא נוח.
- שתפו את הפסיכולוג באירועים משמעותיים מהשבוע.
- קראו על ייעוץ הורי לקשיים חברתיים.
איך יודעים אם הפחדים של הילד מצדיקים פנייה?
כדאי לפנות כשהפחד פוגע בתפקוד היומיומי ונמשך לאורך זמן.
- שימו לב להימנעות חוזרת ממצבים חברתיים או מהליכה למסגרת.
- בדקו אם מופיעים גם תסמינים גופניים, כמו כאבי בטן או קושי להירדם.
- היעזרו בסימנים של חרדה חברתית אצל ילדים.
